בגרסת התובע כפי שנמסרה במשטרה, לא ציין התובע כי ראה את הרמזור עוד כשהיה אדום, האט את מהירות נסיעתו ורק אז התחלף הרמזור. אמנם, טענת ב"כ הנתבעות כאילו הרמזור לא יכול היה להתחלף לירוק, אלא אם התובע עצר בטרם פנה שמאלה, לא נתמכה בראייה ואין בעצם העלאת השאלה בחקירת התובע במשטרה, כדי להוכיח קיומו של גלאי דרישה במקרה דנן. יחד עם זאת, לא מצאתי להעדיף את גרסת התובע על גרסת הנתבעת: כאמור במשטרה לא ציין התובע כלל כי האט בטרם פנה שמאלה, ומאידך, למרות שהן לפי ממצאי המשטרה והן על פי חוות דעת המומחה שהגיש התובע עצמו, גם לתובע היה שדה ראייה של 200 מ' ויותר עד הצומת ובהמשך 200 מ' ויותר נוספים, עמד התובע על טענתו כי לא הבחין כלל בנתבעת. טענתו זו של התובע, או שאינה סבירה (שכן ברי כי המיצובישי לא הגיעה יש מאין ובשדה ראייה פתוח כאמור, היה על התובע לראותה), או שמעידה על רשלנות התובע שלא הביט כלל לכיוון הנגדי. מכל מקום, הן טענתו זו והן העובדה שלא ציין במשטרה כי האט את מהירות, נסיעתו מעוררות תמיהה. 5. עדותה של הנתבעת לא נסתרה. הן במשטרה והן בפני העידה הנתבעת שנסעה במהירות של 80 קמ"ש, שכן הרמזור היה ירוק כבר כשהתקרבה לצומת. הנתבעת העידה כי משהבחינה בתובע, האטה את מהירות נסיעתה, ואולם לא הצליחה למנוע את התאונה. שני הצדדים סבורים שכל אחד מהם עבר ברמזור ירוק ואילו השני עבר ברמזור אדום. גם אם לפי מיקום הפגיעה, חלקו הקדמי של הג'יפ היה מצוי כבר קדימה בכיוון היציאה מהצומת, אין בכך כדי להביא לקביעה מי נכנס לצומת באור אדום. 6. עיינתי בחוות דעת מומחה התובע ובעדותו ואולם לא מצאתי כי יש בה להביא להעדפת גרסת התובע. המומחה לא תמך את חוות דעתו בתוכנית רמזורים ולמעשה מסקנתו מתבססת על כך שעל פי חישובי מרחק עצירה ונתוני זמן תגובה, הנתבעת הבחינה בסכנה 17 מ' לפני הכניסה לצומת ולכן מהירות נסיעתה הייתה 80 קמ"ש בעת התאונה. כן קבע המומחה כי גרסת הנתבעת לא מהימנה, מאחר שטענה במשטרה כי לא היו רכבים בעמידה בנתיב השמאלי המקביל לה, ואילו לדידו של המומחה, המדובר בשעת עומס של תנועה. ראשית אציין, כי המומחה אינו מוסמך לקבוע מהימנות צד והמדובר בסמכות הנתונה לבית המשפט בלבד (תמוהה גם מסקנתו זו של המומחה בדבר מהימנות, כשלכאורה אף לא שוחח כלל עם הנתבעת). בנוסף, בניגוד לאמור בחוות הדעת, הנתבעת לא טענה בעדותה במשטרה כי בכל הנתיבים בצומת לא היו רכבים, אלא רק בנתיב השמאלי המקביל אליה לא היו רכבים. ביחס לפניה שמאלה מכיוון מגדל העמק לכיוון עפולה- לא ידעה לומר בוודאות וציינה כי היא חושבת שלא היו רכבים. עוד ציינה הנתבעת במשטרה, כי מימינה מכיוון זרזיר עמדו רכבים ואת כל היתר אינה זוכרת. בנוסף, לא הובאה כל עדות כי המדובר בצומת עמוס בעת התאונה (המומחה לא היה במקום בשעת התאונה), ואף מהתמונה שצרף המומחה עצמו בעמ' 9 לחוות דעתו, לא ניתן לראות "עומס" גדול כנטען. גם העובדה שהנתבעת נסעה במהירות של 80 קמ"ש, אין בה כדי להעדיף את גרסת התובע. גם אם, כפי שיפורט, יש לנתבעת, כמו גם לתובע, רשלנות תורמת להתרחשות התאונה וייתכן שיש במהירת זו כדי להסביר את עוצמת ההתנגשות, אין בה כדי להביא לקביעה מי נכנס באור ירוק לצומת ומי לא. בעניין זה אדגיש, כי שני הנהגים נחקרו במשטרה תחת אזהרה ולכאורה הוחלט שלא להגיש כתב אישום כנגד אף אחד מהם. 7. כפי שפורט לעיל, לא הובאו בפני ראיות מספיקות על מנת להכריע איזה רכב נכנס באור אדום. הן התובע והן הנתבעת העידו במשטרה כי היו אנשים בצומת שפנו והציעו עזרה, ואולם אף אחד מהם לא טרח לקחת את פרטיהם ולזמנם לעדות. מאחר שנטל ההוכחה מוטל על התובע, יש לזקוף לחובתו אי העדת עדים אלו. אינני מתעלמת מרשלנותה התורמת של הנתבעת ואולם כאמור, גם לתובע רשלנות תורמת. על פי תקנה 65 לתקנות התעבורה ועל פי הפסיקה, גם מקום שתמרור (ובמקרה דנן ,רמזור), מתיר כניסה לצומת, לא ייכנס נהג רכב לצומת, אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה. שני הצדדים נכנסו לצומת בחוסר זהירות: הנתבעת במהירות של 80 קמ"ש ואילו התובע כלל לא הבחין בנתבעת, עובדה אשר מצביעה על רשלנותו ועל כך שלא הביט כנדרש לכיוון הרכבים הבאים מולו. ראה בעניין זה תא (ת"א) 34661-01-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' שיר שינקינד שם קבע בית המשפט שעל סמך הראיות שהוצגו בפניו לא ניתן לקבוע מי נכנס לצומת באור אדום, ולפיכך דחה את התביעה, וזאת, חרף דברי נהג הנתבעים שהעיד כי נכנס לצומת בנסיעה רצופה מבלי כל כוונה להאט: "כאמור, שני הצדדים, התרשלו לטעמי באופן כניסתם לצומת בלא קשר לאור שדלק ברמזור, ומשכך אינני מוצאת לבסס אחריות מי מהם רק על אופן הכניסה לצומת, בהתעלם מן האור שדלק בכיוון נסיעתו ומאידך, בנסיבות כאלה איני רואה לפסוק הוצאות למי מן הצדדים וקובעת, כי כל צד יישא בהוצאותיו ובהוצאות העדים מטעמו." 8. לאור כל האמור, מאחר וכל אחד מהצדדים טען כי הוא זה שנכנס לצומת באור ירוק, ואין בפני עדויות או ראיות נוספות שיש בהן כדי לתמוך בגרסת התובע, לא הרים התובע את נטל ההוכחה המוטל עליו ואין מנוס מדחיית התביעה. לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה. התובע יישא בהוצאות הנתבעות, לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. משטרהמשפט תעבורהרמזורנסיעה באור אדום