בקטע הכביש בו אירעה התאונה שני הנתיבים הנפרדים והמנוגדים הללו מתעקלים בחדות. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, איזה מבין שני הרכבים סטה לעבר הרכב האחר. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעים שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעים. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. הראיות שהציגו הצדדים הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים. תמונות שחור לבן של נזקי הניסן. תמונות בצבע של זירת התאונה, מטעם שני הצדדים. שרטוט של זירת התאונה. עדויות שני הנהגים המעורבים בדיון בפניי. הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה. מצאתי להעדיף את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבעים, וזאת לאחר ששוכנעתי כי עלה בידי התובעים להטות את מאזן ההסתברויות לטובתם, כלומר להוכיח כי גרסתם, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעים [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].מצאתי כי גרסת התובעים, שהתקבלה כאמור כמסתברת יותר, מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעים בגין התאונה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: מדובר במחלוקת עובדתית ובגרסות מנוגדות, שמחייבות בחינת מהימנות של הדברים. אני מוצא את עדות נהג הניסן כמהימנה וכמשכנעת יותר מזו של נהג הסקודה. למעשה, הנתבע 1 כלל אינו נהג הסקודה, כאשר בסקודה נהגה תלמידה של הנתבע 1, והנתבע 1 העביר לה שיעור נהיגה בזמן התאונה. התלמידה עצמה לא הובאה לעדות (ללא כל הסבר סביר משכנע), וניתן לומר שעד המפתח מטעם הנתבעים לא הובא לעדות, באופן הפועל ראייתית כנגד הנתבעים. הנתבעים גם לא הציגו את תמונות הנזק של הסקודה, ומדובר במחדל ראייתי נוסף הפועל לחובתם. התמונות חשובות כדי לשפוך אור על מיקומי וזוויות הפגיעה הרלוונטיים. התרשמתי כי הנתבע 1 ביקש לטשטש את העובדה שלא הוא נהג ברכב (אלא תלמידתו), כאשר הדבר נלמד מלשון ההודעה שמסר על התאונה, מנוסח כתב התביעה הקטנה הקשורה וגם מעדותו היום בפניי, בהם מתאר הנתבע 1 את הנהיגה בסקודה בגוף ראשון יחיד, כאילו הוא עצמו נהג ברכב, ולא כך היה. סביר שתלמידתו של הנתבע 1 לא נהגה בזהירות הרבה המתחייבת מתנאי הדרך הקשים בנתיב הסקודה עובר לתאונה (עיקול חד מאוד, ללא שדה ראיה של הבאים מהנתיב הנגדי מימין ובנוסף תנאי חושך ורטיבות מגשם ואף קיומו של פתח ביוב באמצע הנתיב שמהווה מכשול בעייתי נוסף בדרך), ומכל מקום סביר יותר שנהג הניסן, נהג מנוסה יותר, נהג באופן זהיר יותר ממנה. הנהגת לא העידה בפניי כדי לאפשר התרשמות בלתי אמצעית מדבריה, והדבר פועל כמובן לחובתה. נהג הניסן נשאל היום רבות על רוחב הנתיב בו נסע, תוך ניסיון להוציא ממנו הודאה לפיה הנתיב צר, אך הנהג ענה באופן עקבי שהנתיב לא צר, ואכן, התמונות שהוצגו לא מלמדות שהנתיב היה צר, אלא רגיל בהחלט. סיכום התביעה מתקבלת במלואה. על הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סך של 17,845 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 3.12.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 3.12.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 4,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. ב"כ התובעים ידאג להעביר לכל אחד משני התובעים המגיע לו מהסכומים שישולמו, בשים לב לרכיבי התביעה הנפרדים שתבע כל אחד מהשניים. כבישתאונת דרכים