תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי - מתי נולדה עילת התביעה

תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי - נדרש תובע לפרט בכתב התביעה אימתי נולדה עילת התובענה, לצד תיאור של העובדות העיקריות המקימות אותה. בהתייחס לשני הסכומים הללו לא נשאה התובעת בנטל כלל ועיקר. אשר על כן, ונוכח האופן בו תוארו הסכומים על-ידי העירייה עצמה, זכאי המערער כי תינתן לו רשות להתגונן מפניהם בטענה להתיישנותם.

עוד זכאי המערער להתגונן בטענת התיישנות מפני שני סכומים נוספים שנכללו בתביעה, שניהם בהתייחס למבנה בדוד שמעוני [מס' נכס 576470001]: סך של 2,201.40 ₪ בגין יתרות מים עד 08' וסך של 848 ₪ בגין יתרות ביוב עד 08'. במסמך שעליו הושתת ההליך לא ביארה התובעת באורח פוזיטיבי מתי התהוו חובות נטענים אלה; תיאורם על-ידה כחובות שנוצרו קודם לשנת 2008 פותחים פתח לטענת התיישנות שהמערער רשאי וזכאי להתגונן בה.



בתצהיר הבר"ל ביאר המערער כי הוא אב לשלושה שהצעיר ביניהם עושה את שירותו הסדיר בצה"ל במועד מתן התצהיר, 13.12.2011 [שם, בסע' 30]. בגין אגרות בתי ספר נתבעו יתרות בשני סכומים: אגרה בסך 352.90 ₪ ואגרה בסך 470.30, שתיהן לשנת 2009 [מס' נכס 201032430 ומס' נכס 301585717]. נוכח גיל בנו הצעיר של המערער מחד גיסא ומועד התהוותו של חוב האגרות האמור מאידך גיסא לא הונחה תשתית מספקת שתלמד על התיישנותו של החוב. הבקשה לרשות להתגונן נדחית אפוא ביחס אליו.


שונים פני הדברים באשר לחוב נטען בשל יתרת אגרות גני חובה בסך 1,328.90 ₪ [מס' נכס 301585717]. נוכח גילאי ילדיו של המערער, שאינם עולים בקנה אחד עם הנחזה מן הנספח לכתב-התביעה לפיו נוצר החוב בשנת 2009, יש ליתן למערער רשות להתגונן ביחס למרכיב זה של החוב, בטענת התיישנות.



מקובלת עלי טענת המערער כי כתב-התביעה לוקה בהיעדר פירוט נדרש ומתבקש, בראש ובראשונה ביחס לטיבם ומהותם של סכומים שנתבעו בו בגדר חובות. הדברים אמורים ביחס לאגרת פיקוח עירוני בסך 430 ₪ משנת 2011 [מס' נכס 53066]. המילים 'פיקוח עירוני' בדו"ח מצב החשבון, אין בהן משום תיאור של העובדות העיקריות המקימות את עילת התביעה. הגשת כתב-תביעה שאינו מפרט כדבעי את עילת התביעה פוגעת בזכותו היסודית של הנתבע להתגונן; הדברים יפים מקל וחומר כאשר מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר, בגדרה מוטל על הנתבע נטל להראות כי באמתחתו טענת הגנה שראויה להישמע באופן שיצדיק מתן רשות להתגונן.


באותו אופן לוקה כתב-התביעה גם ביחס לסך של 14,643.20 ₪ שנתבע בגין 'שלטים' לשנת 2009 בזיקה לאחד הנכסים במבנה בדוד שמעוני [מס' נכס 42200051]. אין למצוא בכתב-התביעה או בנספחיו כל תיאור של השלט, היכן בדיוק הוצג במבנה ומתי.

ביחס לשני הסכומים הללו ניתנת אפוא למערער רשות להתגונן. בה בעת נדחה הערעור ככל שהוא נסב על יתרות היטל תיעול לשנת 2008 בגין אחד הנכסים במבנה בדוד שמעוני בסך של 9,584.90 ₪ [מס' נכס 576470001]. חיוב זה תואר די הצורך, הן באשר למהותו והן באשר למועד היווצרותו – כמו גם בהתייחס לנכס שעליו הוא נסב. יתרה מכך, אין מדובר אלא ביתרות חוב ומכאן שחלק מן החוב סולק בידי המערער באופן שמאפשר לו להיוודע באיזה חוב מדובר. לא הובאו מטעם המערער נימוקים שיצדיקו את שינוי החלטת כב' הרשם בפריט זה שלה.



בערעור דנן ביקש המערער כי יותר לו להתגונן ביחס לחובות ארנונה שנתבעו בגין שלושה נכסים: נכס מס' 576480001 שהינו חלק מהמבנה בדוד שמעוני, נכס מס' 576470002 שאף הוא חלק מהמבנה בדוד שמעוני, והנכס הנוסף [מס' נכס 576480002]. מצאתי שיש לדחות את הערעור בהתייחס לשני הנכסים שהם חלק מהמבנה בדוד שמעוני ולקבלו תוך מתן רשות למערער להתגונן ביחס לנכס הנוסף.


טענת המערער ביחס לשני הנכסים שנכללים במבנה בדוד שמעוני היא כי הנכסים הושכרו על-ידו לאחר המחזיק בהם ועל אותו צד שלישי חלה החובה לשלם ארנונה בגינם. לו ביקש המערער להשיג על חיובו בארנונה בגין הנכסים הללו, לרבות בטענה כי הוא אינו מחזיק בהם לצרכי חיובו בארנונה, היה עליו להגיש השגה על כך למנהל הארנונה באופן ובמועד שנקבעו לכך בסעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה) (להלן חוק הערר). חוק זה מתווה מסלול יחודי בו מחויב לילך נישום שמבקש להשיג על חיוביו בארנונה כללית בשל שורה של עילות וביניהן הטענה כי הוא עצמו אינו מחזיק בנכס מושא החיוב. אכן, טענה להיעדר החזקה, רשאי מי שחויב בתשלום ארנונה כללית להעלותה בכל הליך משפטי, אפילו לא הגיש השגה על כך לפי חוק הערר, אלא שהוא נזקק לשם כך לרשות בית-המשפט.

6. התוויית מסלולי השגה וערר יחודיים נועדה לייחד את הדיון הראשוני במחלוקות שבין האזרח לרשות להליכים כאלה תוך הוצאתם בשלב ראשון של הבירור מתחום השיפוט של בתי-המשפט הרגילים. יש בכך כדי לייעל ולהחיש את הבירור מחד גיסא ולהקל על העומס שמוטל על ערכאות השיפוט האזרחיות מאידך גיסא. מתן סמכות לגופי השגה וערר לדון בעניינים שהופקדו בידיהם על-פי חוק, משמעו כי בית-המשפט לא ימהר לדון באותו עניין בשל כך שקיים סעד חלופי [ראו והשוו רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4) 481, 496-491 (2000); דברים כלליים שנאמרו שם על-רקע בחינתם של דברי חקיקה אחרים יפים גם בענייננו ובהקשרו של חוק הערר].

מתן היתר למערער להתגונן בטענה כי אינו מחזיק בנכס מהנכסים מושא ההליך, כל זאת לאחר שנמנע מהגשת השגה בעילה זו וממיצוי הליך התקיפה הייחודי שנקבע לכך בחוק הערר, מסור לשיקול-דעת בית-המשפט. בהפעלת שיקול-הדעת ידרש בית-המשפט לאמות-מידה אחדות. ככל שעילת ההגנה נושאת אופי עובדתי או טכני תהיה הנטייה להגביל את האזרח להליכי ההשגה המינהלית אשר מאפשרת בירור טענות מסוג זה באופן פשוט ונוח. מנגד, ככל שמדובר בנושאים עקרוניים ובנושאים בעלי חשיבות כללית או ציבורית תהא הנטייה לאפשר את הדיון בהם בבית-המשפט, אפילו לא מוצה הליך ההשגה. שיקולים נוספים הם מידת מודעותו של האזרחי להליכי ההשגה המינהליים ומידת הפגיעה ועיוות הדין שייגרמו לו בשל חסימת דרכו לערכאות השיפוט בטענה שבגינה לא הוגשה השגה [ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פד נו(2) 773, 780-779 (2002)]; ע"א 2064/02 תשלובת ח. אלוני בע"מ נ' עיריית נשר, פ"ד נח(6) 111, 117-116 (2004). הלכתו של בית-המשפט העליון היא כי באשר לטענת 'אינני מחזיק בנכס' שלא הוגשה השגה בגינה, שיקול-דעתו של בית-המשפט להתירה בהליך שיפוטי צריך להיות מצומצם למקרים חריגים ועקרוניים בלבד [עע"ם 2611/08 בנימין נ' עיריית תל-אביב (5.5.2010)].

7. על-פי אמות מידה אלה אין להתיר למערער להתגונן נגד התובענה דנן בטענה כי הוא אינו מחזיק בנכס מן הנכסים הנכללים במבנה בדוד שמעוני לאחר שהלה לא מיצה את הליך התקיפה הקבוע בעניין זה בחוק הערר. ראשית, טענות המערער בעניין זה אינן מעלות כל סוגיה שהיא בעלת חשיבות כללית או ציבורית ואשר חורגת מגדר עניינו הפרטי. שנית, מדובר בעניין עובדתי מובהק שהיה מקום לבררו בהליך ההשגה אשר קבוע בחוק הערר – בהגשת השגה מתאימה ובהצגת הסכם שכירות שעל-פיו העביר המערער את החזקה בנכס לאחר זולתו, בציון התאריכים הרלוונטיים וזהות המחזיק הנוכחי. מדובר אפוא בעניין עובדתי בעל אופי טכני פשוט, תחום ומוגדר. אין לראות מדוע זה טענה פשוטה של השכרת נכס לאחר לא תועלה במסגרת המתאימה לכך של השגה; מתן היתר להעלותה ולבררה בהליך שיפוטי חרף הימנעותו של בעל הנכס מנקיטת הליך השגה במועדו יאיין במידה רבה את מסלול התקיפה המיוחד שנקבע בחוק הערר ובה בעת יצור עומס הליכים מיותר בבתי-המשפט.

לבסוף, בהחלטת כב' הרשם ניתן ביטוי לכך שהמערער עתיר נכסים. המבנה בדוד שמעוני הינו נכס מסחרי בהיקף ניכר אשר משמש את המערער לא רק לשם משרדיו שלו אלא גם לצרכי השכרת חלקי המבנה לאחרים בשכירות עסקית-מסחרית. חזקה על מי שזה עסקו וזה עיסוקו שהוא מודע היטב לזכויותיו, כמו גם לנטלים החלים עליו לשם מימושן. על כן היה על המערער לעשות את כל הדרוש לשם מתן ביטוי לטענתו כי הוא אינו מחזיק בנכס כזה או אחר במבנה בדוד שמעוני לצרכי ארנונה, תחילה בהצגת הסכם שכירות מתאים לעירייה ובהמשך בהגשת השגה – ככל שסבר המערער ומצא כי חוייב בגין נכס שהושכר לאחר במסגרת פעילותו העסקית.

מן המקובץ עולה כי לא מתקיימים במערער אותם טעמים חריגים ועקרוניים שיצדיקו מתן היתר להתגונן בהליך זה בטענה כי אינו מחזיק – כל זאת בהתייחס לשני הנכסים שהם חלק מן המבנה בדוד שמעוני.

8. שונים פני הדברים באשר לנכס הנוסף. בגין נכס זה נכללו בכתב-התביעה שלושה חיובים בסכום מצטבר של 67,086.90 ₪ ליום 1.9.2011, חלקם הארי בשל ארנונה. נכס זה אוזכר בכתב-התביעה בנקיבת כתובת לא קיימת: "חדרה 1 חדרה". לא צורפו לכתב-התביעה מסמכים אחרים שיאפשרו זיהוי סביר של הנכס ויעידו כי הנכס זוהה על-ידי המערער בזמן אמת די הצורך באופן שסלל את הדרך להגשת השגה בגינו על-פי מתווה חוק הערר. תיאור הנכס הנוסף בנקיבת כתובת לא קיימת לשם זיהויו הופכת את עילתה של התובעת בקשר עמו לחלקית וחסרה באופן שמצדיק מתן רשות למערער להתגונן נגדה.

9. בכל הקשור לסכומים שגבתה העירייה במועד מאוחר להגשת התביעה – בגין פירעון החוב שנסב על בית המגורים ובשל העיקול אצל 'משינה' – אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם לפיה אירועים מאוחרים להגשת כתב-התביעה אינם מקנים למערער עילה לרשות להתגונן. חזקה על העירייה שלא תפעל לגבות מן המערער חוב שסולק בדרך זו או אחרת; הצהרה ברוח זו ניתנה על-ידי בא-כוחה של התובעת בדיון לפני.

ג. סיכומם של דברים

אני מקבלת אפוא את הערעור באופן חלקי; למערער ניתנת רשות להתגונן בהתייחס לסכום של 89,910.1 ₪ בערכי יום 1.9.2011. תצהיר המערער שניתן לתמיכת הבקשה למתן רשות להתגונן יהא כתב-הגנה במענה לכתב-התביעה.

נוכח התוצאה אליה הגעתי מבוטל חיוב המערער בהוצאות כפי שנקבע בהחלטת כב' הרשם. הוצאות הבקשה למתן רשות להתגונן והדיון בה יקבעו בפסק-הדין שיינתן בתום ההליך.

בהליך דנן ישא כל אחד מן הצדדים בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. העדר עילה

  2. מועד היווצרות העילה

  3. בקשה להוספת עילת תביעה

  4. מחיקת תביעה בהעדר עילה

  5. עילה נמשכת שאינה מתיישנת

  6. מחיקת התביעה מחוסר עילה

  7. כתב תביעה שאינו מגלה עילה

  8. מחיקת תביעה נגד המדינה בהעדר עילה

  9. בניה על הגג עילת פינוי

  10. תביעה כספית בעילה חוזית

  11. האם חובה לציין עילת תביעה בכתב התביעה ?

  12. טענות בערעור בעניין עילת עושק או כפייה

  13. מועד היווצרות עילת תביעה לצורך התיישנות

  14. התגבשות ''עילת התביעה'' לצורך מועד תחילת ההתיישנות

  15. הגשת תביעה זהה לגמרי בעילותיה, לתביעות קודמות אשר נמחקו

  16. החובה לפרט בכתב התביעה את כל העובדות בכדי להקים עילת תביעה

  17. תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי - מתי נולדה עילת התביעה ?

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון