תאונת דרכים אירעה בזמן נסיעת משאית אשר מחוברת אליה עגלה נגררת

תאונת דרכים אירעה כאשר בזמן נסיעת משאית, אשר מחוברת אליה עגלה נגררת, ניסה נהג רכב הנתבעים לעקוף את העגלה מצידה האחורי שמאלי, פגע בה, איבד שליטה על רכבו, והחל לפגוע במשאית במוקדים נוספים בצידה השמאלי. התובעים צירפו חוות דעת שמאי לכתב התביעה ולפיה, הנזק הישיר שנגרם למשאית הינו בשיעור של 15,496 ₪, בצירוף שכ"ט שמאי בסך של 1,367 ₪. בנוסף טענו התובעים להשבתת המשאית בעלות של 7,000 ₪ וכן להוצאות טרחה נסיעות ועוגמת נפש בסך של 2,000 ₪. באשר לנגרר טענו התובעים כי, בהתאם לחוות דעת השמאי הנ"ל, הנזק הישיר שנגרם לנגרר הינו בשיעור של 5,453 ₪ כאשר שכ"ט השמאי הינו בסך של 887 ₪. בנוסף טענו התובעים להשבתת העגלה בעלות של 4,000 ₪ וכן להוצאות טרחה נסיעות ועוגמת נפש בסך של 2,000 ₪. לטענת התובעים, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים. מנגד, שללו הנתבעים את גרסת התובעים ולטענתם, התאונה התרחשה בנסיבות שונות. לטענתם, בזמנים הרלוונטיים, עת נסע הנתבע 1 כדין בנתיב נסיעתו, כשלפניו רכב התובעים, התפוצץ לפתע הצמיג ברכב התובעים, והוטח לעבר רכב הנתבע 1, ופגע בו בחזית הרכב, וכתוצאה מכך, אירעה ההתנגשות בין הרכבים. הוסיפו הנתבעים וטענו כי, הגורם לתאונה הינו חלק אינטגרלי מרכב התובעים, שניתז לעבר רכב הנתבע 1, ועל כן התאונה אירעה בשל רשלנותו של נהג התובעים ו/או מצב רכב התובעים או חלקיו. דיון ומסקנות לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגים המעורבים בתאונה, אני קובעת כי התובעים עמדו בנטל להוכיח את תביעתם, וזאת מן הנימוקים שיפורטו. בעדותו חזר התובע על גרסתו לאופן התרחשות התאונה (עמ' 1 ש' 22-25). חקירתו הנגדית לא הצליחה למוטט את גרסתו, לעניין אופן התרחשות התאונה, כאשר בחקירתו זו חזר התובע על גרסתו לפיה הנתבע 1 ניסה לעקוף את המשאית, ופגע בעגלה וכן במשאית (עמ' 2 ש' 16- 29). מנגד, העיד בפניי הנתבע 1, וחזר על גרסתו לעניין אירוע התאונה, כפי שהועלתה בכתב ההגנה (עמ' 4 ש' 28-32 , עמ' 5 ש' 1-2). בחקירתו הנגדית של הנתבע, נתגלו סתירות לעניין נסיבות התרחשות התאונה. כך לדוגמא על אף שבכתב ההגנה, טען הנתבע 1 כי הצמיג ברכב התובעת התפוצץ והוטח לעבר רכבו, גרסה עליה חזר בעדותו הראשית בפניי, אלא שבחקירתו הנגדית השיב הנתבע לשאלת ב"כ התובעים, כי טרם אירוע התאונה, היה צמיג על הכביש (עמ' 6 ש' 13-17), כאשר גרסה זו מסר הנתבע לראשונה לאחר התאונה, למנהל משמרת בכביש 6, הכביש בו אירעה התאונה, לפיה בשל צמיג שהיה על הכביש, איבד הנתבע 1 שליטה, כדי לא לעלות על הצמיג ונכנס במשאית (ראה מוצג ת/7). תשובותיו של הנתבע 1, לפיהם הצמיג הנ"ל, הינו אותו צמיג אשר עף מהמשאית ופגע ברכבו, אינם מתיישבים הן עם גרסתו לפיה נסע במרחק 200 או 300 מ' מהמשאית, מרחק אשר מאפשר לו "בריחה" מאותו צמיג, והן לאור התמונות אשר הוצגו בפניי (ת/3) , לפיהם נראית פגיעה בטמבון, כאשר הצמיג של המשאית נשאר קבוע במקומו, אם כי ניזוק כתוצאה מהתאונה. סתירה נוספת בתשובותיו של הנתבע 1 ניתן לראות בהמשך חקירתו, משטען האחרון כי לא הגלגל עצמו עף מהמשאית, אלא "אלו צמיגים משופשים וגמרו את החיים שלהם, הגלגל לא התפוצץ אלא הצמיג התקלף מהגלגל ואז המעטפת של הצמיג זה מה שפגע בי ולא הגלגל.." (עמ' 6 ש' 24-26). תשובתו זו אינה מתיישבת עם טענתו בכתב ההגנה והודעתו למבטחת רכבו, והן לדבריו בעדותו הראשית בפני וכן בחקירתו, לפיהם הצמיג האחורי של המשאית התפוצץ ועף לעברו. מעבר לאמור אציין כי, הגם שבזמן התאונה, נכח עם הנתבע 1 אדם נוסף, פועל שלו (עמ' 5 ש' 2), (עמ' 6 ש' 32 , עמ' 7 ש' 1), אלא שלא טרחו הנתבעים להזמין את הנ"ל לעדות לצורך בירור נסיבות אירוע התאונה. אי הבאת עד זה, אשר הינו בשליטת הנתבעים, ואשר נכח במקום התאונה, ויכול לשפוך אור על פרטיה, פועלת לרעתם של האחרונים. מהאמור לעיל אציין כי עדותו של התובע 1 לא נסתרה בפניי, כאשר מנגד, בעדותו של הנתבע 1 התגלו סתירות שיש בהם כדי לפגום במהימנות גרסתו, מה גם שהנתבעים נמנעו מזימון נוסע ששהה עם הנתבע 1 ברכב בזמן התאונה, אשר היה בה כדי לתמוך בגרסתו של הנתבע 1 לעניין אירוע התאונה. בנוסף, עיינתי בתמונות רכב התובעים אשר ניזוק כתוצאה מהתאונה (ת/3 , ת/4 , ת/5). הנזקים שעולים מתמונות אלו, בצדם השמאלי הן של העגלה והן של המשאית, מתיישבים עם גרסת התובעים, לעניין נסיבות התרחשות התאונה, לפיה רכב הנתבעים הגיע מצדו השמאלי האחורי של רכבם, ופגע בו. מסקנה זו מקבלת חיזוק אף מעיון בתמונות הנזק של רכב הנתבעים (ת/5 , נ/1), מהם ניתן ללמוד על הנזק ועל מנגנון התאונה הנטען על ידו. לאור האמור, ולאחר שבחנתי טענות וראיות הצדדים לגופם של דברים, באשר לאופן התרחשות התאונה, באתי לכלל מסקנה, כי הנני מהעדיפה את גרסת התובעים, באשר לאופן התרחשות התאונה, אותה מצאתי כגרסה מהימנה, עקבית, ומשכך רואה אני לקבלה, גרסה אותה אני מעדיפה על גרסת הנתבעים, אשר ראיתי לדחותה. באשר לנזק, התובעים צירפו חוות דעת שמאי לגבי הנזקים שנגרמו למשאית ולעגלה כתוצאה מהתאונה, לרבות בגין תשלום שכ"ט השמאי. לאור מנגנון התאונה ונסיבות התרחשותה, מצאתי כי הנזקים על פי חוות דעת השמאי לאור מיקומם, וכן התמונות שצורפו בפניי (ת/3 , ת/4 , ת/5), משתלבים עם גרסת התובעים לאופן התרחשות התאונה, כאשר הנתבעים לא הגישו כל חוות דעת נגדית מטעמם, לסתירת מסקנות חוות דעת זו ואף בחרו לא לחקור את השמאי על חוות דעתו הנ"ל. בכך, אני מאמצת את מסקנותיו של השמאי, כפי שעלו בחוות דעתו, באשר לנזק שנגרם לרכב התובעים. יחד עם זאת, הגם שהתובעים לא ציינו את מספר ימי ההשבתה שנגרמו למשאית, כתוצאה מהתאונה, אלא צירפו האחרונים חשבונית תיקון למשאית מחברת " מוסך סאלח מרכז הצפון בע"מ " ממנה ניתן ללמוד כי תאריך כניסת המשאית לתיקון הינו יום התאונה, 24.09.12, כאשר תאריך היציאה מתיקון הינו 04.10.12, דהיינו בתקופה זו, לא הייתה כל פעילות למשאית. יחד עם זאת, התובעים לא צירפו כל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד את ההפסד שנגרם להם כתוצאה מהשבתת המשאית ליום עבודה אחד, כך שבמצב דברים זה, לא ניתן לאמוד את ההפסד שנגרם לתובעים כתוצאה מהשבתת המשאית בתקופה הנ"ל. האמור לעיל יפה בעניינו גם לעגלה, מה גם שבעניין העגלה, התובעים לא נקבו במספר הימים בהם הושבתה, אם בכלל, ואף לא צירפו כל אסמכתא לכך. לאור האמור לעיל, ומשלא הוכח רכיב הנזק של השבתת המשאית והעגלה, איני פוסקת לתובעים פיצוי כלשהי, בגין ראש נזק זה. זאת ועוד, אף ראש הנזק של "טרחה נסיעות ועוגמת נפש", לא הוכח על ידי התובעים, ועל כן, לא יינתן כל פיצוי בגין ראש נזק זה. סוף דבר אי לכך, אני מקבלת את התביעה, באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, כדלקמן: א. הסך של 23,203 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (15/12/12) ועד התשלום בפועל. ב. אגרת בית משפט בסך של 478 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבת מיום הגשת התביעה (15/12/12) ועד התשלום בפועל. ג. שכר טרחת עו"ד על סך של 4,107 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבת מהיום ועד התשלום בפועל.עגלהתאונת דרכיםמשאית