תאונה בשל רשלנות צד ג'

הנתבעים טוענים, כי התאונה ארעה בשל רשלנות צד ג', שסטתה במפתיע מנתיב בו עמדה בטור מכוניות הממתינות במופע רמזור אדום לפנייה שמאלה, אל נתיב נסיעת הנתבע, שעמד להמשיך ישר ומופע הרמזור שלו היה ירוק. לפיכך, וכדי להימנע מפגיעה ישירה בדופן רכב צד ג', סטה ימינה, תוך ניסיון לעקיפת רכב צד ג' לשם סטיה חזרה שמאלה אל נתיב נסיעתו, אולם תוך כדי התמרון נפגע מרכב צד ג', ונהדף ופגע ברכב התובע, שהיה בנסיעה בנתיב שמימינו. הוא מספר עוד, כי צד ג' התנצלה, קיבלה אחריות, ואף נאותה לחתום על מסמך בו היא מאשרת כי היא אשמה בתאונה, וכי השיחה התנהלה בצד הכביש, בין שלושת הנהגים המעורבים. לא הוצגו ראיות אובייקטיביות אודות פגיעה ברכב הנתבעים, אשר לדברי הנתבע 1 נמכר לאחר 3 חודשים בלא שתוקן. 5. צד ג' טוענת, כי התאונה ארעה בשל רשלנות הנתבע 1, בו הבחינה ממרחק ניכר לפני שסטתה לנתיב נסיעתו, ואילו הוא, שנסע ככל הנראה במהירות מופרזת, התקרב מהר מהמצופה לזירת התאונה, ולפיכך נאלץ לבצע את תמרון החירום, שהצליח, שכן לא היתה פגיעה בין רכב הנתבעים לבין רכב צד ג', אולם כן היתה פגיעה ברכב התובע. לשיטתה, חתמה על המסמך בו היא נוטלת אחריות להתרחשות התאונה מחמת הלחץ בו היתה נתונה, לאור התפרצות זעם מצדו של הנתבע 1, שגרם לה לחוש מאוימת. היא אישרה, כי מופע הרמזור לנסיעה ישר היה ירוק (שלא כעדות התובע), ומשתמע מדבריה כי התובע לא היה כמעט מעורב בדין ודברים בינה לבין הנתבע 1. 6. עוד העיד בעלה של צד ג', אשר יש לציין כי איש מהנהגים המעורבים (לרבות אשתו, צד ג' עצמה) לא הזכיר את דבר קיומו עד להופעתו על דוכן העדים. הוא תמך בגרסת צד ג' באופן כמעט מלא (הוא לא ידע להעיד, אם מופע הרמזור בכיוון הנסיעה ישר היה ירוק או אדום), והעיד על עצמו כי לא התערב במתרחש, ככל הנראה מחמת הלחץ מעצם הארוע. 7. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, הגעתי למסקנה כי הן הנתבע 1 והן צד ג' אחראים שניהם יחדיו להתרחשות התאונה, כדין מעוולים במשותף. לפיכך, דין התביעה להתקבל, ודין הודעת צד ג' להתקבל בחלקה, כפי שיפורט ויבואר. 8. לא מצאתי חשיבות בשאלה, אם אכן עמד התובע או נסע בעת קרות התאונה. מסתבר מהעדויות כי נסע, שכן מלבדו, כל הנהגים מעידים שמופע הרמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק, אולם הדבר אינו מעלה או מוריד, באשר בצדק איש אינו מייחס לו אחריות כלשהי להתרחשות התאונה, ואין בהיותו בנסיעה או בעמידה כדי להשפיע על תוצאת הארוע. מאידך, למעט בנקודה זו, יש להעדיף את עדותו על פני עדויות סותרות, בהיותו בלתי מעוניין בתוצאות המחלוקת בין שני הנהגים האחרים. 9. מצאתי את עדות צד ג', באופן כללי, מהימנה יותר מעדות הנתבע 1, זאת בעיקר בשל 3 סיבות אלה: ראשית, אילו נסע הנתבע 1 במהירות האיטית שהוא טוען שנסע בה, קשה להלום את הצורך בתמרון החירום בו נקט, עם הזמן הנדרש לרכב עומד לסטות די הצורך לנתיב נסיעתו כדי להכריחו לבצע תמרון כלשהו; שנית, מצאתי חפיפה רבה יותר בין עדות התובע לעדות צד ג' מאשר בין עדות התובע לעדות הנתבע 1, בכל הנוגע להתנהלות הנהגים לאחר הארוע; ושלישית, ההתאמה בין עדות צד ג' לעדות בעלה (גם אם לכך יש לייחס, מטבע הדברים, משקל מופחת). 10. עוד תומכות במסקנה זו התרשמותי משפת הגוף של הנתבע 1 בעדותו, כאשר הרבה להפנות פניו אל עבר התובע (שישב מאחור באולם בית המשפט) בעת שעומת עם אלמנטים בהם לא תאמה עדותו את עדות התובע, וכאשר נטה להתרגז במהלך עדותו - באופן ההולם את תיאור צד ג' ובעלה את התנהגותו המוחצנת והזועמת במקום האירוע; והעדרן המפתיע של ראיות כלשהן לנזק שנגרם לרכבו כתוצאה מהפגיעה שהוא מתאר בין רכבו לבין רכב צד ג' - נזכור, כי הנתבע 1 לא תיקן את רכבו, אלא מכרו כפי שהוא; הסברו כי ריחם על צד ג', הגם שהוא אפשרי, אינו סביר, מקום בו נגרם לו, יש להניח, חסרון כיס משמעותי בעת המכירה. 11. משכך, והגם שסטיית צד ג' לנתיב נסיעת הנתבע 1 תרמה בוודאי לצורך של הנתבע 1 לבצע תמרון חירום (ואיני שולל את סברתו, כי בכך מנע תאונה קשה בהרבה), ויש להניח כי צד ג' איבדה קשר עין עם נתיב נסיעה זה, דרך המראות, תוך כדי יציאתה מתור מכוניות הממתין להתחלפות מופע הרמזור בנתיב הפונה שמאלה - הרי שהאחריות לבטח שאינה מונחת כולה לפתחה. 12. לאור חובת הזהירות המוגברת של הסוטה מנתיב נסיעתו, אני סבור שאחריותה רבה מאחריותו, אך לא במידה ניכרת. במצב דברים זה, מצאתי לנכון לחלוק את האחריות להתרחשות התאונה בין הנתבע 1 לבין צד ג' בשיעור 60:40 לחובת צד ג'. 13. משכך, ולאור חבותם יחד ולחוד של מעוולים במשותף (לעניין זה ראה ע"א 7008/09 עבד אל רחים נ. עבד אל קאדר ואח' (פורסם במאגרי פסיקה שונים)), אני מקבל את התביעה במלואה (לאחר הפחתת סכום הנזקים העקיפים, כאמור בראשית הדברים), ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 11,323 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 365 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום, וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,004 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום. 14. כמו-כן, אני מקבל באופן חלקי את ההודעה לצד שלישי, ומחייב את הצד השלישי לשפות את הנתבעים בשיעור 60% מהסכומים בהם חויבו הנתבעים בסעיף 13 לעיל, ועוד מחייבה לשלם לנתבעים את אגרת ההודעה לצד ג' בסך 372 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת הודעת צד ג' ועד היום, וכן שכ"ט עו"ד בסך 801 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.רשלנות