החלקה על כתם שמן בכביש 1

החלקה על כתם שמן בכביש 1 רקע 2. לגרסת התובעת, נסע מבוטחה ביום 4.11.11 בסמוך לשעה 01:30 בכביש 1 במחלף שורש, תוך כדי כניסתו למעגל תנועה הממוקם מתחת לגשר, החליק לפתע עקב כתם שמן שהיה על הכביש, וכתוצאה מכך, הסתובב ונפגע מאבן שפה שבכיכר. עוד נטען ע"י התובעת, כי החלקה זו לא היתה אירוע ראשון באותו ערב, וכי בשעה 22:32, כ-3 שעות לפני התאונה, החליק רכב נוסף במקום, אולם הנתבעת שידעה על כך, לא טרחה לטפל במפגע או שלא טיפלה בו כראוי, ובשל כך אירעה התאונה למבוטח התובעת. הנתבעת אישרה כי היא אחראית לתחזוקת קטע הכביש נשוא כתב התביעה. אולם הכחישה אחריות לתאונה, הגם שהודתה כי בשעה 22:23 באותו הערב קיבלה הודעה על כתם שמן במקום ממשטרת ישראל. לטענתה, בעקבות הודעה זו יצא צוות סיור למקום, סרק אותו, ולא מצא כל שמן באזור. גם סריקה של פעמיים נוספות לא הביאה לאיתור כתם השמן. עם זאת, לשם הזהירות, פוזר חומר סופג שמן במקום לאחר שבשעה 24:19 עזב צוות היס"מ את המקום לאחר שסרק אותו ולא איתר את כתם השמן. משכך טענה הנתבעת, כי עשתה את כל שניתן לעשות בכדי למנוע את התאונה. יתר על כן, גם מבוטח התובעת הודה בפעילותה המתוארת במקום וסביר להניח לטענתה כי החליק בשל נהיגה, שאינה מתאימה לתנאי הדרך ולהיותו של הכביש רטוב באותה עת, לאחר מופע גשמים. העדויות 3. נהג השברולט- מבוטח התובעת העיד, כי נסע יחד עם חבריו לאבו גוש, ולאחר שסיימו לאכול, נסעו בכביש 1 ע"מ להגיע לחברם האחר שגר בבית מאיר. בנסיעתם בכביש כשפניהם לכיכר הקרובה נסע לאט ופתאום חש שהבלמים לא הגיבו והרכב המשיך בנסיעה תוך החלקה כשהוא נכנס לאבן השפה מצד שמאל ומשם הגיע לכיכר. משיצא לבדוק מה קרה נוכח לראות שציריה קדמית של הרכב נשברה. אביו הגיע למקום ויחד עם חבריו החלו בסריקת הכביש ושמו לב כי פוזרה על הכביש נסורת. אביו, שהוא מהנדס במקצועו הסביר לו, כי מצא שמן שנשפך על הכביש. עוד הוסיף והעיד, כי ראה רכב ממול, בהמשך הכיכר, שגם כן נפגע בצידו הימני, ולאחר שיחה קצרה עם נהג הרכב הנ"ל התברר כי גם הוא החליק בכיכר אלא שפגיעתו היתה חמורה יותר עקב ניסיון לסטות מהכביש והתקלות במעקה בטיחות. התובעת העידה מטעמה גם את חברו של נהג השברולט, מר זיו באבא. גם הוא אישר את הנסיעה חזרה מאבו גוש לכביש 1, ואת העובדה שהרכב "איבד שליטה" ונתקל בזווית של המדרכה לאחר שהרכב נכנס לתוך הכיכר. לכשיצא מהרכב הלך לבדוק את מצבו של הכביש, ולאחר שאביו של נהג השברולט הגיע, הופנתה תשומת ליבו לכתם שמן בכביש ונסורת מפוזרת. גם הוא ציין, ששוחח עם נהג רכב אחר שתיאר תאונה דומה שלו ושל נהג נוסף, שלבינתיים רכבו נגרר משם. לכשנשאל העד כיצד נוכח בכתם שמן, במיוחד כשהכביש היה רטוב, הסביר כי נגע באצבעו בכביש והריח וכן שמע את הדברים גם מפי אביו של המבוטח. 4. סייר הנתבעת, העד מר רייכל, העיד, כי תפקידו היה לטפל במפגעים אותם הוא מגלה במהלך סיורים, לרבות כאלה שנודעים לו מדיווח של המוקד. לדבריו, בערב התאונה היה מסייר בכביש 1 לפני לטרון. בשעה 22:40 קיבל קריאה מהמוקד על קיומו של כתם שמן על הכביש בואכה ירושלים לכיוון ת"א בירידה לשורש. הוא הגיע למקום, ולאחר שערך סיור לא מצא כתם שמן אלא רק כביש רטוב מגשם. לדבריו, פעמיים ביצע את הסריקה, ולמרות שלא מצא כתם שמן פיזר במקום חומר סופג שמן "ליתר בטחון". כשנשאל העד כיצד בדק את מהותו של החומר, ובמצב של כביש רטוב, הסביר, כי (עמ' 6 שורה 27): "יש לי נעל של העבודה במיוחד לדברים האלו, ואני בודק עם הרגליים עם זה מחליק או לא." העד עמד על טענתו, כי לכשהגיע למקום לא היו בו כלי רכב שנפגעו מסיבה זו או אחרת. כל שהוא יכול היה לצמצם את עדותו היה לשעת הגעתו בשעה 23:30 ולא לאחריה. לטענתו, החומר שפוזר על הכביש ממילא סופג את השמן ומייבש את הכביש. גרסתו של העד נתמכת במסמכים נ/1, נ/2 שהוגשו ע"י הנתבעת, הכוללים דו"ח טיפול באירוע והמעידים הן על מועד ביצוע הסיור והן על אופן הטיפול בקריאת המוקד בשעה 23:45 באותו ערב. דיון 5. מסכת הראיות הציגה גרסאות עובדתיות נגדיות, כאשר אין חולק, שעול ההוכחה על התובעת להוכיח את קרות התאונה והגורם לנזק. אני נותנת אמון מלא בגרסת עדי התביעה, כי רכב השברולט החליק בכביש עובר לתאונה. השאלה העובדתית שבפני היא, האם גורם ההחלקה נבע מכשל בפעילות הנתבעת. הוכח לטעמי ע"י הנתבעת, כי פעלה באופן סביר מיד בהתקבל הקריאה, עת יצא הסייר למקום וטיפל במפגע קיים. עדות וחיזוק לטיפול באה דווקא מדברי נהג השברולט, אשר אישר קיומה של נסורת על הכביש. התובעת מבקשת להסיק מהעובדה שנודעה לה כי כלי רכב אחרים ושונים החליקו במקום עובר לתאונה, כי הגורם להחלקת רכב השברולט היה כתם שמן שבגינו נפגעו כל כלי הרכב. דא עקא, שלא הובאה ע"י התובעת ראיה כלשהי להחלקת הרכב נשוא התביעה כתוצאה מכתם שמן. לא הובא לעדות ע"י התובעת אבי נהג השברולט אשר לכאורה קבע את הממצא, כך לא הובא לעדות אף נהג הרכב האחר שנפגע כביכול כתוצאה מהחלקה על כתם שמן, ואף פרטים של נהג כנ"ל לא נמסרו. לעומת זאת, אין חולק, כי הכביש היה רטוב, ועל כן, בהעדר ראיה אחרת סבירה המסקנה, כי רטיבותו של הכביש היתה בין הגורמים לנזק. אמנם לא הייתה מחלוקת בדבר אחריותה של הנתבעת לתחזוקת הכביש. אולם לא רק שהתובעת לא הוכיחה את הנסיבות על פי מאזן ההסתברויות אלא שהיה עליה הנטל להפריך את עדות סייר הנתבעת, כי לא מצא כתם שמן על הכביש וכאשר לא נמצאה עילה שלא לתת אמון בדבריו. עוד יצוין ,כי גם אם הייתי מקבלת כמוכחת את גרסת התובעת וקובעת כי הוכחה העובדה של קיומו של כתם שמן על הכביש עובר לתאונה, הרי לא הופרכה הטענה כי הנתבעת פעלה באופן סביר לתחזוקת הכביש כפי שהיתה מצווה לעשות במסגרת תפקידה לתחזוקתו. כפי שהעיד סייר הנתבעת, למרות שלא מצא כתם שמן נקט במשנה זהירות, ופיזר נסורת סופגת שמן ע"מ לאיין כל סיכוי לתאונה. 6. התובעת ביקשה גם לשכנע, כי הנתבעת כשלה בטיפול במפגע עת שטיפולה לא היה כראוי גם אם בוצע. בעניין זה לא הוגש בדל ראיה כלשהו, ובהנתן העובדה שפוזר חומר סופח שמן, היה על התובעת להוכיח כי הפיזור לא היה כראוי או כי הסייר לא פעל בדרך שהיה אמור לפעול בייבוש כתם השמן בכביש, אם היה. אני סבורה כי לא די היה לטעון כי החומר שפוזר נשטף ע"י הגשם, ובמיוחד כאשר מבוטח התובעת אישר, כי ראה את הנסורת הנ"ל לאחר החלקת הרכב. 7. לאור האמור, התביעה נדחית. אני פוסקת לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 1500 ₪. תאונות נפילהתאונה בגלל כתם שמןתאונות החלקהכביש