הסכמה שהושגה בין הצדדים, לפיה במידה והתסקיר יביא בפני בית המשפט המלצה חיובית, תסכים המאשימה לטעון בפני בית המשפט כי יאמץ את ההמלצה. הגם שאין המדובר במקרה שלפנינו בהסדר טיעון שכולל הסכמה לעונש, הרי אין מניעה להחיל את הכללים הקשורים בהסדרי הטיעון (השוו: רע"פ 4357/13 פלוני נ' מדינת ישראל ( 23.6.2013)). הכללים והעקרונות הקשורים לאופן ההתייחסות של בית המשפט להסדרי טיעון נקבעו בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נ"ז (1) 577 (2002) (להלן: הלכת פלוני), שם נקבע בין היתר ,כי קיומו של הסדר טיעון - והדברים יפים גם להסדר שלפנינו- הוא שיקול מרכזי בגזירת העונש וככלל יראה בית המשפט לקיימו. יחד עם זאת בית המשפט חייב לשקול בעצמו את השיקולים הראויים לעונש, ובמסגרת בחינתו של העונש המוצע ייתן בית-המשפט דעתו על כל שיקולי הענישה הרלוונטיים ויבחן אם העונש המוצע מקיים את האיזון הדרוש ביניהם. 7. המבחנים הרלוונטיים לבחינת שאלת ההימנעות מהרשעה מצויים בהלכת כתב (ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מ"י, פ"ד נ"ב(3) 337, בעמ' 341-342 (להלן: פרשת כתב) שם קבע בית המשפט העליון כללים אלה: "הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים של ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים...". 8. באשר לאופן יישום הכללים שנקבעו בפרשת כתב חזר בית המשפט העליון וציין כי הכלל הוא שמבצע עבירה יורשע בדין ואילו הימנעות מהרשעה הינה בגדר החריג שבחריגים (ראו: רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל ( 1.1.2013); ע"פ 1042/03, מצרפלס שותפות מוגבלת בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1) 721 (2003); רע"פ 1189/06 בר-לב נ' מדינת ישראל ( 12.9.2006); רע"פ 1867/12 גולן נ' מדינת ישראל ( 7.3.2012); רע"פ 7720/12 פלוני נ' מדינת ישראל ( 12.11.2012)).בע"פ 9150/08 מדינת ישראל נ' ביטון ( 23.7.2009) צוינו הדברים הבאים: "הימנעות מהרשעה שמורה למקרים מיוחדים בלבד, בהם שוכנע בית-המשפט כי הפגיעה הקשה שתיגרם לנאשם בעטיה של הרשעה, אינה שקולה כלל ועיקר לתועלת הציבורית המעטה שזו תניב". ועוד בעניין זה נאמר בפרשת ביטון כי: "...להימנעות מהרשעה זיקה הדוקה לשיקומו של נאשם, ברם, עניין זה מבלי להפחית מערכו, הוא רק אחד מבין אדניה של השתת האחריות בפלילים, על הסנקציות הנלוות לה". 9. מיקומו של המסר אשר עלול לצאת מבית המשפט המגולם בתוצאה הסופית של ההליך הפלילי לא נפקד ממכלול השיקולים ו"יש גם לשקול במבט רחב את השפעת אי ההרשעה על ההליך הפלילי בכללו, ואת המסר החברתי שאי ההרשעה טומן בחובו בנסיבות העניין הספציפי" ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' דני קליין ( 4.9.2007), סעיף 77 לפסק הדין. 10. העבירות שהנאשם הודה בהן הנן חמורות. הנאשם תקף את אמו באופן שדחפה, הפילה על הרצפה וסטר לה. אין לכחד כי האינטרס הציבורי המונח בבסיס הערכים המוגנים עליהם באים האיסורים הפליליים הרלוונטיים להגן, מושכים לכיוון הרשעת הנאשם. באלימות שנקט הנאשם כלפי אמו יש פגם מוסרי חמור ובמעשיו ממד נוסף של פגיעה נפשית והשפלה. 11. מהתסקיר עולה כי ככל הנראה הרקע לביצוע העבירות הנה הקונסטלציה המשפחתית המורכבת והיחסים הבעייתיים בין אמו ואביו של הנאשם. ברם סכסוך בין הורים ומתיחות על רקע זה, אינם מצדיקים ביצוע מעשים הכוללים תקיפה ואיומים כלפי הורה. 12. יחד עם זאת, הצדדים הגיעו להסכמות אשר יש להתחשב בהן, ונראה כי איזון בין השיקולים הרלוונטיים מביא לכך כי אין מקום לסטות מהן. בכלל השיקולים לעניין זה יש להתחשב בעמדתה של האם-המתלוננת שהובאה על ידי שירות המבחן והפגיעה הממשית בהמשך העסקתו של הנאשם במקום עבודתו הנוכחי. 13. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם עבד בחברה המספקת שירותים למפעלים ולמתקנים בטחוניים וכיום הוא עובד בחברת רפא"ל. לשם ביצוע תפקידו נדרש סיווג בטחוני גבוה ומהנתונים המצויים בפני עולה כי הרשעתו בדין יש בה כדי לפגוע בסיווגו הבטחוני, דבר אשר עלול לפגוע בהמשך העסקתו. בהקשר זה הוצג בפני מכתב ממעסיקתו של הנאשם המאשר נתונים אלה. נראה כי הרשעתו של הנאשם תביא לפגיעה ישירה בהעסקתו, ואין המדובר בחשש בעלמא. 14. נתוניו הנוספים של הנאשם חיוביים. הנאשם יליד 1985. לנאשם אין הרשעות קודמות, ונראה כי הוא הפנים את חומרת מעשיו, הביע חרטה כנה ואף חש בושה ממעשיו. 15. לאור המפורט לעיל, ובשים לב להסכמות הצדדים, אני מחליט להימנע מהרשעת הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ואשר בהן הודה. 16. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו של"צ והצדדים הסכימו לאמץ את המלצות שירות המבחן. 17. ניתן בזה אפוא, צו המורה לנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן. בית המשפט הסביר לנאשם, בלשון פשוטה המובנת לו, את משמעות צו השירות, את מטרתו ואת פרטיו, והזהירו, שאם לא ימלא אחרי הצו מכל בחינה שהיא, יהיה צפוי להרשעה ולעונש, על העבירה בה הואשם בתיק זה. המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לשירות המבחן. זכות ערעור לבימ"ש המחוזי תוך 45 יום מהיום. #3#משפט פלילישירות המבחן