פקיעת רישיון בגין אי תשלום אגרה או מחמת מגבלה לפי חוק ההוצאה לפועל בהקשר זה יצוין כי סעיף 7 לחוק הפלת"ד קובע כי: "נפגעים אלה אינם זכאים לפי חוק זה: (1)... (2)... (3) מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967". הסעיף מדבר כאמור על שלילת זכאות על פי חוק הפלת"ד ממי שנהג ברכב ללא רישיון נהיגה כשלעניין זה מוחרגים אותם מקרים בהם הפגם שנפל ברישיון הנהיגה הוא פקיעה בגין אי תשלום אגרה או מחמת מגבלה שהוטלה לפי חוק ההוצאה לפועל. כמעט למותר לציין כי לנהגים העונים על אחת או יותר מהחלופות השונות הקבועות בסעיף 7 לא קמה עילת תביעה על פי חוק הפלת"ד וכי לנפגעים כתוצאה מתאונה בה היה מעורב נהג כאמור - עומדת זכות תביעה כנגד קרנית. במקרה שבפניי לא נתבעה קרנית ואף לא הועלתה טענה בעניין זה מטעם הנתבעת 1. עוד יצוין כי סעיף 7 פורש על ידי הפסיקה בצמצום דווקני נוכח חומרת הסנקציה הגלומה בו. עיון בפסיקה ובספרות מעלה כי בית המשפט נוטה לפרש את החריגים באופן שלא ישלול את הזכאות לפיצוי לפי חוק הפלת"ד מנהגים - על כל ההשלכות הנובעות מכך - ככל שהדבר נוגע לפגמים "טכניים" להבדיל מהעדר רישיון נהיגה כלל או לפגמים היורדים לשורשה של כשירות הנהג לנהוג ברכב ולהגברת הסיכונים לקיומה של תאונה כנובע מכך. ראו בעניין זה הסקירה המקיפה שנערכה בע"א (תל אביב) 2589-08 אבו ענאם עאדל נ' קרנית ( פסק דין מיום 20.2.11). בין היתר נדרש בית המשפט לבחון האם מדובר באי קיומו של רישיון תקף על רקע נסיבות שלנהג הייתה שליטה עליהן אם לאו, משך הביטול - כשהפסיקה מתייחסת לתקופה של למעלה מ - 12 חודשים כאבן בוחן וכיו"ב. לכך מצטרף הנתון כי נטל ההוכחה להתקיימותם של החריגים הקבועים בסעיף 7 (3) לחוק מוטל על הטוען לקיומם של חריגים אלו. ר' לעניין זה: א. ריבלין תאונת הדרכים תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים (מהדורה רביעית, 2011) 17-46. אי תשלום אגרהאגרההוצאה לפועל