האם "אוחזת כשורה" רשאי להיפרע את השיק חרף כישלון התמורה ? אקדים ואומר כי האמנתי לטענת מרים מטעם הנתבעת שלפיה תמורת השיק נכשלה וכי היא לא קיבלה מאייל את השקיות שהזמינה. כן האמנתי לדבריה לפיהם אייל סיפר לה כי השיק הושחת וכי מסרה לאייל במקומו שיק חלופי. השאלה הינה איפוא האם התובעת הינה אוחזת כשורה בשיק. סעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש] מגדיר "אוחז כשורה": "28.(א). אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה: (1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם חולל; (2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה. (ב) ובייחוד זכות קניינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין או בתמורה אי חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון או בנסיבות עולות כדי רמאות". יש לבדוק האם מתקיימים בתובעת התנאים הנדרשים לצורך היותה אוחזת כשורה. לא הועלתה כל טענה באשר לתקינות מראהו של השטר או באשר לחלוף זמנו, ולא נטען כי השטר חולל קודם למסירתו לתובעת. סעיף 29 לפקודת השטרות קובע: "29(א) כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה לו צד בעד ערך. (ב) כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה, אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגומים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי חוקיות, חובת הראיה מוחלפת עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות נתן בתום לב ערך בעד השטר". רואים אנו כי לזכות התובעת עומדת חזקת התמורה הקבועה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות. זאת ועוד, טענתה של התובעת לפיה ניכתה את השיק לאייל ומסרה לו כסף תמורתו לא נסתרה והיא נתמכה בקבלה שצורפה לתצהירו של מנהל התובעת ולפיכך, חזקת התמורה העומדת לזכות התובעת לא נסתרה. לטענת הנתבעת, לאחר שמסרה שיק חלופי במקום השיק נשוא התביעה שלכאורה הושחת לאייל, התקשר אליה אדם שלא הזדהה וביקש לברר על השיק שהושחת לכאורה ושבאמצעותו ביקש אייל לפרוע לו חוב שהוא חייב לו. הנתבעת מבקשת לייחס שיחה טלפונית זו לנציג התובעת ומכך ללמוד כי התובעת ידעה כי השיק פגום ומחוסר תמורה, דבר השולל לטענתה את תום ליבה של התובעת. לא אוכל לקבל טענה זו של הנתבעת. מנהל התובעת הכחיש כי ממשרדו נעשתה שיחת טלפון לנתבעת והסביר כי לא מצא לנכון לפנות טלפונית לנתבעת, עקב סכומו הנמוך של השיק ומאחר ושיק קודם של הנתבעת שנוכה אצלו ע"י אייל נפרע בלא כל בעיות. מנהל התובעת אף השיב בחקירה הנגדית: "אם מושך מסרב שאקבל את השיק שלו לא אכניס את עצמי למיטה חולה. אין סיבה שאפרוט שיק שאני יודע שמסרבים לשלם אותו". גירסתו של מנהל התובעת נראית לי סבירה ובהחלט אין זה מתקבל על הדעת כי התובעת תנכה לאייל שיק ותמסור לו כסף מזומן תמורתו אילו היה נאמר לה כי השיק פגום וכי הוא אינו עתיד להיפרע. יש להדגיש כי גם מנהלת הנתבעת עצמה אינה יודעת מי הוא האדם שהתקשר אליה בעניין השיק, וכי היא רק משערת כי מדובר בנציג התובעת. יש לציין כי מנהלת הנתבעת משתמשת בתצהירה בלשון זכר בהתייחסה למתקשר האלמוני בעוד שלדברי מנהל התובעת, שהכחיש מכל וכל שיחת טלפון כאמור, מי שטיפל בניכיון השיק במשרדו היתה אישה. זאת ועוד, המתקשר האלמוני אמר לנתבעת כי אייל חייב לו כספים וכי הוא מבקש לפרוע את חובו באמצעות השיק, בעוד שהתובעת ניכתה את השיק לאייל ומסרה לו כסף תמורת השיק, כך שאילו נציג התובעת היה מתקשר לנתבעת היה מספר לה כי אייל מבקש לנכות את השיק ולא כי הוא בא לפרוע חוב. אינני יכול לשלול את האפשרות לפיה, בטרם פנה לתובעת לצורך ניכיון השיק, אייל ניסה לפרוע באמצעות השיק חוב פרטי שלו, אצל פלוני וכי אותו נושה הוא אשר התקשר למנהלת הנתבעת, כדי לבדוק את תקינות השיק. אין כל ראיה כי שיחת הטלפון הנטענת בוצעה ע"י התובעת ולפיכך, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי התובעת ידעה שהשיק פגום וכי ניתן במקומו שיק אחר. לשון אחרת, לא אוכל לייחס לתובעת חוסר תום לב. העולה מהמקובץ הוא, כי הוכח בפני כי התובעת הינה אוחזת כשורה בשיק וכי נתקיימו בה כל התנאים הנדרשים לצורך קיום "אחיזה כשורה", כך שהיא רשאית להיפרע מהנתבעת את תמורת השיק. אשר על כן, אני מורה על קבלת התביעה במלואה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.10.12 ועד התשלום בפועל. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת את האגרה כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪. זכות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 45 יום. אוחז כשורהאחיזה בשטרשאלות משפטיותשיקים