בקשה לשווק דוגמיות של מוצרי תינוקות של החברות לבתי חולים ותחנות טיפת חלב

הנתבעת ביקשה לשווק דוגמיות של מוצרי תינוקות של החברות לבתי חולים ותחנות טיפת חלב, כאשר הדוגמיות יחולקו בתוך שקיות מעוצבות. לאחר בירור שערכה הנתבעת בשוק, לעניין אספקת שקיות מעוצבות ולאחר שהתובעת הציגה עצמה כמי שמומחית בתחום יצור השקיות המעוצבות בסין, ומאחר והתובעת הציגה עצמה כמי שיש לה נציג בסין המפקח באופן אישי על היצור, הנתבעת הזמינה מהתובעת את השקיות המעוצבות. במהלך חודש נובמבר 2011 הנתבעת פנתה לתובעת וביקשה להזמין ממנה שקיות המיועדות לחלוקת מוצרים רפואיים של החברות וזאת לאחר שהתובעת הציגה בפניה מצג שלפיו היא זו האחראית ליצור השקיות, עיצובן וההדפסה ע"ג השקיות של שם הנתבעת עם פרטיה והכל תוך פיקוח על היצור והעיצוב וההבטחה כי איכות השקיות הינה גבוהה ביותר. בחודש מרץ 12' אישרה הנתבעת את ההזמנה הסופית, לאחר שסמנכ"ל הנתבעת בחן את דוגמת השקיות המעוצבות שהוצגה בפניו ואישר אותה. בהתאם לדרישת התובעת שילמה לה הנתבעת על חשבון השקיות סך 16,008 ₪. בחודש יוני 12' סופקו השקיות המעוצבות על ידי התובעת לנתבעת. עם קבלת השקיות התברר לנתבעת כי מדובר במוצר פגום השונה מהותית מזה שהובטח לה. ביום 28.6.12, התקיימה פגישה בין נציג הנתבעת מר ליאור פז, סמנכ"ל הנתבעת לבעלה של התובעת, מר אופיר גרנות, שמנהל את עסקה של התובעת, והובהר לתובעת כי מדובר בהדפסה על גבי השקית, השונה מהותית מהנוסח, הצבע והאיכות שסוכמו בין הצדדים. השיחה הוקלטה על ידי סמנכ"ל הנתבעת, כאשר באותה שיחה אישר מר גרנות, כי אכן מדובר במוצר פגום וכי יש לייצר את השקיות מחדש. כן אישר מר גרנות באותה שיחה כי מדובר בסטיה בצבען של השקיות. מאוחר יותר, ניסה מר גרנות לתרץ את הפגם בכך שהיצרן בסין הסביר לו כי הדגם שהוזמן היה דגם שהוכן על ידי גלופה המתאימה ליצור דגם בודד, לעומת הדגם שהגיע בפועל ויוצר ע"י גלופה המתאימה ליצור המוני. למרות שהנתבעת הבהירה לנציגי התובעת כי אין באפשרותה לעשות שימוש בשקיות שסופקו, שכן מדובר בייעוד ספציפי של חלוקה בבתי חולים ובטיפות חלב, וכי אספקת הדוגמיות בשקיות באיכות כה ירודה תפגע בתובעת לעומת מתחריה בתחום, עמדה התובעת על תשלום יתרת התמורה. הנתבעת מדגישה, כי החברות בחו"ל מחזיקות בתקנים מחמירים שאינם מאפשרים לנתבעת לעשות שימוש בשקית הפגומה. הנתבעת צירפה להגנתה את מכתבי החברות לנתבעת האוסרים על הנתבעת לעשות שימוש בשקיות. השקיות שסופקו לנתבעת עומדות במחסן הנתבעת כאבן שאין לה הופכין ולנתבעת נגרמים הפסדים כספיים ניכרים מדי יום מאחר ומותגים של חברות מתחרות מחולקים בבתי חולים ובטיפות חלב, בעוד לנתבעת אין אפשרות לעשות כן, בשל הפרת החוזה ע"י התובעת באספקת השקיות הפגומות השונות באופן ניכר ומהותי מאלה שהוזמנו. הנתבעת איפשרה לתובעת להחליף את השקיות שסופקו בשקיות באיכות ובאופן כפי שהוזמנו, אלא שהתובעת סירבה לעשות כן והתנתה זאת הלכה למעשה בתשלום של יותר מכפל הסכומים ששולמו על ידי הנתבעת. לטענת הנתבעת, היא אינה חייבת דבר לתובעת, אלא שהתובעת היא זו החייבת לנתבעת את הסכומים המפורטים להלן: השבת סך של 16,008 ₪ בתוספת מע"מ ששולם לתובעת ע"ח ההזמנה. סך של 20,000 ₪ בגין פגיעה בעסקי הנתבעת וההפסד שלה אל מול מתחריה, לרבות הפסד מוניטין ופגיעה בשמה הטוב של הנתבעת. הנתבעת הגישה נגד התובעת תביעה שכנגד על סך 38,569 ₪, בגין הסכומים דלעיל ובטענות שפורטו בכתב התביעה שכנגד, הזהות לטענות שפורטו בהגנה. טענות התובעת בכתב התשובה לתביעה שכנגד הנתבעת פנתה לתובעת והציגה לה דוגמה של שקיות שהיא חפצה בייצורם. התובעת שלחה לנתבעת במייל קובץ הנקרא "פריסה" שאינו אלא שרטוט השקית כשהיא פרוסה. הנתבעת החזירה לתובעת במייל קובץ גרפי הכולל את הקובץ שנשלח אליה. התובעת שלחה את הקובץ ליצרן בסין, אשר ייצר מספר דוגמאות. נציג הנתבעת הוזמן למשרד התובעת הוצגו בפניו הדוגמאות שיוצרו, נציג הנתבעת ביקש לשנות את מידות השקית ורשם בכתב ידו על אחת מהדוגמאות שהוגשה וסומנה ת/1 את הערותיו. כדי לתקן את ההזמנה בהתאם לדרישת הנתבעת, נשלח לה במייל קובץ פריסה חדש. הנתבעת הלבישה על הקובץ את העיצוב הגרפי שחפצה בו ושלחה אותו בחזרה לתובעת. התובעת ביקשה מהנתבעת אישור ליצר דוגמאות חדשות לאור השינוי שהתבקש על ידי הנתבעת, אך הנתבעת סירבה לממן יצור דוגמאות חדשות. בנסיבות אלה נשלח הקובץ עם העיצוב הגרפי השני כפי שהוא, ליצרן בסין לשם הכנת השקיות. לטענת התובעת, המוצר שסופק היה באיכות טובה וללא כל פגם. הדבר היחידי שהיה שונה מן הדוגמאות הראשונות שהוצגו בפני הנתבעת הוא שנוצר שוני בגוונים אשר נבע מהעיצוב הגרפי השני אשר בוצע על ידי הנתבעת בעצמה. לטענת התובעת, הואיל והנתבעת עצמה סירבה לייצר דוגמאות חדשות לאחר עריכת השינוי שנדרש על ידה, בקובץ החדש, אין לה אלא להלין אלא על עצמה. התובעת מכחישה כי מר גרנות הודה כי מדובר במוצר פגום וכי יש לייצר את השקיות מחדש או כי מר גרנות אישר, כי מדובר בסטייה בצבעוניות של השקית שאינה תקינה. מר גרנות טען בשיחה כי יש שוני בגוונים ותו לא, יחד עם זאת כדי לרצות את הלקוח עשה ניסיונות להגיע לתוצאה אשר תספק את שני הצדדים. נכון, כי בשלב הראשון סבר מר גרנות, כי השוני בגוונים נובע עקב השוני בגלופות וזאת כפי שנאמר לו על ידי היצרן הסיני, אולם מאוחר יותר שלח מר גרנות את קובץ העיצוב הגרפי השני שסופק על ידי הנתבעת עצמה לבדיקה במכון הדפסה דיגיטלית. הקובץ הודפס על נייר כרומולין הנותן את התוצאה הקרובה ביותר למקור והסתבר, כי העיצוב הגרפי השני שנעשה על ידי הגרפיקאי מטעם הנתבעת הכיל בתוכו את השוני בגוונים. הואיל והנתבעת סירבה להזמין דוגמאות חדשות, לאחר שביקשה את השינוי בהזמנה, הרי שהנתבעת היא האחראית לשוני שנוצר בגוונים. לטענת התובעת, ניתן לעשות בשקיות שימוש ולא ברור לתובעת מדוע הנתבעת מסרבת להשתמש בשקיות כמות שהן. ראיות התובעת מטעם התובעת הוגש תצהירו של אופיר גרנות [להלן: "אופיר"], כאשר בתצהיר חזרה התובעת על הטענות המפורטות בפרק "טענות התובעת" ו"טענות התובעת בכתב התשובה לתביעה שכנגד" ואין מקום לחזור עליהן פעם נוספת. בחקירתו הנגדית של אופיר, צורפה דוגמת השקית אשר עליה חתם נציג הנתבעת וסומנה ת/1. לדברי אופיר, לאחר שדוגמת השקית, ת/1 יוצרה זומן נציג הנתבעת למשרד ובחן את השקית, רשם עליה הערות והחזירה חתומה. אופיר העיד כי לאחר רישום הערות, הוא העביר לנתבעת פריסה מחודשת במייל ולאחר מכן קיבל מייל נוסף, קובץ שאותו העבירה התובעת לסין לייצור. בעמוד 2 לפרוטוקול, ש' 20, נשאל אופיר: "ש. איך קיבלת את הקובץ? ת. אני מניח שבמייל. ש. יש לך את המייל כאן? ת. לא. רק את הקובץ יש לי. ש. אתה בא עם גירסה שלא טענת במשך שנה ולפיה השינוי נעשה בגלל שהיה שינוי בנתונים על ידי הנתבעת. ת. נכון. היו שינויים בקובץ האלקטרוני שנשלח אלינו ושעל פיו יוצרו השקיות. ש. אני אומר לך שלא נשלח קובץ אלקטרוני כזה וזו הסיבה שאתה לא יכול להציג לנו. ת. יש קובץ אלקטרוני. ניתן להציג את הקובץ לכל אדם בעל מקצוע, שיקבל ויפתח את הקובץ. הבאתי את התדפיס שהופק כתוצאה מהקובץ. ש. קובץ עבר בדוא"ל? ת. כן, במייל, בדוא"ל. ש. יש לך כאן תדפיס של תאריך מתי הועבר אליך קובץ בדוא"ל? ת. לא, אבל יש לי את הקובץ עצמו ואני עכשיו מעביר אותו בדואר אלקטרוני לב"כ הנתבע, אני קיבלתי את הקובץ הזה מהנתבעת ביום 25.3.12 בשעה 09:51". אופיר נשאל האם השיב למכתב שנשלח אליו על ידי הנתבעת ביום 10.7. [נספח ו' לכתב התביעה] והאם התייחס לאחת משתי החלופות המוצעות בסעיף 7 למכתב, דהיינו החזרת מלוא סכום המקדמה ששולמה בגין השקיות הפגומות והשניה, אספקה חוזרת של ההזמנה על פי הדגם והצבע כפי שאושרו בפרק זמן של 90 יום. אופיר ענה כי אינו זוכר האם השיב ספציפית למכתב, אולם הוא אישר כי התנה אספקה חוזרת של השקיות בהזמנה של כמות כפולה על ידי הנתבעת. אופיר נשאל מדוע הוא לא התייחס במכתבים ששלח טרם הגשת התביעה או בשיחה המוקלטת בכל צורה שהיא, לטענה לפיה הגורם לטעות הינו קובץ שנשלח על ידי הנתבעת. אופיר השיב כי הוא לא היה מודע לטעות בקובץ השני שהועבר אליו ע"י הנתבעת, אלא שהוא העביר לסין את הקובץ השני, כמו שקיבל אותו, עם השינויים המבוקשים. לדבריו, הנתבעת סירבה לבצע דוגמא נוספת בהתאם לקובץ החדש, לפני היצור, דבר שאילו היה מבוצע היה מונע את התקלה [עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 22 ואילך]. אופיר נשאל מדוע לא העלה את טענתו באשר לסירוב הנתבעת להכין דוגמאות חדשות, לא במכתבי ההתראה, לא בכתב התביעה וגם לא בשיחה המוקלטת. לאופיר לא היתה תשובה לשאלות אלו, וכשנשאל מדוע ענין זה לא הועלה בתצהיר, טען כי מי שניסח את התצהיר הינו עורך הדין. אופיר נשאל מדוע לאורך כל השיחה שהוקלטה לא טען כי המחדל ביצור השקיות מונח לפתחה של הנתבעת והשיב כי רצה לתת מענה מסודר רק לאחר שיבדוק את העניין מול היצרן בסין והכל מתוך רצון להמשיך ולשרת את הנתבעת בעתיד. לדבריו, הציע לנתבעת מספר הצעות שאינן מותירות בידיו שום רווח רק כדי לרצותה [עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 11 ואילך]. בעמ' 8 לפרוטוקול, ש' 8, נשאל אופיר: "ש. מה עשית לאחר השיחה כדי להבטיח שהיצרן יכין מחדש הסחורה ושזו תגיע במהירות ולשביעות רצון הנתבעת? ת. פנינו ליצרן וביקשנו ממנו תשובה על ההבדלים...את התשובה העברנו במכתב מיום 3.7. ללקוח וגם הצענו לו חלופות של הנחה ניכרת על השקיות וכן הוצע לו שנייצר מחדש את השקיות על חשבוננו ללא שום עלות כספית מצידו וכן שישמור על השקיות שלטענתו לא לשביעות רצונו. ש. ביהמ"ש: [בשאלה שהופנתה למנהל הנתבעת - ע.א.] מדוע זה לא בוצע? ת. מקריא מסרון שברשותי, בטלפון הנייד שלי: "מבחינתי יש כרגע 3 אפשרויות: 1. קח את הסחורה הפגומה ותחזיר את הכסף ונשכח מהכל. 2. תספק מחדש את הסחורה בזמן של עד 90 יום. 3. מעבירים לטיפול משפטי על מנת לקבל את הכסף בחזרה". בהמשך, השיב אופיר: "גם בתמלול אמר שזו הזמנה תלת חודשית שלי. אמרתי לו אין בעיה, אזמין מחדש את השקיות. נכון שהתניתי זאת בהזמנה כפולה. אני לא ידעתי מי אשם בדבר הזה. רציתי בסך הכל לרצות אותו..." ובעמ' 9 לפרוטוקול, מול ש' 5, לשאלות בית המשפט: "ש. ביהמ"ש: למה לא עלית על כך שהקובץ ששלחת פגום? ת. אי אפשר לראות את הדברים האלה.. ..................................... ש. כשאתה רואה את הקובץ לא תראה אותו בכתום אלא בירוק? אתה חושב שאתה פטור מלבדוק את זה? ת. אני לא פטור מכלום. ש. אם היית פותח על המחשב היינו רואים זאת? ת. מדובר בקובץ כבד... ..................................... ש. אתה תראה אותו בגוון כתום או ירוק? ת. את הקובץ פתחתי ולא הבחנתי בשינוי בגוונים". ראיות הנתבעת - מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מנהלה, מר ליאור פז [להלן: "ליאור"], ליאור אישר בחקירתו כי בהדפסה יכולים להיות שינויי גוונים ולשאלה מדוע מדובר במוצר פגום השיב "מכיוון שזה בכלל לא אותם גוונים", (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 2.) בהמשך חקירתו אישר כי הפגם בשקיות הינו רק בעניין הגוונים. ליאור נשאל מדוע הוא אינו יכול להשתמש בשקיות כפי שהודפסו והשיב כי החברות בגרמניה מקפידות מאוד על רמת המוצר, וכי הן לא אישרו לו להשתמש בהן. הוא אף צירף מכתב מהחברות בגרמניה כתמיכה לטענתו זו. בעמ' 11 לפרוטוקול ש' 26 נשאל ליאור: "ש. אני אומר לך שאתם ידעתם שהפשלה היא שלכם. ת. ממש לא. ש. אחרי שביקשתם אישור ושינוי בגודל והבאתם דיסק חדש, ידעתם שהפגם נובע מכם ולכן ניסית ליצור תשתית כדי להפיל את אופיר, להפיל עליו? ת. לא היה ולא נברא דבר כזה. גם אין קובץ. ש. מפנה לסעיף 13 לתצהירך. ת. לא היה קובץ כזה. אין קובץ כזה. לא היה שינוי, רק בגודל היה שינוי. כשהגעתי אליו הוא ישב עם זכוכית מגדלת ואמר שניתן לעשות שינויים אך זה מצריך עוד דוגמא. אמרתי שאני לא רוצה לעשות שינוי, שאחרת הייתי משנה את ה"פעוטות". דובר והוחלט והוחתמתי רק על הגודל. אמרתי אין בעיה, אני לא רוצה לעשות שום שינוי למעט הגודל. לו הייתי עושה שינוי בבהיר הייתי משנה את ה"פעוטות". (הכוונה להחלפת המילה "תינוקות" במילה "פעוטות" על גבי השקית - הערה לי ע.א.) ....... ש. מפנה לסעיף 13 בתצהירך. לגבי הטענה שהיה קובץ ששינה את הגוונים, אתה טוען שזה נטען רק לאחר כתב התביעה שכנגד. על סמך מה אתה אומר את זה? ת. על סמך יעוץ עם העורך דין שלי שאמר לי. ש. אם אומר לך שזה נטען בקדם המשפט, מפנה לפרוטוקול של ביהמ"ש. ת. יכול להיות שעורך הדין שלי אמר לי את זה, אבל אני לא צריך להוכיח אלא התובע. לא קיים קובץ כזה. ש. מפנה אותך לכתב ההגנה בתביעה שכנגד, בו אנו אומרים שאתם יכולים בעצמכם לבדוק את הקובץ כיוון שהוא נמצא אצלכם. ת. אין לי קובץ כזה, איך אבדוק אותו. ש. האם ניסיתם לבדוק אם קיים קובץ כזה או לא? ת. אין קובץ כזה. ש. אז איך מייצרים? ת. שלחתי לו קובץ בפעם הראשונה לפני שביקשתי לשנות את המידות ולצורך שינוי המידות לא צריך בכלל לשלוח קובץ אחר אלא שהשינוי הוא רק בהקטנת השקית. דיון והכרעה הוכח בפני כי הנתבעת הזמינה מהתובעת שקיות כדוגמת השקית שהוגשה וסומנה ת/1. צבע השקית ת/1 הינו בגוונים של כתום. הוכח כי השקית שסופקה לנתבעת ושהוגשה וסומנה נ/2 הינה בגוונים של ירוק, כך שלא יכולה להיות מחלוקת כי אין התאמה בין גווני השקית שהוזמנה לבין גווני השקית שסופקה. השאלה הינה אפוא, מי האשם באי ההתאמה שבתוצאה הסופית של צבע השקית, שאינו מתאים לצבע שהוזמן. לטענת התובעת כפי שהועלתה בכתב התשובה לתביעה שכנגד, צבע השקית שיוצרה בסופו של יום הינו תולדה של העיצוב הגרפי השני שנעשה על ידי הנתבעת עצמה, כך שהנתבעת היא האשמה בכך שהשקיות הודפסו בצבע השגוי. לא יכול להיות חולק כי אין התאמה בין צבע השקית שהוזמנה על ידי הנתבעת לבין צבע השקית שסופקה על ידי התובעת. אין מדובר בהבדל זניח בגוונים, אלא בהבדל מהותי בין גווני כתום לגווני ירוק, עובדה זו עולה הן ממראה עיניים מתוך השוואת השקיות שהוגשו כראיה בבית המשפט והן מתוך הודאה המפורשת של מנהל התובעת, כפי שבאה לידי ביטוי בתמליל ההקלטה בעניין השוני בגוונים. הטענה לפיה האשם בשוני הגוונים רובץ לפתחה של הנתבעת, הועלה על ידי התובעת, ולפיכך נטל ההוכחה בעניין זה מוטל עליה. הנתבעת מצידה מכחישה מכל וכל כי העבירה לתובעת קובץ נוסף ולטענתה היא העבירה לתובעת קובץ אחד בלבד שעל פיו יוצרה שקית הדוגמא שנחתמה, ת/1, בגוונים כתומים, לדבריה, גם לאחר שנתבקשו שינויים בשקית, לא נתבקשו שינויים גרפיים בשקית, אלא רק שינוי בגודל, ולפיכך ממילא לא היה צורך בקובץ נוסף. התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה בעניין קיומו של קובץ נוסף, התובעת ביקשה להוכיח את טענתה באמצעות גיליון כרומולין [ת/2] אשר לטענתה הודפס על ידה בבית דפוס בארץ מהקובץ השני שנשלח אליה, כאשר גווניו של גיליון זה הינם בצבע ירוק, אולם היא לא צירפה את הקובץ הגרפי ולא הביאה כל ראיה כי נשלח אליה קובץ גרפי נוסף על ידי הנתבעת. יש לציין, כי חרף האפשרות שניתנה לתובעת על ידי, לפנים משורת הדין, להעביר את הקובץ במהלך הדיון למכשיר הטלפון הסלולארי של ב"כ הנתבעת, לא עלה בידה לעשות כן. אציין, כי גם אם טענת התובעת בעניין הקובץ השני שנשלח אליה ע"י הנתבעת היתה נתמכת בראיה, הרי שגם אז לא יכלה התובעת לרחוץ בניקיון כפיה, שכן חלה על התובעת החובה לבדוק את תקינות והתאמת הקובץ בטרם תעבירו ליצרן בסין ולוודא כי הוא תואם את הדוגמא שהוזמנה, (למשל ע"י הדפסת כרומולין בארץ בטרם ביצוע ההזמנה כולה בסין, כפי שלטענתה ביצעה לצורך המשפט), זאת מאחר ועל התובעת, כספק, חלה האחריות בעניין זה, הואיל והיא בעלת המקצוע בעניין ולא הנתבעת. משלא עלה בידי התובעת להוכיח את טענתה לפיה האשם בשוני בגוונים רובץ לפתחה של הנתבעת, הרי שהאשם לכך רובץ לפתחה של התובעת, ממנה הוזמנו השקיות בצבע כתום. בסעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח - 1968, [להלן: "חוק המכר"], נקבע: "11. אי-התאמה המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר - (1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם; (2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם; (3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם; (4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה; (5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים". אין ספק כי השוני הברור בגוונים בין השקית שהוזמנה לזו שסופקה, נכלל בהגדרת "נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם". בסעיף 13(א) לחוק המכר, נקבע: "על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו" ובסעיף 14 לחוק המכר, נקבע: "14 . הודעה על אי-התאמה (א) על הקונה להודיע למוכר על אי-התאמה מיד לאחר מועד הבדיקה לפי סעיף 13(א) או (ב) או מיד לאחר שגילה אותה, הכל לפי המוקדם יותר. (ב) לא הודיע הקונה על אי-ההתאמה כאמור בסעיף-קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה". סעיף 27 לחוק המכר קובע: "הוראות פרק זה באות להוסיף על כל דין אחר בענין התרופות בשל הפרת חוזה". הנתבעת הודיעה לתובעת על אי ההתאמה מיד עם קבלת הסחורה. התובעת הודתה באי ההתאמה ואף הציעה לנתבעת, במכתבה מיום 3.7.12, לייצר עבורה שקיות חלופיות, אולם התנתה את יצור השקיות החלופיות בהזמנה של כמות כפולה מהכמות שהוזמנה. הנתבעת השיבה למכתב התובעת במכתב בא כוחה מיום 10.7.12, ובמכתב זה חזרה והודיעה על אי התאמת השקיות לאלו אשר הוזמנו, תוך שהנתבעת הציעה לתובעת שתי אפשרויות לסיום המחלוקת, אפשרות ראשונה - החזרת מלוא סכום המקדמה ששולמה בגין השקיות הפגומות, אפשרות שניה - אספקה חוזרת של ההזמנה עפ"י הדגם שהוזמן. במכתב זה התרתה הנתבעת כי באם התובעת לא תיענה לדרישתה, תיאלץ הנתבעת לנקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה. מאחר ומדובר באי התאמת הממכר, הרי שמדובר ב"הפרה" של החוזה ובהתאם לחוק החוזים [תרופות בשל הפרת חוזה], התשל"א - 1970 [להלן: "חוק התרופות"], זכאית הנתבעת לתרופות בשל הפרת החוזה. הנתבעת אפשרה לתובעת לייצר שקיות חלופיות במקום אלו הפגומות, ומשהתובעת לא עשתה כן, והתנתה את יצור השקיות בתנאים לפיהם תזמין הנתבעת כמות כפולה של שקיות, בחרה הנתבעת בתרופת ביטול החוזה, בהתאם לסעיף 7 לחוק התרופות, לאחר שנתנה ארכה לקיומו של החוזה, כאשר בעקבות הביטול קמה לנתבעת זכות ההשבה בהתאם לסעיף 9 לחוק התרופות. משזו המסקנה אליה הגעתי, הרי שדין תביעתה של התובעת לתשלום יתרת התמורה עבור השקיות להידחות ודין התביעה שכנגד של הנתבעת, להשבת הסכום ששולם על חשבון השקיות הפגומות, להתקבל. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד גם ביחס לנזקים נוספים שנגרמו לה לכאורה, כתוצאה מאספקת השקיות הפגומות, אולם נזקים אלו לא הוכחו על ידי הנתבעת בכל צורה שהיא, אלא נטענו בעלמא. כן לא טענה הנתבעת מה עשתה להקטנת הנזק בניסיון לשווק את הדוגמיות בצורה אחרת. לפיכך, התביעה שכנגד, לתשלום בגין נזקים, נדחית. אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה ומחייב את התובעת (הנתבעת שכנגד) לשלם לנתבעת (התובעת שכנגד) סך של 18,569 ₪ [כולל מע"מ] בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.3.12. בנוסף, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת את סכום האגרה כפי ששילמה בגין התביעה שכנגד, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום האגרה, ועד לתשלום בפועל, ובנוסף, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪. רפואהבית חוליםמוצרחלב