פסק דין חפצי

מהו פסק דין חפצי ? בת"א (תל-אביב-יפו) 21600-08 - משה בר ששת נ' יעל פריד ליפה . תק-של ת"א (תל-אביב-יפו) 21600-08(3), 63114 קובעת עמיתתי השופטת עידית ברקוביץ: "לעניין סיווג פסק דין כפסק דין חפצי, נאמר: פסק-דין חפצי הוא פסק-דין סופי שלבית-משפט מוסמך הקובע את מעמדו של אדם או נכס, ובכך קובע למעשה את יחסו המשפטי של אדםאו נכס כלפי כל העולם. משניתנה הכרעה חפצית, היא תלווה את נושא ההתדיינות (res) בכל הליך משפטי שבו תעלה שאלת מעמדו, בלא כלקשר לזהות הצדדים המתדיינים, לאמור, אם היו צדדים להליכים שבהם ניתנה ההכרעה אם לאו. זאת, להבדיל מפסק-דין גברא, הקובע את היחס המשפטי שבין אדם לחברו גם אם יחס זה נוגע בזכויות בנכס, ואין הוא יוצר מעשה-בית-דין, אלא בין הצדדים להליך לבין עצמם" (נ'זלצמן, מעשה בית דין בהליך האזרחי (רמות, תשנ"א) עמ' 505). לצד שתי הקטגוריות האמורות, מצויה קטגוריה שלישית - פסקים שהם מעין חפציים, Quasi in rem. בקטגוריה זו נמצאים, בין השאר, פסקים אשר עוסקים בזכות קניין בנכס מסוים. מבחינה זו, מדובר בפסק in remואולם, פסקים שהם quasi in remמחייבים רק את הצדדים הישירים להתדיינות. הם אינם פסקים חפציים "אמיתיים". הם אינם מחייבים את כל העולם. זו הסיבה שהם מכונים quasi in rem"". לקטיגוריה זו משתייכים הליכים שבהם התובע טוען לאינטרס או לזכות בנכס מסוים ומבקש שזכות זו תיקבע כנגד טענותיו של אדם אחר (רע"א 340/94 חברת חלקה41בגוש 6415 נ' מרקו בסן (1996), נ(1) 636). ובת"א (מחוזי חיפה) 34699-07-12 - רשם המקרקעין חיפה ואח' נ' נאור חדד ואח' . תק-מח 2012(4), 3612 מכריעה השופטת תמר שרון נתנאל: "...על ההבדל בתוצאות ההבחנה בין סוגי זכות אלה עמד ביהמ"ש בע"א 6291/95 - בן יקר גת חברה להנדסה נ' הועדה המיוחדת .פ"ד נא(2), 825, עמ' 841-842, שם אמר, בין היתר: "'זכות גברא - או זכות אישית, פרסונאלית - מקורה נעוץ ביחסים שנוצרו, על פי חוזה או על פי דין, בין אותו תובע לבין אותו נתבע מסויים והיא פועלת כלפיו, וכלפיו בלבד; זכות חפצא - או זכות חפצית, ריאלית- שוכנת כביכול בתוך החפץ גופו, וממילא היא פועלת כלפי כל מי שבא לדחוק את רגלי הזכות, ואין איש יכול לומר לתובע: לאו בעל דברים דידי את!" (ע"א 51/208 ארוין הקרואח' נגד שינה ברש ואח', פ"ד ח (566 (1, בעמ' 571)". מוסיף ביהמ"ש ומבהיר, שם, כי זכות קניין "... היא זכות רכושית המוגנת in rem, דהיינו, שלא כלפי חייב מוגדר, אלא כנגד הציבור. לשון אחרת, הזכות מוגנת כלפי מספר בלתי מוגדר של חייבים" (ההדגשות אינן במקור). כן ראו: רע"א2267/95 - ב"כ היועץ המשפטי לממשלה נ' אדמונד הרטפלד . פ"ד מט(3), 854, עמ'864-865. פסק דין חפצי / גברא