בקשת רשות ערעור על צו תשלומים חודשי בסך 1,000 שקלים

בקשת רשות ערעור על צו תשלומים חודשי בסך 1,000 ₪ בקשת רשות הערעור שבפני הוגשה בתחילה ביום 19.11.12 אל בית משפט השלום בפתח תקווה. בהתאם להחלטת כב' השופט נחום שטרנליכט מיום 20.11.2012 הועבר הדיון בבקשה אל בית משפט השלום בחיפה מאחר וההחלטה עליה מבוקש לערער ניתנה בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. אציין כי הבקשה הועברה לטיפולי רק היום, 16.6.13. ביום 9.9.12 הגישה המבקשת בקשה למתן צו תשלומים והציעה לשלם סך של 200 ₪ לחודש. המבקשת ציינה בבקשתה את נסיבותיה האישיות ומצבה הכלכלי וכן הגישה פירוט הוצאותיה. בהחלטתה של הרשמת הנכבדה מיום 11.9.12, ההחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני, נקבע כאמור למבקשת צו תשלומים חודשי בסך של 1,000 ₪ החל מיום 30.9.12 ובכל 30 לחודש שלאחריו. בהחלטה נקבעו הדברים הבאים: יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל מסתכמת בסך של 13,607 ₪. המבקשת ילידת 1944 נשואה ואם לשלושה ילדים בגירים. המבקשת פנסיונרית ובעלה אף הוא פנסיונר ועצמאי. הכנסת משק ביתה המוצהרת של המבקשת בסך כולל של 14,459 ₪ לחודש ומורכבת ממשכורת, פנסיה וכן גמלת נכות וניידות. הוצאות משק ביתה החודשיות בסך של 14,070 ₪ וכוללות: שכר דירה- 4,700 ₪, חשבונות שוטפים- 1,100 ₪, טלפון וטלוויזיה- 320 ₪, ביטוח רפואי- 600 ₪, כלכלה- 2,500 ₪, עובד סיעודי + ביטוח + עיתון + נסיעות- 3,150 ₪, תשלום חובות שוף- 1,700 ₪. בבעלות המבקשת רכב פרטי מסוג סיטרואן שנת ייצור 1998, והיא חסרת רכוש לטענתה ומתגוררת בשכירות. המבקשת מנהלת 4 חשבונות בנק וברשותה שני כרטיסי אשראי. ממסמכי הבקשה עלו בין היתר הדברים הבאים: תלושי פנסיה ע"ש המבקשת מקרן מקפת בסך חודשי של 3,149 ₪, דין וחשבון על ההכנסות בארץ ובחו"ל ע"ש המבקשת ובעלה לשנת 2011 ממנו עולה כי בשנת המס המצוינת הכנסת משק ביתה של המבקשת הייתה בסך של 195,289 ₪, דף פירוט עסקאות בכרטיס אשראי מסוג ויזה כאל ממנו עולה כי ישנם חיובים שהינם בבחינת מותרות כגון מסעדות אירוח וכד'. דף פירוט עסקאות בכרטיס אשראי מסוג אמריקן אקספרס ממנו עולה גם כן, כי ישנן הוצאות שהינן בבחינת מותרות. תדפיס תנועות בחשבון מס' 11681 ממנו עולה כי לחשבון מופקדת הכנסתה של המבקשת מהמל"ל, גמלת נכות וכן מקרן מקפת. ישנם חודשים בהם הורתה המבקשת על הוראת קבע בסך 800 ₪ מחשבונה. ישנם זיכויים רבים בסכומים גבוהים המתבצעים באמצעות העברות/הפקדות מבנק 110. לדוגמא בחודש 7/12 הופקד סך של 12,035 ₪ וזאת רק מבנק 110. בחודש 8/12 הופקד לחשבון סך כולל של 28,000 ₪. תדפיס תנועות בחשבון מס' 343315 ממנו עולה כי לחשבון מופקדת הכנסה מהמל"ל קצבת זקנה + גמלת נכות, ככל הנראה של בעלה של המבקשת. תדפיס תנועות בחשבון מס' 104638011 ממנו עולה כי מתבצעות העברות כספים לחשבונות אחרים אשר מתנהלים ככל הנראה ע"י המבקשת ובעלה. לאור זאת נקבע בפרק המסקנות כי הכנסתה המוכחת של המבקשת גבוהה מהמוצהרת וכי למבקשת הוצאות מופרזות בין היתר בגין מותרות. ביום 28.10.12 הגישה המבקשת בקשה לעיון מחדש בהחלטת הרשמת ולהעברת התיק ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה. בקשה זו נדחתה בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 20.10.12. נקבע כי העברת התיק ללשכה אחרת, אינה זכות הקנויה לחייבת. כן נקבע כי במסגרת החלטה קודמת נקבע למבקשת צו תשלומים, לאחר שיכולתה הכלכלית נבחנה בהתבסס על שאלון ומסמכים שהגישה וכי על המבקשת למלא אחריו. בבקשה אשר בפני טוענת המבקשת כי ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור מתבססת על טעות בהבנה, פרשנות שגויה ונתונים חסרים. לטענתה ההחלטה אינה סבירה ואינה מתחשבת בנתוניה של המבקשת. לטענתה היה על הרשמת לזמנה לחקירת יכולת. המבקשת מציינת כי היא בת 68 חולת פרקינסון ונכה, היא אינה יכולה ללכת בכוחות עצמה ונעזרת בבני משפחה ועובדת זרה. לטענתה אין לה חסכונות או נכסים כלשהם, ואין ביכולתה לעמוד בצו תשלומים חודשי בסך של 1000 ₪ ואף לא במחציתו. המבקשת מציעה לשלם תשלום חודשי בסך 200 ₪. באשר לקביעת הרשמת כי הכנסת משק ביתה של המבקשת הנה בסך של 195,289 ₪ טוענת המבקשת כי סכום זה נלקח מדו"ח רואה חשבון על הכנסה שנתית של משק הבית לשנת 2011 וכי סכום זה הנו המחזור הכספי של העסק של בעלה של המבקשת ואין המדובר על הכנסה לטענתה הכנסת משק ביתה השנתית מסתכמת בסך של כ- 40,000 ₪ בלבד. באשר לקביעת הרשמת בדבר הפקדה בסך של 28,000 ₪ טוענת המבקשת כי סך ההפקדות לחשבון היו בסך של 15,192 ₪ וכי הטעות נובעת בכך שפעמיים באותו השבוע בחודש אוגוסט הופקד לחשבון שיק ע"ס 6,500 שחולל פעמיים. באשר לקביעת הרשמת לפיה מתדפיס תנועות בחשבון מס' 104638011 עולה כי מתבצעת העברת כספים מחשבונות אחרים אשר ככל הנראה המתנהלים על ידי המבקשת ובעלה, טוענת המבקשת כי החשבון האמור הוא ע"ש בעלה ולחשבון נכנסים אך ורק כספי גמלת זקנה מהביטוח הלאומי וכספים של חב' ישראכרט המעבירה סכומים בעבור העסק בו עובד הבעל. לטענתה התקבולים מישראכרט מועברים מייד עם קבלתם לחשבון של העסק ואין המדובר על הכנסות של המשפחה. לטענת קביעת הרשמת לפיה הכנסתה המוכחת של המבקשת גבוהה מהמוצהרת, הנה קביעה מוטעית וכך גם הקביעה לפיה למבקשת הוצאות מופרזות בין היתר בגין מותרות. עוד מציינת המבקשת כי במסגרת תיק הוצאה לפועל נוסף בו היא חייבת לזוכה בנק דיסקונט סך של 280,000 ₪ הוטל עליה צו תשלומים בסך של 500 ש"ח ואשר יועלה לאחר שלושה חודשים לסך של 1000 ₪. דיון : לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבה. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאה לו אם ניתנה ההחלטה שלא בפניו. ההחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני ניתנה ביום 11.9.12 בעוד שבקשת רשות הערעור הוגשה אל בית משפט השלום בפתח תקווה ביום 19.11.12, בחלוף יותר מחודשים ממועד מתן ההחלטה. לפיכך המועד להגשת בקשת ערעור חלף, ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את הבקשה. כמו כן, אף לגופו של עניין יש לדחות בקשת רשות הערעור, ואפרט. מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו, עולה כי זו ניתנה לאחר שהרשמת הנכבדה עיינה במסמכים אשר הוגשו לעיונה ואף פירטה אותם בגוף ההחלטה, החלטתה סבירה ואין מקום להתערב בה. באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו. ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03) רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423) וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12). עיון בבקשה שבפני מעלה כי אין כל חידוש מהותי אשר לא היה בפני הרשמת עובר למתן החלטתה בעניינה של המבקשת. ראשית אציין כי במסגרת הבקשה שבפני, מצרפת המבקשת מסמכים חלקיים בלבד לתמיכה בטענותיה באשר לאי אילו טעויות בהחלטת הרשמת הנכבדה. כך למשל, תדפיס תנועות בחשבון 104638011 הנו חלקי ואף לא ניתן להבין ממנו לאיזה חשבון הוא מתייחס כך גם באשר לדו"ח ההכנסה השנתי של משק הבית אותו צרפה המבקשת, המדובר על עמוד אחד מתוך שלושה עמודים של אותו הדו"ח ובנסיבות אלו, מוטב היה לה למבקשת, לו אכן היתה מבקשת לחשוף את מלוא היריעה בפני בית המשפט לצורף מסמכים מלאים. משלא עשתה כן קיימת החזקה כי מסמכים אלו מחזקים דווקא את ההיפך ממה שמבקשת המבקשת לטעון . זאת ועוד , מאליה עולה השאלה לשם מה לה למבקשת לא פחות מארבעה חשבונות בנק , עניין אשר אינו עולה בקנה אחד עם מצבה הכלכלי הנטען של המבקשת. על אף שהדבר צויין במפורש בהחלטת הרשמת, המבקשת אינה מבהירה חיובים בכרטיסי האשראי שהנם בבחינת מותרות כגון מסעדות אירוח וכד' ושוב לא ברור מדוע למבקשת שני כרטיסי אשראי. אף עניין זה אינו עולה בקנה אחד עם מצבה הכלכלי הנטען. גם אם נכונה טענת המבקשת לקביעה מוטעית ביחס להפקדה בסך של 28,000 ₪ , המבקשת אינה מבהירה פשר הפקדות נוספות בחשבון, כך למשל הפקדה בסך של 12,035 ₪ בחודש 7/12. מעבר לאמור, גם אם המדובר בהפקדה בסך של 15,192 ₪ בלבד ולא בסך של 28,000 ₪, הרי שגם כך המדובר על הפקדה בסכום גבוה והמבקשת גם בבקשה שבפני אינה מבהירה את טיבה. עצם העובדה כי כספי העסק מועברים מחברת האשראי אל חשבונותיה הפרטיים של המבקשת וכספיו של בעלה מועברים אל חשבונותיה וההיפך, אך לא הובאו דפי החשבונות של מלוא החשבונות, אינה מחזקת טיעוניה של המבקשת ולהיפך. לאור הנתונים האמורים, צו התשלומים שנקבע למבקשת הנו סביר, וקביעת הרשמת הנכבדה לפיה על המבקשת לצמצם למינימום את הוצאותיה ניתנה בטעם. באשר לטענת המבקשת כי היה על הרשמת לזמנה לחקירת יכולת. טענה זו, אינה יכולה לעמוד למבקשת וזו מופנית להוראותיה של תקנה 12א(ג) לתקנות ההוצאה לפועל -תש"ם 1979, לפיה אין על רשם ההוצאה לפועל ליתן החלטתו לאחר ביצוע חקירה פרונטאלית לחייב וכי עליו ליתן ההחלטה על יסוד העיון בבקשת החייב ובמסמכים הנלווים לה, אלא אם כן ראה סיבה להזמין את החייב לחקירת יכולת בפניו או לבקשת זוכה. משכך, אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת הנכבדה אשר לא מצאה כי יש מקום לזמן המבקשת לחקירה בפניה. עוד יצויין כי העובדה שהמבקשת נושאת בהחזרי הלוואות, מחוץ לתיקי ההוצאה לפועל אשר כנגדה, מהווה העדפת נושים אסורה. אין כל הצדקה להעדיף פירעון חובות לנושים אשר אינם נוקטים בהליכי הוצאה לפועל, על פירעון חובות בתיקי ההוצאה לפועל ולעניין ראה בר"ע (מחוזי ת"א) 1654/08 יהודית רכטינגר נ' בנק דיסקונט, תק- מח 2009(2), 9319, 9321 (2009). לאור האמור לעיל, אני מוצאת כי אין כל מקום להתערב בהחלטת הרשמת הנכבדה. בקשת רשות הערעור נדחית. מאחר ולא נתבקשה תגובת המשיבה ולפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות. רשות ערעור (בזכות או ברשות)צו תשלומיםערעורצווים