בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ רשאי ביהמ"ש של ערכאת הערעור להדרש לטענות עובדתיות חדשות

בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ רשאי ביהמ"ש של ערכאת הערעור להדרש לטענות עובדתיות חדשות המערער סומך טענתו בתצהירו בדבר סיכול קיום פסה"ד מצידו ע"י המשיב ומבקש לשכנע כי הגם שביצע רק פעולות חלקיות לקראת מילוי אחר חיובי פסה"ד היה בהסכמת המשיב להסתפק בכך, משום ההשלמה הנדרשת לקיום מלא של פסה"ד מצידו ועל כן מנוע המשיב מלהבנות מהביצוע החלקי של פסה"ד. עפ"י הצהרת המערער, סר המשיב למשרדו ביום 9.1.11 עם תעודת זיהוי לצורך ביצוע העברת בעלות כפי שנתבקש ע"י ב"כ ואף התבקש להתלוות אל המערער למשרדי חברת הליסינג לצורך ביצוע העברת הבעלות. ברם, המשיב הודיע כי הוא מסתפק בקבלת שטר השחרור המקורי, ויבצע את העברת הבעלות בעצמו. הוא הבטיח לשוב ליטול את המסמכים אולם לא חזר וחלף זאת נקט בהליכי הוצל"פ. עוד הוסיף וציין, כי באותו מעמד ובמשרדו של המערער כתב המשיב מכתב המופנה אל עו"ד חדד המורה לה לשחרר לידי המערער את הפיקדון בסך של 11,000 ₪ שמסר בידה. על מנת שתעמוד למבקש טענה לקיום פסה"ד מצידו בהסתמך על הסכמה בע"פ או בהתנהגות של המשיב כמתואר היה עליו להוכיחה בהצגת ראיות. אמנם הגרסה העובדתית נטענה גם במסגרת הבקשה בטענת פרעתי, אולם נראה כי גם כאן כמו שם ,לא הוכחה כדבעי. ראשית, לא הוצג המסמך המאוזכר המצביע על הסכמת המשיב או הוראתו לשחרור כספי הפיקדון שהופקדו על ידו לידי המערער והאחרון אף לא העיד את עוה"ד חדד בעניין והימנעות זו על פי ההלכה הפסוקה תיזקף לחובתו . שנית, גם בחקירתו בפני כב' רשמת ההוצל"פ, לא סמך המערער ידו על הסכמת המשיב כי אם טען שהאחרון לא נזקק לשירותיו לאחר שנתן בידו את ייפוי הכח להעברת הבעלות. בחקירתו בפני כב' הרשמת אף שינה גרסתו בתצהיר וטען כי המשיב קיבל את ייפוי הכח מחב' הליסינג. יתרה מזו, הואיל ואין חולק כי ביום 9.1.11 לא הציג המערער מסמך על שחרור השעבוד לטובת בנק דיסקונט עומדת גרסתו בדבר הסכמת המשיב להסתפק בשטר המקורי, בספק ניכר. רחל קרלינסקי לפיכך, הואיל והמערער לא הוכיח כי עמד בכל חיובי פסה"ד נשוא תיק ההוצאה לפועל , ואף הוכחת הסיכול שייחס למשיב גם כן לקתה בחסר, נראה שיש להותיר את החלטת הרשמת על כנה. 13. לאור האמור, הערעור נדחה. אני משיתה על המערער הוצאות בגין אגרה, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5,500 ₪. ערעור על החלטת רשםרשםערעורהוצאה לפועל