תביעת שיבוב בגין נזקי רכב מבוטח התובעת עקב תאונה מיום 1.6.12. השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים הינה האם קיים השתק פלוגתא המחייב את הצדדים בהליך שבפני. 1. מבוטחת התובעת (להלן: "המבוטחת") הגישה תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בגין נזקיה העקיפים עקב התאונה נשוא תביעה זו. הנתבעים באותו הליך היו הנתבע 1, נהג הרכב המעורב, גב' פולינה גורייצאב וכן הנתבעת 2, היא מבטחת הרכב המעורב. לפי פרוטוקול הדיון מיום 17.3.13 שנערך בבית המשפט לתביעות קטנות, המבוטחת מסרה עדותה בפני בית המשפט, ולאחר מכן, בהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות. בהתאם, הורה בית המשפט לתביעות קטנות על דחיית התביעה ללא צו להוצאות (להלן: "פסק הדין"). 2. בתביעה דנן, התובעת הינה מבטחת רכב המבוטחת, אשר הגישה תביעת שיבוב כנגד הנהג המעורב ומבטחתו בגין תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחתה בגין התאונה. 3. ב"כ הנתבעים טען כי פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות מהווה מעשה בית -דין, שכן הינו מהווה השתק פלוגתא, ולפיכך יש לדחות את התביעה דנן מאחר שלמבטח אין יותר מאשר למבוטחו. בדיון בפני בית המשפט לתביעות קטנות נוכח גם נציג המבטחת, הפלוגתא השנויה במחלוקת בין הצדדים כאן נדונה בפני בית המשפט לתביעות קטנות לאחר שמיעת גירסת מבוטחת התובעת. גם פסק דין שניתן בהעדר התייצבות משמש מעשה בי-דין, וקל וחומר, במקרה דנן, שכן פסק הדין ניתן לאחר חקירת מבוטחת התובעת. 4. ב"כ התובעת טען כי פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות איננו מהווה מעשה בית - דין לצורך התביעה דנן. מששילמה התובעת למבוטחתה פיצוי בגין התאונה, עוברות זכויות המבוטחת לתובעת ומאותו מועד אין בידי המבוטחת כדי לקשור את המבטחת בתוצאת הליך שלא היתה צד לו. הפלוגתא מעולם לא נדונה והעילה של המבטחת ממילא לא מוצתה. מעדות המבוטחת בבית המשפט לתביעות קטנות עולה אחריות נהג הנתבעים להתרחשות התאונה. באם תתקבל טענת הנתבעים, עלולה התובעת להיתבע על ידי הצד שכנגד. 5. עיינתי בטענות הצדדים. הכלל כי השתק פלוגתא יחול מקום בו מתמלאים ארבעה תנאים: האחד, הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא. השני, כי קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה ולצד שנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השניה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא. השלישי, כי ההתדיינות נסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא בקביעת ממצא פוזיטיבי להבדיל ממצא הנובע מהעדר הוכחה. והרביעי, כי ההכרעה היתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה. 6. במקרה דנן, הפלוגתא שנדונה בהליך הראשון בבית המשפט לתביעות קטנות הינה אותה פלוגתא הקיימת בין הצדדים כאן, שכן עניינה בשאלת אחריות נהג הנתבעים להתרחשות התאונה. ההכרעה בפלוגתא זו היתה חיונית ביחס להליך שנדון בבית המשפט לתביעות קטנות. היינו, התקיימו התנאים הראשון והרביעי, האמורים לעיל. 7. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעת מבוטחת התובעת, לאחר ששמע את עדותה שלה. למעשה, דחיית התביעה נבעה משמיעת עדות מבוטחת התובעת אשר היה עליה לבסס טענתה לאחריות נהג הנתבעים לתאונה נשוא שתי התביעות. לאחר שמיעת עדות המבוטחת ובהמלצת בית המשפט הוסכם על דחיית התביעה ללא צו להוצאות. הנה כי כן, פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות, אשר דחה את תביעת המבוטחת, גם אם עקב הסכמת הצדדים להמלצתו, קבע, ולו מכללא, כי לא ניתן לקבוע את אחריות נהג הנתבעים להתרחשות התאונה. אין מדובר בהסכמה גרידא של הצדדים בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות לדחיית התביעה. מדובר בהסכמה לדחיית התביעה לאחר שמיעת עדות המבוטחת בלבד ועל בסיס אותה עדות עליה סומכת היתה התובעת בתביעתה דנן. מכאן, מתקיים אף התנאי השלישי בענייננו. ב"כ התובעת טען כי בהתאם לעדות המבוטחת בבית המשפט לתביעות קטנות עולה המסקנה כי נהג הנתבעים אחראי להתרחשות התאונה. לעניין זה יש לומר כי בית המשפט שבא לפניו מעשה בי-דין איננו אמון על בחינת ההחלטה המהווה מעשה בי-דין ואיננו משמש ערכאת ערעור עליה. 8. עוד טוענת התובעת כי לא היתה צד להליך בבית המשפט לתביעות קטנות ולא היה באפשרות המבוטחת, בהסכמתה לדחיית התביעה, כדי לחייב את התובעת כאן, היא המבטחת. יש לבחון התקיימם של התנאים לקביעה האם קם מעשה בי-דין אם לאו בשים לב לעקרונות העומדים בבסיס כלל ההשתק. כלל זה נועד להבטיח כי מי שכבר ניתן לו יומו בבית המשפט, לא יהיה רשאי לחזור ולהטריד את יריבו באותו עניין עצמו לשם מניעת פסיקות סותרות ולמען סופיות הדיון. מדובר בכלל שהינו פרי ההלכה הפסוקה ואין מדובר בכלל טכני - פורמלי, לפיכך יש לנהוג בו בשיקול דעת ובגמישות לשם השגת תוצאות צודקות. לפיכך, אין דרישה דווקנית לזהות מוחלטת בין בעלי הדין בכל אחד מההליכים ואין למנוע קיומו של השתק, מקום בו מהותית ראוי להכיר בו, גם אם אין זהות מוחלטת בין בעלי הדין בכל אחד מההליכים. לפיכך, נקבע בפסיקה, כי יש צורך ב"קירבה משפטית" בין בעל הדין בהליך הראשון לבעל דין שלא היה צד לו, אך הינו צד להליך השני, ועדיין יהיה מושתק בגין מעשה בית הדין. הקביעה כי בעל הדין בהליך השני הוא בעל "קירבה משפטית" מספקת לבעל הדין בהליך הראשון תיקבע בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. 9. בת.א (ב"ש) 317/82 מגדלי פרחים לכיש בע"מ נ' מנשה ישר נדון מקרה בו תביעת מבטחת כנגד מזיק נדחתה. לאחר מכן הגיש המבוטח תביעה כנגד המזיק. בית המשפט קבע כי יש בתביעת המבטחת כדי להוות מעשה בי-דין גם בתביעת המבוטח כנגד המזיק. כב' השופט ריבלין קבע באותו מקרה כי: "המבטח - כבר נפסק - עשוי להיות מושתק על ידי קביעותיו של בית-משפט, שקבע את אחריותו של המבוטח, מכח השתק פלוגתא שנוצר... בענייננו, נשתנה סדר הבירור: תביעתו של המבטח נתבררה תחילה ואילו תביעת המבוטח עומדת עתה לבירור... הבדל זה, כשלעצמו, אין בו כדי לשנות מן התוצאה המשפטית האמורה. תוצאה זו לא נתייחדה רק למקרה בו מתבררת תחילה תביעתו של המבוטח ולאחר מכן בא תורה של תביעת המבטח, שרגליו נתונות בנעלי המבוטח ובידו זכות הסוברוגציה. השאלה מתי צד למשפט הוא חליפו של בעל דין קודם, או קרוב לו מן הבחינה המשפטית, נחתכת על פי נסיבותיו של כל מקרה ובהתאם לכללים הנובעים מהגיונו של העיקרון בדבר מעשה בית-דין... בעל דין, אשר עשוי להיות מושתק מחמת הכרעה שיפוטית, אינו רק בעל-הדין, ששימש צד לתביעה הקודמת, כי אם גם מי שעומד ביחסי קירבה משפטית עם בעל דין קודם, אם כחליפו בזכות, או כמי שבא מכוחו בדרך אחרת. עוד נפסק כי לעתים ראוי להשתיק גם מי שלא השתתף בדיון הראשון כלל, אך מן הצדק להשתיקו... וכי יש ודינם של מי שעניינם קרוב לעניין הצדדים למשפט הראשון כדין המתדיינים הראשונים עצמם... התכלית היא "למנוע הטרדת בעל דין יריב על ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק, כל אימת שהצדק מצדיק את הדבר"... הכלל של השתק עקב מעשה בית-דין אינו כלל טכני פורמלי אלא הוא כלל שימושי. בהיותו כלל שימושי המיועד לעשות צדק בכל עניין ועניין על נסיבותיו השונות והמשתנות, מותר לנהוג על פיו בגמישות... קירבת העניין וקירבת המניע שהיה למבטח שם ולתובע כאן בניהול התביעות - גלויות. המבטח תבע במשפט הראשון את עצם נזקו של התובע, בגבולות הסוברוגציה. הפלוגתאות - שמבקש התובע לבחון היום הוכרעו כולן על ידי בית-משפט שהיה מוסמך להכריע בהן. יומן של הפלוגתאות בבית-המשפט נסתיים. במקרה זה גירסתו של התובע נתבררה במשפט הקודם - לא רק באמצעות "קודמו מבחינת העניין", כי אם גם מפיו שלו: התובע שימש כעד יחיד ומרכזי מטעם המבטח במשפט הראשון וההזדמנות לבחון את העדויות הומרה בהזדמנות להעיד ממש. בנסיבות אלה חוסמת פסיקתו של בית - משפט השלום באשקלון בפני התובע, התדיינות נוספת במשפט זה." 10. כן ראה פסק הדין בת.א (ת"א) הדר בע"מ חברה לביטוח נ' סוהיל, שם נקבעה האחריות בגין נזק רכוש במסגרת תביעת מבוטח כנגד המזיק, לאחר מכן תבעה המבטחת את המזיק בגין אותה תאונה. בית-המשפט קבע כי קיים השתק פלוגתא כנגד מבטחת המזיק, גם אם לא היתה צד להליך הראשון. 11. בענייננו קיימת "קירבה משפטית" מספקת בין התובעת לבין מבוטחתה על מנת להחיל את כלל ההשתק לאור הרציונאל העומד בבסיסו. הראיות שעתידה היתה התובעת כאן להביא הינן עדות המבוטחת מטעמה, אשר כבר העידה בפני בית המשפט לתביעות קטנות ולפיכך קביעת בית המשפט לתביעות קטנות שניתנה על בסיס אותה עדות, גם אם ניתנה על דרך ההמלצה, בעינה עומדת. יש בה כדי לסיים את ההתדיינות בין הצדדים לאור עיקרון סופיות הדיון, על מנת שלא תיווצר פסיקה סותרת, ושלא להטריד עוד את הנתבעים או מי מהם בגין התאונה דנן. בית המשפט קבע בפסק הדין בעניין הדר כי: "כבר כתבתי במקור אחר כי מערכת היחסים שבין המבוטח למבטח במקרה של תביעת צד ג' יוצרת חזית אחת לשניהם אל מול התביעה בה האינטרסים של הצדדים להצלחתה שזורים אלה באלה. כך לגבי צד ג' וכך גם במערכת היחסים שבין המבטח למבוטח בבירור חבות המבטח בכל מקרה ביטוח, ובמערכה המשולבת כנגד המזיק. מצב דברים זה יוצר יחסי קירבה מיוחדים במינם הן מכח חוזה הביטוח והן מכח חוק חוזה הביטוח, כאשר כל צד מחויב לשמור על האינטרסים של רעהו, ומכאן גם יחסי הקירבה המיוחדים היכולים בנקל להיכנס למסגרת "הקירבה המשפטית" הנדרשת בהפיכת זר להליך הראשון למי שעשוי להיות מושתק בהליך השני במסגרת מעשה בית-דין, בין כחליפו מכח סעיף 62 לחוק, בין כעין חליפו או בין בהיותם בעלי זהות אינטרסים. בכך, יש גם כדי ליצור את הידיעה אודות נזקי המבוטח, מעבר לעובדה ולפיה המבוטח כבר אמר דברו בביהמ"ש בדיון הראשון, שהרי חברת הביטוח, מודעת לנזקים עקיפים אשר, לפחות בחלקם, (דוגמת השתתפות עצמית וכינון), ובגדר ידיעתה אפשרות הגשת תביעת המבוטח בגין נזקים אלה. משמודעת חברת הביטוח לאפשרות הגשת תביעה על ידי מבוטחה, כשבפועל הינה מסייעת לו בהכנת מסמכי חלק מנזקיו לפחות, וכשמתקיים דיון בפני ביהמ"ש בו מועלות הטענות, נדונות ומוכרעות, אין יכולה חברת הביטוח לעצום עיניה מפני האפשרות כי דיון אותו תיזום היא בתביעת התחלוף, ושיתנהל באותן פלוגתאות למעשה ועל סמך אותן ראיות, יהיה דיון זהה לדיון הראשון ולפיכך, לא יישמע למעשה בפעם השניה שכן כבר נדון והוכרע בדיון הראשון. נכונה הטענה, כי חברת הביטוח לא היתה צד להליך הראשון, אך היא יכולה להיות מודעת לו ולמעשה אף שותפה לו בעקיפין. ביהמ"ש בהפעילו שיקולי הצדק ועקרון סופיות הדיון, לא יאפשר לחזור ולדון פעם נוספת באותם טיעונים ממש רק בשל קיום עילת תביעה נפרדת. לפיכך, גם מטעם זה, יש לראות בחברת הביטוח כמושתקת מקום בו התנהל הליך קודם בין מבוטחה למזיק". 12. מכל האמור לעיל הרי בענייננו קיימת "קירבה משפטית" מספקת בין התובעת לבין מבוטחתה בנסיבות המקרה דנן באופן שמחייב, לטעמי, החלת כלל ההשתק במקרה שבפני. 13. אשר על כן, לאור האמור ובשים לב לקביעת בית המשפט לתביעות קטנות, הרי יש לדחות אף את התביעה שבפני. לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה. בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. רכבתביעת שיבובחברת ביטוחפוליסה