תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעת בשל תאונת דרכים שהתרחשה ביום 17.06.12 בה היו מעורבים רכב התובעת הנהוג על ידה, רכב הנהוג על ידי הנתבעת 1, אורה קבס (להלן: "אורה"), ומבוטח בביטוח צד ג' על ידי הנתבעת 2 ורכב הנהוג על ידי יהודה מלמד, הנתבע 3 (להלן: "יהודה") המבטח בביטוח צד ג' על ידי הנתבעת 4. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לגובה הנזק שנגרם לתובעת, המסתכם בסך של 10,000 ₪ כולל הוצאות ושכר טרחת עו"ד. הצדדים חלוקים רק בשאלה מי אחראי לנזקי התובע, האם אלו הנתבעים 1-2 או שמא הנתבעים 3- 4. התובעת טענה בתביעתה כי בעת שנהגה בשד' רוקח בתל אביב בנתיב הימני, הרכב הנהוג על ידי אורה מסוג פורד פוקוס פגע בה מאחור. עוד הוסיפה וטענה התובעת בתביעתה כי הרכב הנהוג על ידי יהודה שהינו רכב מונית מסוג קאיה פגע ברכבה של אורה והדפה אל עבר רכב התובעת. הנתבעים 1-2 טענו בכתב הגנתם כי בעת שאורה נסעה בפקק תנועה בנסיעה איטית, רכבו של יהודה שנסע מאחוריה לא שמר מרחק, פגע ברכבה של אורה והדפו אל עבר רכב התובעת. הנתבעים 3- 4 טענו בסעיף 7 א' לכתב הגנתם כי בעת שנסע יהודה בנתיבו בשד' רוקח בתל אביב, הבחין כי רכבה של אורה פגע ברכב התובעת. רכבו של יהודה בלם אולם עקב קיצור מרחק הבלימה, פגע קלות ברכבה של אורה מבלי להדוף אותה אל עבר רכב התובעת. היום שמעתי את שלושת הנהגים. התובעת חזרה על גרסתה כי קיבלה חבטה מאחור מרכבה של אורה, כאשר לדבריה את החבטה מאחור קיבלה תוך כדי נסיעה. לדבריה, אורה מסרה לה לאחר שיצאו מן הרכב, כי הרכב בו נהג יהודה נכנס בה בעצמה מאחור. אורה בעדותה טענה כי נסעה בנתיב הימני מאחורי רכב התובעת, תוך שהיא שומרת מרחק, כאשר לפתע רכב המונית בו נסע יהודה פגע בה מאחור. אורה טענה בעדותה כי יהודה התנצל בפניה לאחר התאונה על כך שלא שמר מרחק. אורה ציינה כי הרכב בו נסעה הינו רכב ליסינג של החברה בה היא עובדת וכי אין לה כל עניין בתוצאות התביעה. יהודה בהודעתו לחברת הביטוח הראל טען כי בעת שנסע בשדרות רוקח בתל אביב, רכבה של אורה שנסע בנתיב השמאלי סטה לנתיבו כדי להכנס לנתיב הימני. לדבריו, רכבה של אורה פגע בחלק הימני קדמי של המונית ופגע ברכב "שעמד". בעדותו בפניי חזר על גרסתו בהודעתו. כשנשאל כיצד הוא מסביר את מכת המעיכה בפגוש האחורי של התובעת השיב כי: "אולי זה לא קשור לתאונה" אף שאין מחלוקת של ממש בין הצדדים כי מכת מעיכה זו קשורה לתאונה. יהודה לא טרח למסור כל הסבר לפשר הסתירה בין הודעתו ועדותו לבין הנטען בכתב ההגנה. בעוד שבכתב הגנתו טען, כאמור, כי הבחין ברכבה של אורה פוגע ברכבה של התובעת ואז פגע ברכבה של התובעת מאחור, הרי שבעדותו שבפניי לא ידע לספר על הפגיעה של אורה ברכב של התובעת וטען כי התאונה התרחשה בשל סטייה של רכבה של אורה אל עבר נתיב נסיעתו. בכתב ההגנה לא טענו הנתבעים 3 - 4 ולו ברמז כי רכבה של אורה סטה אל עבר רכבו של יהודה וממקרא כתב ההגנה אף עולה הרושם כי שלושת הרכבים נסעו באותו נתיב. בעוד שבהודעתו לחברת הביטוח הראל מסר יהודה כי רכבה של התובעת עמד, הרי שבעדותו לא ידע לספר אודות הפגיעה ברכב התובעת. יהודה אף נמנע מלזמן לעדות את האשה שהסיע במונית בעת התאונה אף שהיה לו את מספר הטלפון שלה והוא אף אישר בעדותו כי יצר עם אותה אשה קשר טלפוני כדי לשאול בשלומה. לאחר ששמעתי את העדויות, ובחנתי מוקדי הנזק בשלושת הרכבים, אני מעדיפה את גרסתה של אורה באשר לאופן התרחשות התאונה על פני גרסתו של יהודה. גרסתה של אורה עשתה עלי רושם אמין ומהימן. גרסה זו נתמכת בעדותה של התובעת אשר סיפרה שכבר בסמוך לאחר התאונה אמרה לה אורה כי רכבו של יהודה פגע בה מאחור. אף התרשמתי כי לאורה אין אינטרס בתוצאות המשפט בשים לב לכך שנהגה ברכב ליסינג של החברה בה היא עובדת. אורה בהגינותה אף ציינה כי חלק מן הנזקים שנראים ברכב בו נהגה, אינם קשורים לתאונה נשוא התביעה, דבר שאף הוא מוסיף נופך של אמון לגרסתה. מוקדי הנזק ברכבים מתיישבים לטעמי היטב עם גרסתה של אורה באשר לאופן התרחשות התאונה. מעיון בתמונות ובכלל זה, התמונות שהוצגו על גבי צג הפלאפון של אורה במהלך ישיבת ההוכחות, עולה כי ברכבה של אורה היתה פגיעת מעיכה בצד אחורי ימני ואילו אצל יהודה פגיעה בפגוש שמאלי קדמי ופגיעת תלישה בדופן קדמי שמאלי, דבר שמתיישב עם הסברה שהרכב בו נהג יהודה סטה ימינה בניסיון למנוע את הפגיעה. גם הנזקים שנגרמו לרכב התובעת מתיישבים לטעמי עם גרסתה של אורה. יהודה לא ידע להסביר את הנזקים שנגרמו ברכב של התובעת ואף העלה סברה בלתי הגיונית בעליל לפיה פגיעת המעיכה בחלק האחורי קדמי של אורה אינה קשורה לתאונה. בהודעתו לחברת הביטוח הראל אף מסר כי רכב התובעת היה בעמידה מה שלא מתיישב לא עם גרסת התובעת ולא עם גרסתה של אורה. גם מיקום הפגיעה ברכבה של התובעת מלמד על כך שהפגיעה ברכב התובעת ע"י אורה היתה מעט בזוית שמאלה, מה מתיישב טוב יותר עם גרסתה של אורה ולא עם גרסתו של יהודה שטוען שכיוון נסיעתה של אורה היה דווקא מן הנתיב השמאלי לנתיב הימני (היינו בזוית ימינה). לא אוכל לקבוע כי רכבה של אורה נפגע מקדימה בפגוש בצד השמאלי על יסוד התמונות "שחור לבן" שהוצגו בפניי. בכדי להפיס את דעתם של הנתבעים 3-4 אציין כי גם אלו הייתי קובעת כי גרסתם היא הנכונה, היה מקום לייחס לנתבעים 3-4 אחריות לא מבוטלת לתאונה, שכן גם לפי שיטתם, בעת התאונה היה רכבה של אורה כבר מצוי בתוך הנתיב הימני. סוף דבר, אני קובעת כי התאונה התרחשה באופן המתואר ע"י אורה. לא שוכנעתי כי יש מקום להטיל אחריות, ולו חלקית, על אורה אשר לא נסתרה טענתה כי שמרה מרחק סביר מרכבה של התובעת. לפיכך, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעים 1-2 ללא צו להוצאות ומחייבת את הנתבעים 3-4, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום הפיצוי המוסכם בסך של 10,000 ₪, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.פיצוייםתאונת דרכיםנזקי רכוש