עתירה לסעד הצהרתי על ארנונה

על ארנונה, שחל חוק הרשויות המקומיות אין עוד אפשרות לפנות לבית המשפט המחוזי בעתירה לסעד הצהרתי. בית-משפט זה פסק לא אחת, כי משנקבעו בחוק הליכים מיוחדים להשגה ולערר ומועדים להגשתם, אין הנישום יכול להיזקק עוד להליכי התביעה הרגילים. הסדרים מיוחדים אלה הם ממצים וחוסמים את דרכי התקיפה הכלליות, להן נזקקו נישומים עובר לקביעת ההסדר המיוחד" [ע"א 1130/90 חברת מצות ישראל בע"מ נ' עיריית פתח-תקוה, פ"ד מו(4) 778, 782 (1992)]. בית-משפט זה נעדר אפוא סמכות עניינית להידרש לטענות המבקש בגדרו של הליך שהוגש שלא על-פי המתווה הייחודי שנקבע בחוק הערר. זאת ועוד, ככל שטענות המבקש בעניין זה הקנו לו עילה כלשהי הרי שזו התיישנה בחלוף שבע שנים מן המועד בו נצמחה העילה. התובענה דנן הוגשה ביום 9.10.2012; במועד זה כבר התיישנה כל עילה שהייתה עשויה לצמוח למבקש על-יסוד מגעיו הנטענים עם עו"ד סטמרי במהלך השנים 1990 עד 2003. המשיבה טענה להתיישנות העילה בהזדמנות הראשונה, בתשובתה להמרצת הפתיחה. על כן מצדדת גם טענה זו בדחיית ההליך על הסף והיא מתווספת לטעמי דחייתו שנמנו לעיל. 6. אכן, תובענה לא תדחה על הסף כדבר שבשגרה. האמצעי הדיוני של דחיית תובענה על הסף נועד "[...] להקנות בידי השופט שיקול דעת רחב לברר מראש, ומלכתחילה, את אותה סוגיה שהכרעה בה עשויה להביא ל'מכת מוות' לתביעה, אף בלא שנדרש דיון כללי ומסועף בכל השאלות שבמחלוקת בין בעלי הדין. סוגיה כזו עשויה להיות, בין ענין שבעובדה ובין ענין שבחוק. הטעם העומד מאחורי כלל זה הוא בראש וראשונה לקצר ולייעל את ההליך השיפוטי, ולמנוע הגשת תביעות סרק. הכרעה לגופה של שאלה העולה בתובענה, המביאה לדחייתה על הסף, להבדיל ממחיקתה, נועדה להגן הן על הנתבע מפני הטרדתו החוזרת ונישנית בתביעות שאינן בנות סיכוי להתקבל, והן לקדם את עניינה של מערכת השפיטה בדרך של חסימה מפני הגשת תביעות סרק חוזרות ונישנות, כדי שתתפנה לעסוק בעניינים שיש בהם ממש" [ע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עירית הרצליה (11.6.2009)]. עוד נפסק כי "רצונו (של המחוקק) היה שבית-המשפט לא יבזבז זמנו לריק ולא יעסוק בטענות שאין בהם ממש, כאשר הוא נכח לדעת שהתובע לא יוכל להצליח בתביעתו נוכח כשלונו בשאלה המשפטית המכרעת" [ע"א 50/89 ליטן נ' אילתה, פ"ד מה(4) 18, 26-25 (1991)]. אמת-מידה זו מתקיימת בענייננו ומצדדת בסילוק ההליך על הסף. 7. עם דחיית הבקשה שהגיש המבקש בהליך העיקרי נדחית מניה וביה גם הבקשה לעיכוב הליכים. אחד השיקולים שנבחנים עת מתבקש סעד זמני של עיכוב ביצוע נעוץ בהערכת סיכויי הצלחתו של המבקש בהליך העיקרי. תנאי יסודי זה אינו מתקיים בענייננו. אלא שלדחיית הבקשה לעיכוב הליכים טעם נוסף. הבקשה מכוונת לעיכוב הליכים בתיק המימוש, הוא תיק ההוצל"פ שמתנהל למימוש דירת המגורים של המבקש על-ידי כונס הנכסים. להליכי מימוש אלה אין זיקה ישירה להליך דנן ואין לראות מדוע זה הוגשה הבקשה לעיכוב הליכים בגדרו. לכאורה היה על המבקש לעתור לעיכוב הליכים במסגרת ההליך הנוסף שתלוי ועומד בבית-משפט השלום בחיפה. אף בשל כך אין מקום להידרש לבקשה לעיכוב הליכים שלפני. ג. סיכומם של דברים התביעה למתן סעד הצהרתי נדחית על הסף על-יסוד הטעמים שנמנו לעיל. בד-בבד עם דחיית ההליך העיקרי נדחית גם הבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה מטעם המבקש. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 5,000 ₪ ליום פסק-הדין. סכום זה ישולם תוך 30 יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין שאם לא כן יתווספו אליו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ואילך עד מועד התשלום בפועל. ארנונהסעד הצהרתי