תאונת דרכים התרחשה לאחר תזוזת הרכבים בעקבות התחלפות האור ברמזור לירוק, והמחלוקת בין הצדדים היא בשאלה איזה משני הרכבים סטה לעבר הרכב השני וגרם להתנגשותם. יצוין כי הפגיעה במסחרית היא באזור הפינה הקדמית-ימנית ואילו הפגיעה בג'יפ היא לאורך דופן שמאל. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. הראיות שהציגו הצדדים תמונות של מקום התאונה, שצולמו ע"י נהג המסחרית מס' ימים לאחר יום התאונה (מוצגים ת/1 עד ת/6). מסמכי שמאות של המסחרית, לרבות תמונות בצבע של נזקיה (מוצג ת/7). הודעה מיום 16.3.12 על התאונה שנמסרה לנתבעת 2, הכוללת מכתב מיום 21.2.12 המפרט את נסיבות התאונה (מוצג נ/1). תמונות שחור לבן של נזקי הג'יפ (מוצג נ/2). עדויות מטעם שני הצדדים בישיבה בפניי: מטעם התובעת - נהג המסחרית; ומטעם הנתבעים - נהג ונוסעת הג'יפ. הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לדחות את התביעה. מצאתי להעדיף את גרסת הנתבעים על פני גרסת התובעים. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: מצאתי את גרסת הנתבעים לגבי נסיבות התאונה כמסתברת וכמשכנעת יותר מזו של התובעת. מצאתי את עדויות נהג ונוסעת הג'יפ כמהימנות וכמשכנעות יותר מעדותו של נהג המסחרית. לחובת התובעת נזקף מחדל ראייתי משמעותי - התובעת לא העידה עד שבשליטתה שראה את התאונה (נהג הרכב שנסע בנתיב השמאלי שמשמאל למסחרית). נהג המסחרית מודה ומאשר כי, עובר לתאונה, היה שקוע בשיחה עם נהג הרכב שמשמאלו, ולכן הדעת נותנת שנהג המסחרית לא היה עירני מספיק לנעשה בכביש (לרבות לנעשה מימינו) והדבר השליך גם, באופן מסתבר, על תגובותיו כנהג. לפי תמונות הכביש שבו אירעה התאונה ולפי העדויות שנשמעו, הכביש (על שני הנתיבים בהם נסעו שני הרכבים המעורבים) התעקל שמאלה ברמזור, ולכן קיימת סבירות בגרסת הנתבעים לפיה המסחרית, שנהגה לא נתן דעתו לנעשה בכביש ולכך שהכביש מתעקל שמאלה, המשיך בנסיעה ישר וכך התנגש בג'יפ שהתעקל שמאלה בנתיב מימינו. על כל פנים, גרסה זו מסתברת יותר מגרסת התובעת, לפיה הג'יפ סטה מנתיבו לנתיב המסחרית (ללא כל סיבה נראית לעין - נהג המסחרית עצמו העיד כי "לא יודע מה הסיבה" בשורה 16 בעמ' 4 לפרוטוקול). התרשמותי מעדות נהג המסחרית הושפעה גם (לא רק כמובן) מן העובדה שנהג זה בחר שלא להתייחס כלל בדבריו החופשיים בעדותו הראשית לנוכחותו של הרכב השלישי (שנהגו הוא בעל התובעת), עימו שוחח נהג המסחרית עובר לתאונה, כאשר מדובר בעובדה מהותית, שהתובעת אף מצאה לפרטה בכתב התביעה ביחד עם עובדות המקרה. סיכום התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט (שכר עדה בו חויבו הנתבעים בסך 400 ש"ח) וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 1,250 ₪. משפט תעבורהתאונת דרכיםרמזור