להלן פסק דין בנושא תאונת דרכים בין רכב פרטי לבין ביובית: לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע, רכב מ.ר 8234173 [להלן: 'רכב התובע'], בתאונה מיום 1.6.12. לטענת התובע נזקי הרכוש נגרמו בשל נהיגה רשלנית של נהג מטעם הנתבעת שנהג ברכבה של הנתבעת [להלן: 'רכב הביובית']. עדויות העדים הרלבנטיים מטעם התובע העידה הגברת X, אשת התובע, שהיתה הנהגת ברכב התובע במועד הרלבנטי לתובענה [להלן: הגב' X או נהגת התובע]. לטענתה, ביום שישי, חנתה את רכבה, על מנת לקחת את ילדה מהגן, וכשחזרה עם ילדה, ראתה את רכב הביובית מנסה לצאת מהחנייה בנסיעה לאחור, כאשר אדם מכוון את נהג הביובית. לגרסתה ביקשה פעמים מספר להזיז את רכבה, בטרם ימשיך נהג הביובית בנסיעתו, על מנת שיהיה לו יותר קל לצאת מהחנייה ובכדי שלא יפגע ברכבה. לטענתה נהג הביובית והאדם המכוון התעלמו מפנייתה, וכאשר רכב הביובית המשיך בנסיעתו לאחור ארעה התאונה. "זה היה ביום שישי, חניתי את הרכב, יצאתי כמה שניות להביא את הבן שלי זה היה 2-3 דקות. חזרתי ראיתי מכונית ביובית מנסה לצאת ברברס ממפרץ חנייה, הכביש היה עמוס בצורה יוצאת דופן. היה נהג בתוך הרכב ואחד שכיוון אותו, ראיתי שהוא ממש לא יכול לצאת ואמרתי לו חכה אני בעלת הרכב, תן לי לצאת ברברס ותוכלו לצאת איך שאתם רוצים. הוא היה מאוד עצבני כזה, אמר אני יוצא, אני יוצא, יש לי מקום, אמרתי לו בבקשה למה בלחץ, תן לי שנייה להוציא את הרכב והוא לא שמע באמת ופגע לי ברכב". [ראה פרוטוקול עמ' 1 ש' 14-19]. התובע הגיש טופס הודעה על תאונה, הוגש וסומן ת/1. כמו כן, הוגשה חוות דעת שמאית מטעם התובע בגין נזקי הרכב, הוגש וסומן ת/2. בנוסף, כעדה מטעם התובע, העידה הגב' מעטוף, שהייתה במקום בעת התאונה. לגרסתה, רכב הביובית ניסה לצאת מהחנייה בנסיעה לאחור ופגע ברכב התובע בזמן שרכב התובע עמד בחנייה סמוך למכולה של האשפה. [ראה פרוטוקול עמ' 3 ש' 18-26]. מטעם הנתבעת העיד נהג הנתבעת, מר אברהים כדורה [להלן: 'מר אברהים' או 'נהג הנתבעת']. מר אברהים העיד כי הגיע למקום יחד עם אברהם חג'ג' [להלן: ' מר חג'ג''], בשל תלונה שהתקבלה על סתימת ביוב, כאשר ראו שהכל תקין ואין סתימה, נסע אחורנית לכביש הראשי כשמר חג'ג' מכוונו. לאחר שסיים הנסיעה אחורנית והחלו בנסיעה קדימה לפתע שמעו, הוא ומר חג'ג', את צעקותיה של הגב' X המורות לרכב לעצור. לטענתו, הייתה זאת הגב' X שפגעה בו מאחורה, ולא הוא פגע בה. "היתה תלונה של סתימת ביוב, היה פח ואני נסעתי בכביש, נכנסתי לחנייה, בתוך החניה היתה סתימת ביוב, בדקנו שאין סתימה והכל תקין, היה איתי אברהם חג'ג' אמרתי שאנחנו צריכים לצאת משם, ביקשתי שיכוון אותי ברברס, חזרנו רברס יצאנו לכביש, היינו במצב כאילו ישר, היתה חונה ליד הפח, חזרנו כך רברס [מדגים] שהתחלנו לסוע ישר, פתאום שמעתי שהיא צועקת וזה. היא נכנסה בי מאחורה." [ראה פרוטוקול עמ' 5 ש' 7-11]. לא זו אף זו, טען בחקירתו כי הפח שהיה במקום חסם את רכב התובע, ולכן אף מהסיבה הזאת לא הגיוני שהוא יפגע בו [ראה פרוטוקול עמ' 6 ש' 1-8]. מר חג'ג' חזר על רוב טענות מר אברהים, והעיד כי רכב הביובית אכן נסע אחורנית, כשהוא מכוון מחוץ לרכב את מר אברהים. לטענתו, אכן באותו זמן פנתה אליו הגב' X וביקשה שהם יתנו לה לצאת עם האוטו, אך הוא אמר לה שאין לה מה לדאוג כי הוא מאחורה. לטענתו לאחר שרכב הביובית התיישר, הוא עלה על רכב הביובית, החלה נסיעה קדימה, ואז נשמעו צעקותיה של הגב' X הקוראות לרכב הביובית לעצור. לטענתו הוא לא יודע איך נפגע רכבו של התובע, מאחר שהם נסעו קדימה ולא אחורה בזמן התאונה. "שלחו אותנו לעבוד בביוב, ברח' חב"ד, נכנסנו אני ואברהים לחניה לבדוק איפה הסתימה, ראינו שזה בצד השני, אמרתי לאברהים לחזור רברס אני מאחורה. הוא חזר רברס, אישה אחת פנתה אלי תעצור תעצור אני אצא עם האוטו. אמרתי לה אין לך מה לדאוג אני מאחורה, הוא היה במצב ישר רצה לנסוע קדימה, סיים רברס, איך שאנחנו נוסעים שמעתי צעקות מאחורה "תעצור תעצור". ירדנו מה קרה, אמרה שקיבלה מכה. לא יודע איך קיבלה מכה, נסענו קדימה לא רברס, ברברס הייתי מאחור. ירדנו לראות מה מי מו, אמרתי שאנו לא בורחים הכל בסדר. זהו. אברהים נשאר איתה, הלכתי לבדוק את הסתימה בצד השני." [ראה פרוטוקול עמ' 7 ש' 14-20]. הנתבעת הגישה טופס הודעה על תאונה, הוגש וסומן נ/1. דיון והכרעה המחלוקת בין הצדדים סבה סביב אופן קרות התאונה, המשליכה במישרין על האחריות בתיק זה. הגב' X טענה, כאמור, כי היה זה בזמן הנסיעה אחורנית של רכב הביובית, כשהיא מחוץ לרכב. מר אברהים טען כי מדובר היה בפגיעה לאחר שכבר החל בנסיעה ישר. כאמור לכל אחד מהעדים קיים עד התומך בגרסתו. לאחר שמיעת עדויות הנהגים ושני העדים, ולאחר שהעדים הדגימו לפני את קרות התאונה וכן מתוך עיון במסמכים אני קובעת כי יש לחלק את האחריות לתאונה על שני הצדדים והכול מהנימוקים הבאים: א. התאונה התרחשה כאשר שני הנהגים של הנתבעת, מר אברהם ומר חג'ג', היו בתוך רכב הביובית ולכן לא ראו את שהתרחש, שכן שניהם העידו כי התאונה התרחשה כאשר המכוון, מר חג'ג', עלה חזרה לרכב הביובית [ראה בעדותו של אברהים פרוטוקול עמ' 5 ש' 16-17; ראה בעדותו של מר חג'ג' פרוטוקול, עמ' 7 ש' 16-17]. לעומת זאת, הגב' X ראתה את התאונה בעיניה. משכך קיימים עדים לנתבעת המסיקים את התרחשות התאונה אל מול עדת התביעה שראתה בפועל את התרחשות התאונה. זה המקום לציין כי אני נותנת אמון בעדותה של הגב' X, התרשמתי שעדותה הייתה קוהרנטית ומהימנה, שקיבלה חיזוק מעדותה של הגב' מעטוף. עובדה זו מחזקת את עדותה של עדת התביעה כי התאונה התרחשה בעת נסיעה אחורנית של הביובית. ב. סבירות הגרסאות- מר אברהים טען בחקירתו כי לא הגיוני שיפגע ברכב התובע תוך כדי רברס משום שבמקום עמד פח והוא חסם את האפשרות המעשית לפגוע ברכב התובע. "ת. זה הפח בחיים אני לא יכול להיכנס בה ברברס, כי המכולה הייתה חוסמת את האוטו והיתה גם חונה בחניה איפה שאסור לחנות בה, אדום לבן. ש. אתה אומר שהפח חוסם אותה. ת. כן. ש. היא עמדה באדום לבן ולא ראית אותה לכן פגעת בה. ת. לא יכול להיות בחיים, אני יכול להסביר בתמונה. שאלת ביהמ"ש: רואים בתמונה הפח לא חוסם. ת. הוא חוסם את השמאלי. [ראה פרוטוקול עמ' 6 ש' 1-8]. מהתמונות שהוצגו לפני בטלפון הסלולארי של מר אברהים והגב' X, התרשמתי שהפח לא חסם את רכב התובע. אדרבא, הגיוני שבשל שהפח הסתיר חלקית את רכב התובע, נהג הנתבעת, מר אברהים, לא ראה אותו ופגע בו. מנגד, הגרסה שמסרו הגב' X והגב' מעטוף, וגם ההדגמה של קרות התאונה שהציגו בפני סבירה יותר בעיני, ואני מעדיפה אותה. פחות סביר שרכב הביובית ייסע ישר, לאחר שסיים נסיעתו לאחור, ורק אז יפגע ברכב התובע וזאת בשל מיקום הרכבים בעת התאונה, אחד ביחס לשני. ג. סתירה מהותית בגרסת מר אברהים אל מול טופס ההודעה- על פי טופס הודעה על תאונה [נ/1] לא ציין מר אברהים כי החל בנסיעה קדימה, ואז התרחשה התאונה, כפי שטען בגרסתו כיום. בהודעתו הוא מתאר את המקרה כך: "נסעתי לאחור המתנתי, ואז מיציבושי צד ג' שיצאה מחניה פגעה במשאית ונפגעה בצידה הימני." [נ/1] ד. מר אברהים העיד כי הגב' X הייתה בתוך האוטו וצפרה לו [ראה פרוטוקול עמ' 5 ש' 12]. הגב' X התעקשה שהיא לא הייתה בתוך הרכב. הגב' מעטוף העידה כי הגב' X לא היתה ברכב, והיא "ירדה מהרכב". [ראה פרוטוקול, עמ' 3 ש' 21]. גם מר חג'ג', מטעם הנתבעת, העיד כי הגב' X היתה מחוץ לרכב. מר אברהים העיד כי לא ראה את רכב התובע, כך ספק בעיני בגרסה כי ראה את הגב' X ברכב ושמע אותה צופרת לו. אפשרי שמר אברהים שמע צפירות של רכבים אחרים וקישר אותם אליה, כי הגב' X צעקה אליו, אך זו ספקולציה מהעדויות. מעבר לאמור, לא נטען כלפי הגב' X שנסעה בעת התאונה, כך שאפילו הייתי מקבלת כי היתה ברכבה, אין לכך נפקות לעניין האחריות, בהנחה שהרכב חנה מבלי לנסוע. ה. הגב' X טענה שביום ראשון שלאחר מכן הגיעו אליה הביתה מר אברהים ואדם נוסף והציעו לה לתקן את הרכב [ראה פרוטוקול עמ' 2 ש' 2-7]. מר אברהים העיד גם כן שהייתה פגישה כזאת, אך הוא לא יודע מה האדם הנוסף שהיה איתו, דיבר עם הגב' X. כאשר מר אברהים נשאל האם יכול להיות שהאדם הנוסף שהיה עמו הציע לה תיקון הוא השיב בשלילה. כאשר נשאל מאין הוא יודע אם לא שמע את השיחה ביניהם, ניאות לספר ש"יכול להיות שמלי רצתה לתקן את האוטו בלי כאבי ראש של בית משפט" [ראה פרוטוקול עמ' 6 ש' 30-32; עמ' 7 ש'1-4]. מר אברהים טען שיתכן שהגב' מלי עשתה כן מתוך טוב לבה. זאת ועוד, מר סמיח, האדם הנוסף שהיה עם מר אברהים באותו יום ראשון, לא הובא להעיד, על תוכן השיחה כלל, ועל מה שהציע לגב' X או לא הציע. הלכה ידועה היא כי אי הבאת עד מהותי ורלבנטי, פוגמת בגרסת הצד הנמנע מהבאת העד. אני סבורה שההצעה של הנתבעת לתקן את רכב התובע, מחזקת את גרסת הגב' X ולא רק מטוב לבה של הגב' מלי. ו. תמונות הנזק לרכב התובע על פי הנראה מהתמונות שהוגשו בחוות הדעת [ת/2] הינו בצד ימין בחלקו הקדמי של הרכב, ומתאים במדוייק לדרך בה תארה הגב' X את קרות התאונה. לנוכח האמור אני מקבלת את גרסתה של הגב' X כי התאונה ארעה בעת נסיעה אחורנית של רכב הביובית. על פי תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961: "נסיעה אחורנית תק' (מס' 3) תש"ל-1970 45. נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע - (1) סיכון או פגיעה; (2) הטרדה או הפרעה". "נתוני היסוד העיקריים, אשר לאור טיבם יש לגבש את אמצעי הזהירות הדרושים בכל מערכת עובדתית קונקרטית, המתייחסת לנסיעה אחורה, הם בעיקרם: הזמן ומקום האירוע, סוג הרכב ושאלת שדה הראייה." [ראה ד"נ 22/83 מדינת ישראל נ' אליהו בן עובדיה חדריה , לח (2) 285]. אמנם הנהג אברהים הסתייע במכוון, אך סיוע זה היה עד שלב מסויים. ככל הנראה הפסקת הכיוון אחורנית היה מוקדם מידי. במיוחד לנוכח מקום האירוע- מקום צפוף המשמש לחניית רכבים, סוג רכב הנתבעת- רכב גדול, ושאלת שדה הראיה המושפעת מסוג הרכב ומקום האירוע. ככל הנראה ה'סיוע' לא התבצע באופן הרמטי, מאחר שרכבו של התובע נפגע בעוד רכב הביובית נסע לאחור. למצער, היו יכולים נהגי הנתבעת לשמוע בעצת הגב' X, ולאפשר לה להזיז את רכב התובע בטרם קרתה התאונה. על אף כל האמור לעיל, מצאתי כי יש להשית גם על הגב' X אשם תורם לקרות התאונה. על פי תמונות המקום, עולה כי רכב התובע חנה במקום אסור לחניה. על פי התמונות, אבני השפה במקום בו חנה רכב התובע היו צבועות באדום- לבן, וכידוע עצירה או חניה של רכב ליד אבני שפה הצבועות אדום- לבן, אסורה. אלא אם הדבר דרוש למילוי הוראות כל דין. גם הגב' X העידה כי היא ביקשה להזיז את רכבה על מנת שתמנע התאונה. לנוכח האמור אני קובעת כי יש לחלק האחריות לתאונה בין שני הצדדים כך שעל הנתבעת ו/או מי מטעמה אחריות בשיעור של 85% לקרות התאונה, ועל התובע ו/או מי מטעמו אחריות בשיעור של 15% לקרות התאונה. ביחס לנזק יצויין כי מטעם התובע הוגשה, חוות דעת שמאית, מנגד לא הוגשה כל חוות דעת נגדית ולא בקשה לחקירת השמאי לפי תקנה 130א לתקנות סדר דין אזרחי, משכך יש לקבל את חוות הדעת מטעם התובע. סוף דבר אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. סך של 9,275 ₪ שסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום חוות דעת השמאי ועד ליום התשלום בפועל. ב. שכ"ט שמאי 750 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום שכר טרחת השמאי ועד ליום התשלום בפועל. ג. סך של 600 ₪ בגין הוצאות בטלת עדים שנפסקו בדיון. ד. סך של 1,500 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. ה. סך של 365 בגין אגרת ביהמ"ש. אני פוטרת מתשלום יתרת האגרה. זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי, מחוז מרכז. רכבביוביתתאונת דרכים