כשמדובר בטענת קיזוז, השאלה איננה מהו שוויים המינימלי, אלא מהו השווי המדויק בפסיקה שאיזכר בא כח התובעת, נקבע במפורש, ש: מול תביעה בסדר דין מקוצר, ניתן להעלות טענת קיזוז, אולם טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך דעתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז... ראו: ע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פד"י מ (2) 765, פסק דינו של הנשיא שמגר . וכן ראו: ע"א 1079/06 קליברה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד פסק דינו של השופט י. אלון. 17. העולה מדברים אלה הוא, שהנתבעת כשלה מלהוכיח את טענת הקיזוז בגין אספקת שלושה זוגות משקפים. ובכל זאת, דעתי לא נחה. על רקע עדותה של התובעת, ועל רקע עדותה של עו"ד עדי טויזר, באת כחה הקודמת של הנתבעת - די ברור, שאכן הנתבעת סיפקה לתובעת משקפיים. לאלו בודאי יש ערך כלכלי כלשהו. נוצר איפוא, פער בין האמת העובדתית לבין האמת המשפטית. מצד האמת העובדתית - קיימת סבירות גבוהה לכך, שאכן הנתבעת סיפקה לתובעת משקפיים. מצד האמת המשפטית - שוויים של אלה לא הוכח. בשל הפער הזה, אף שהתוצאה המשפטית היא, שאני דוחה את טענת הקיזוז, וחרף העובדה שבענין זה התקיימו שלוש ישיבות (!) - לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות. 18. נוכח העובדה, שקבעתי שדין טענת הקיזוז שטענה הנתבעת- להידחות, אני קובע, כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 9,000 ₪ . פסק דין זה, מהווה השלמה לפסק הדין שניתן על ידי ביום 9/4/2013. טענת קיזוזקיזוז