בקשה בדרך המרצה למתן צו הצהרתי, לפיו המבקשים הינם הבעלים היחידים של הכספים המוחזקים בידי משיבה 3 - היכל התרבות עיריית פתח תקווה, בגין הופעת הזמרת מרסלה מורלו. התובע 2 - ארנון סופר הגיש תביעה נגד הזמרת ליילה מלקוס בת.א. 28435/04. בפסה"ד שם נקבע, כי על ליילה (להלן: "ליילה") לשלם לו 200,000 ₪, (להלן: "פסק דין"). לביצוע פסה"ד נפתח תיק הוצל"פ בו ליילה הינה החייבת, בתיק הוצל"פ 01-85692-07-6, (להלן: "תיק ההוצל"פ"). ליילה הינה זמרת ופרלה (להלן: "פרלה") היא אחותה, נכה הרשומה כעוסק זעיר. במשך מספר שנים שלמה ליילה את התשלום החודשי לתיק ההוצל"פ ובסוף שנת 2011 פנתה אל התובעים, אשר הסכימו שבמשך מספר חודשים היא לא תשלם את התשלום החודשי, בכפוף שהכנסותיה מהופעותיה ביום העצמאות יועברו לתובעים וכי החל מחודש מאי 2012 תחזור לשלם את התשלום החודשי. ב. תמצית טענות התביעה 2. לטענת התובעים, פרלה משמשת כאיש קש להברחת כספי ליילה מנושיה, כולל התובעים. במהלך התקופה שבה לא שילמה את התשלומים בתיק ההוצל"פ, הפיקה ליילה 3 מופעים לזמרת מרסלה מורלו בעלות של כ- 100,000 ₪. המופעים היו ברשת מלונות פתאל, בהיכל התרבות פ"ת וברידינג 3 בתל אביב. לטענתה התובעת, ליילה הייתה אמורה לקבל סך 100,000 ₪, בגין הסכמי ההתקשרות לגבי המופעים, הסכמים החתומים על ידי פרלה וליילה. 3. בשנת 2006 הפיקה ליילה מופע והביאה להופעה בארץ זמרת בשם מרסלה מורלו ואף שילמה לה בגין הופעתה, כולל טיסות, אירוח בבתי מלון, מסעדות. זאת, כאשר טענה שאינה יכולה לשלם את הסכום שנפסק לטובתו בפסק הדין. בחודש מאי 2012 סיכמה ליילה עם אריה ימיני - מנכ"ל היכל התרבות בפתח תקווה (להלן: "היכל התרבות") על הופעה נוספת שלה ביחד עם הזמרת מרסלה מורלו. אריה ימיני, אשר ידע אודות תיק ההוצל"פ, אמר לארנון גולד שהוא הזמין את המופע באמצעות ליילה, אשר מנפיקה חשבוניות להיכל התרבות עבור ההופעה. 4. החל מחודש פברואר 2012, ליילה הפסיקה לשלם את התשלומים בתיק ההוצל"פ ולא שעתה לפניות התובע. טוענים התובעים, שהסתבר להם בדיעבד, שליילה מבריחה את הכספים בעזרת אחותה, פרלה שהינה אשת קש או באמצעות מנהלה האישי - אבי בוקק. ליילה טוענת שההסכם מול עיריית פ"ת/היכל התרבות, נערך ונחתם עם פרלה, בעוד שליילה היא שמוציאה חשבוניות. התובע פרט בתצהירו את מה שלטענתו, הינם מעשי הנתבעות להברחת כספים שהגיעו לליילה. לטענתו, עיריית פ"ת מחזיקה בכספי ליילה - היא החייבת בתיק ההוצל"פ, כאשר העירייה יודעת שההתקשרות הייתה עם ליילה בלבד, וההכנסות מגיעות לתובעים, וזאת, חרף האמור בהסכם עם עירית פ"ת. פרלה משמשת כאשת קש כדי לסייע לליילה שהיא חייבת בתיק ההוצל"פ. מוסיף התובע, כי החשבוניות בגין ההוצאות שהוצאו להפקת האירוע בהיכל התרבות בפ"ת שולמו רובן ככולן ע"י ליילה ושולמו במזומן או בכרטיס האשראי שלה. 5. עו"ד אילן לקפיש, שמשמש כב"כ הזוכים בתיק ההוצל"פ הצהיר, כי ביום 13.5.12 הוטל עיקול על הכספים המגיעים לליילה מהיכל התרבות. לדבריו, אריה ימיני אישר בשיחה טלפונית עמו, שעיריית פ"ת התקשרה עם ליילה להפקת האירוע עם הזמרת מרסלה מורלו וכי עליה להעביר את התשלום בגין מופע זה לליילה, שהינה הרוח החיה מאחורי הפקת האירוע. לטענתו, ליילה מבריחה את כספיה באמצעות פרלה בניגוד לצו העיקול. עו"ד לקפיש צרף תמליל שיחה טלפונית שערך עם עובד היכל התרבות בשם משה גולן ולטענתו העובד אישר שהמופע הופק ע"י ליילה. לדבריו, החשבוניות שצורפו לתצהירו של ארנון סופר הן חשבוניות בגין הוצאות של 3 המופעים של מרסלה מורנו, כולל זו שבהיכל התרבות. ג. תמצית טענות ההגנה נתבעות 1-2 (פרלה וליילה) 6. על פי הסכם ההתקשרות הכספים מהיכל התרבות מגיעים לפרלה, וכך גם נקבע בהחלטת ר' ההוצל"פ. התובעים מנסים להשתלט על כספי פרלה המגיעים לה מהיכל התרבות. ליילה הינה אם חד הורית ובמצב הכלכלי קשה, החל משנת 2007 מנהלים נגדה התובעים תיק הוצל"פ, ועד לסוף שנת 2011 שילמה בתיק ההוצל"פ תשלומים חודשיים בסך 3,700 ₪. התובעים הסכימו להשהות את התשלומים החודשיים עד לחודש מאי 2012, ובתמורה נתנה ליילה לתובעים זכויות שיווק בלעדיות של הופעותיה ליום העצמאות. היה עליהם לשלם לה 1,000 ₪ לכל הופעה והיתרה תועבר לסילוק החוב בתיק ההוצל"פ. לטענת ליילה, התובעים התרשלו בהפקת הופעתה והייתה לה רק הופעה אחת שהיא שיווקה בעצמה. ר' ההוצל"פ קבע שעליה לשלם לתיק ההוצל"פ סכום חודשי של 2,000 ₪. 7. הזמרת מרסלה מורלו הובאה לארץ על ידי פרלה, שגם היא זמרת, כותבת ומפיקה מוזיקלית ובין השתיים קשרים מזה שנים ארוכות. לגבי ההופעה בהיכל התרבות, נשוא תביעה זו, נחתם הסכם עקרונות בין ליילה, פרלה והיכל התרבות, לפיו על היכל התרבות לשלם את תמורת ההופעה לפרלה, והתובעים ידעו זאת. ההסכם צורף כנספח 1 לכתב ההגנה והכספים המוחזקים על ידי היכל התרבות, הינם נשוא תביעה זו. ליילה צורפה להפקה כזמרת, ולכן ביקשה ממנה פרלה, להוסיף את חתימתה על הסכם העקרונות שנחתם בינה לבין עיריית פתח תקווה/היכל התרבות, לגבי הופעה שהתקיימה בחודש מאי 2012. 8. מרסלה מורלו הוזמנה לארץ ע"י פרלה ל- 3 מופעים, שהראשון אשר התקיים ברשת פתאל, שווק ע"י ליילה על בסיס הכרות אישית שלה עם רשת פתאל, והוא אירע טרם שהוטל העיקול. האירוע בהיכל התרבות נמכר ע"י פרלה, דרישת התשלום הוגשה על ידי פרלה והיא הזכאית לקבלת ההכנסות מאירוע זה. ליילה ופרלה טענו בתצהיריהן, שהגם שהכספים שבידי היכל התרבות התקבלו בגין הופעה אחת של הזמרת מרסלה מורלו, התובעים פרטו בכתבי טענותיהם, פרטים לא רלוונטיים, כדי להלך אימים על הנתבעות. ר' ההוצאה לפועל קבעה בהחלטה מיום 21.9.12 כי הוראות ההסכם שנחתם בין הנתבעות והיכל התרבות ברורות, וגם עמדת היכל התרבות הינה, שהכספים המוחזקים בידיו מגיעים לפרלה בלבד. על פי ההסכם, כספי המופע שייכים לפרלה . 9. מטעם היכל התרבות הגישו תצהירים: אריה ימיני - מנכ"ל, משה גלון - מנהל טכני ורויטל רם - מנהלת מכירות. אריה ימיני - מנכ"ל היכל התרבות הצהיר, כי התקשרות להזמנת המופע של מרסלה מורנו הייתה בינו לבין נתבעת 2 - פרלה, אשר הפיקה את המופע והיא וליילה היו זמרות אורחות. כל התיאומים, ההתכתבויות וההתחייבויות נעשו מול פרלה והיא שהגישה את דרישת התשלום . לטענתו, מעולם לא סיכם ולא "סגר" את המופע עם ליילה אלא עם פרלה בלבד. בחקירתו העיד אריה ימיני, כי על ההסכם חתומות ליילה ופרלה. בתחילה פרלה חתמה על ההסכם ועמה הייתה ההתנהלות ולאחר מכן ליילה הוספה להסכם. 10. משה גולן המנהל הטכני של היכל התרבות הצהיר, כי ההתקשרות הייתה בין אריה ימיני ופרלה והתאום לגבי הציוד הטכני היה מול פרלה. לגרסתו, בשיחת הטלפון המתומללת, עו"ד לקפיש הכניס לפיו מילים ולא שאל שאלות, הוא אף לא הציג את עצמו בתחילת השיחה 11. אורלי עדני , מנהלת האירועים בהיכל התרבות הצהירה, כי היכל התרבות הזמין מפרלה את המופע של מרסלה מורלי ליום 12.5.12, כל הליך ההתקשרות וקביעת התנאים להזמנת המופע הינה מול פרלה בלבד ובמסמך שיתוף הפעולה אשר נחתם ביום 5.2.12 שכותרתו המפורשת הינה "עיקרי שיתוף הפעולה בין היכל התקרבות פתח תקווה לבין פרלה מלקוס" ליילה כלל לא הוזכרה. לדבריה, זמן קצר טרם שפרלה חתמה על המסמך, היא ביקשה להפנות את המסמך גם לחתימתה וגם לחתימת ליילה, והיכל התרבות הסכים לכך, אך גוף המסמך נותר כפי שהוא והתייחס לסיכום בין היכל התרבות לפרלה, שהיא זו שעמדה מול היכל התרבות וטיפלה בנושא. 12. הגב' אורלי עדני הדגישה, כי נוסחים קודמים של המסמך שלא נחתמו, נשלחו אף הם לפרלה בלבד ושמה של ליילה כלל לא הופיע בהם. גם נושא חלוקת ההכנסות סוכם עם פרלה שזכאית לסך של 46,400 ₪ בגין המופע. .בחקירתה העידה, כי תפקידה לתאם תאריכים כולל תכתובות לגבי ביצוע האירוע, על פי הוראותיו של אריה ימיני. ההסכמים הינם בנוסחים מאושרים מראש ע"י המחלקה המשפטית, והיא מוסיפה את הצד המתקשר שחותם באמצעות הפקס. לדבריה, פרלה היא שפנתה אליה כדי שליילה תתווסף להסכם. 13. ליילה מלקוס בחקירתה העידה, כי בתחילה לא הייתה צד להסכם עם עיריית פתח תקווה נשוא תביעה זו, אך בסמוך להופעה הוסיפה את חתימתה לבקשת פרלה, כדי להבטיח את הופעתה, ללא תמורה וכדי לפרסם את עצמה. לגרסתה, כאשר בפרוטוקול חקירת היכולת שלה בהוצאה לפועל נרשם שהיא הביאה את מרסלה מורלו ארצה, זו טעות. לדבריה, עקב קשריה עם רשת פתאל, היא זו שסיכמה את ההופעה באילת, והכסף שהתקבל מפתאל הופקד בחשבון המשותף עם אחותה, כדי שאחותה תנהל אותו כבעלת ההפקה של מרסלה מורלו. לדברי ליילה, ההופעה ברידינג 3 הופקה ע"י פרלה, שאינה עוסק מורשה, ולכן ליילה הוציאה חשבונית. לגרסתה פניות אליה נעשו, באמצעות המייל של פרלה, כיוון שרוב האנשים מכירים אותה ולא את פרלה. 14. פרלה מלקוס העידה בחקירתה, כי אינה עוסק מורשה או זעיר, אלא מקבלת פטור עבור כל הופעה בגין נכותה. היא זו שהביאה את מרסלה מורלו ארצה על בסיס היכרותן האישית מזה שנים רבות. היא השיבה בחקירתה, כי ליילה הופיע בהיכל התרבות בחינם. כאשר הופנתה לחקירתה בהוצאה לפועל שם העידה, כי אחותה קיבלה שכר, השיבה, שאחותה לא קיבלה שכר, אך קיבלה התמורה בצורת יחסי ציבור עבורה. לדבריה, ליילה קיבלה 5,000 ₪ בגין הופעתה ברידינג 3, כיוון שהיא אפשרה לה להשתמש במספר עוסק מורשה שלה. ד. דיון 15. אציין באופן חריג, שאין מקום לניסוח בה נהגה התובעת בסיכומיה כלפי הנתבעות. כבר עתה אציין, כי אין כל בדל של ראיה ואין גם הגיון, בטענת התובעת לשיתוף פעולה כזה או אחר, בין היכל התרבות ו/או עיריית פתח תקווה לבין הנתבעות, ולא הוכח ולו בבדל של ראיה קשר כזה. אין גם כל נימוק הגיוני לגרסת התובעת, שגוף ציבורי/עירוני, מבוקר ומפוקח, ישתף פעולה עם הנתבעות, ו/או ישנה מסמכים כדי לעזור להן, במה שלטענת התובעת הינו, הברחת הכנסותיה של ליילה לפרלה. עדות עובדי היכל התרבות הייתה הגיונית, סבירה, מנומקת ומגובה במסמכים. 16. מעדויות הנתבעות ועדי היכל התרבות עולה, שהמופע של מרסלה מורלו אשר התקיים ביום 12.5.12 הוזמן ע"י היכל התרבות מפרלה, ההתקשרות וקביעת התנאים נעשו עמה, והיא אמורה לקבל את התשלום תמורת המופע. מסמך שיתוף הפעולה אשר נחתם בין היכל התרבות והנתבעות ביום 5.2.12 , אינו נושא את שמה של ליילה, אלא את שמה של פרלה בלבד. עפ"י עדות עובדי היכל התרבות, כל ההתקשרות, תנאיה, חלוקת ההכנסות, התשלום וההידברות נעשו עם פרלה, אשר לקראת חתימת המסמך, ביקשה שגם ליילה תחתום עליו. יתרה מכך, גם נוסחים קודמים של ההתקשרות בין היכל התרבות לפרלה, אשר לא נחתמו, התייחסו לפרלה בלבד ונשלחו אליה. דווקא טענות התובעת לפיהן, ליילה מבקשת להעלים ולהבריח כספים מנושיה באמצעות פרלה, הן שהיו צריכות להוביל את הנתבעות לכך, שרק פרלה תחתום על המסמך. לכן, יש לקבל את טענת הנתבעות, שחתימת ליילה, באה להבטיח את הופעתה באותו מופע. 17. בהתאם להסכם העקרונות עם היכל התרבות מיום 5.2.12 חלוקת הכספים הינה כך, ש- 46,400 ₪ ראשונים ישולמו לפרלה מלקוס, 33,600 ₪ להיכל התרבות ו- 80,000 ₪ נוספים יחולקו: 50% לפרלה מלקוס, 50% להיכל התרבות. עובדי היכל התרבות העידו שההתנהלות לגבי המופע של מרסלה מורנו הייתה מול פרלה ולא מול ליילה. אין כל קשר למופע בהיכל התרבות, נשוא התביעה דנן, למופעים האחרים של מרסלה מורלי, אך כיוון שהתובעת מנסה להיאחז בהם ובהתנהלות התשלום לגביהם, כמוצאת שלל רב, אציין כי אני מקבלת את גרסת הנתבעות, לפיה, היות וליילה הינה עוסק מורשה ופרלה הינה עוסק פטור, ללא חשבוניות, ליילה היא שהנפיקה חשבוניות עבור שני המופעים האחרים. 18. אני מקבלת גרסתן זו של הנתבעות, כיון שהתובעת לא הוכיחה אחרת, ונטל הוכחה מוטל עליה. מכיוון שבתביעה זו עסקינן רק במופע בהיכל התרבות, איני ומוצאת לנכון לדון בהתנהלות התשלום בשני המופעים האחרים. שלא כטענת התובעת בסיכומיה, ר' ההוצאה לפועל קבעה בהחלטה מיום 21.9.12, כי הוראות הסכם העקרונות עם היכל התרבות ברורות ולפיו תמורת ההופעה מגיעה לפרלה ולה בלבד. משה גולן, אשר לטענת התובעת, הודה בשיחת הטלפון שליילה היא העומדת מאחורי המופע, הסביר בעדות כדלקמן: עו"ד לקפיש מי שהקליט אותי, אני לא רוצה להתבטא לא יפה. כדי לדעת את האמת צריך לדעת לשאול ולא להכניס מילים לפי. במידה ורצה להגיע לחקר האמת היה שואל אותי עם מי עשיתי ועם מה ואז הייתי נכנס למחשב ורואה שמה שכתבתי זה פרלה מלקוס ואז הוא היה מקבל את האמת לאמיתה. מכיוון שלפי נוסח התמליל רואים פה בוודאות מוחלטת איך הוא הכניס מילים וכיוון את השיחה לכך שזה יצא לילה מלקוס בצורה מגמתית ובולטת לפי התמליל. ש. אתה משוחח עם מישהו בטלפון, הוא מבקש פרטים ואתה מאשר אותם. יכולת להגיד לו שהוא טועה. שאתה צריך להסתכל במחשב אבל אתה אומר במפורש "לילה מלקוס הכל"? ת. אני מבין שקראת את התמליל ומבין בדיוק את הלך הרוח. אילן... מקריא מהתמליל. אם הוא היה הוגן הוא היה שואל אותי עם מי עשיתי את התיאום ולא אומר שזה עם לילה מלקוס. ממשיך לצטט. כל הזמן בשאלות שלו הוא מכניס את השם לילה מלקוס........ ש. אני חוזר על השאלה. הוא פונה אליך ואומר שהוא רואה שזאת לילה והוא רוצה שתאשר לו. הוא לא הכתיב לך, אלא שאל אותך. נכון שהוא פנה ושאל לפי מה שרואים בתמליל? ת. הוא הכניס את זה מגמתי, הוא היה צריך לשאול אותי מי עשה ומי רשם ובתחילת דבריו הוא היה צריך להזדהות, מי הוא ומה הוא. ......... ש. הרמת את הטלפון, לא היה שלום ולא כלום והוא אמר לך ומצטט ואתה אומר לו או.קיי. האם זה הגיוני שלא תשאל מי אני? ת. כשאתה עסוק ואתה בהסח דעת ומתקשרים אליך אתה לא תמיד חושב על שאלות התחלתיות אף על פי ששאלתי בסוף מי הוא. ש. אז אתה מוסר פרטים לכל אחד שמתקשר אליך וזורק לך שם של מופע? ת. לא יודע, המידע לא מסווג. שם של הופעה זה לא מסווג. אם תתקשר אלי ותתן לי שם של מופע אני לא אזרוק לך את כל התשובות, אבל בהיסח הדעת אולי כן. ש. מפנה לסע' 3 לתצהירך, מצטט. מאיפה אתה יודע את זה? ת. אריה ימיני אמר לי לסגור את האירוע מבחינה טכנית מול פרלה מלקוס. על פי עדותו, ההתנהלות של היכל התרבות הייתה מול פרלה בלבד. 19. התובעת לא הוכיחה, ולו בבדל של ראיה, שהתקשרות בין היכל התרבות לפרלה, הינה התקשרות פיקטיבית. לא רק שמסמך ההתקשרות אינו מזכירו את שמה של פרלה, למעט חתימתה, אלא שעדי היכל התרבות העידו מפרושות שלכל ההתנהלות, המו"מ, קביעת תנאי ההופעה ותנאי התשלום, התנהלו כולם מול פרלה. כך גם נוסחי ההתקשרות הקודמים לנוסח שנחתם, נשלחו כולם אל פרלה, ורק שמה מופיע בהם וכבר קבעתי, שאני מקבלת את גרסת הנתבעות שליילה התבקשה לחתום על המסמך, כדי להבטיח את השתתפותה בהופעה. שוכנעתי מהעדויות והראיות, שההתקשרות עם היכל התרבות נעשתה ע"י פרלה, ולה מגיע התשלום שנקבע ביניהם בהתקשרות. לכן, אני דוחה את טענות התובעת להתקשרות עם לילה. סוף דבר התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח, שההתנהלות מול היכל התרבות היתה של ליילה. מהראיות והעדויות אשדר הובאו בפני, אני קובעת, שהמו"מ מול היכל התרבות להופעת מרסלה מורלי התנהל מול פרלה, כולל נושא חלקות הרווחים, פרלה היא שיזמה את המופע, והתקשרה עם היכל התרבות. ליילה הצטרפה להסכם כדי להבטיח את הופעתה. לאור ההתנהלות מול פרלה, נקבע בהסכם שהכספים מהמופע שייכים לה. אני דוחה את התביעה. התובעים, ביחד ולחוד, ישולמו לנתבעות, ביחד ולחוד, הוצאות שכר טרחה בסך 10,000 ₪. המרצת פתיחהצו הצהרתיהצהרת בעלותבעלותצווים