בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל לביצוע שני שקים

בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל לביצוע שני שקים אותם משכה הנתבעת בחתימת ידה, ופרטיהם כדלקמן: שיק על סך 20,000 ₪ זמן פירעון 10.4.12 ושיק על סך 4,800 ₪ זמן פירעון 15.4.12. בשני השקים הוגבלה סחרותם למוטב בלבד ושם הנפרע בהם הוא שם התובעת. בגב שני השקים הוטבעה חותמת ונחתמה ערבותו של מר אגבריה שפיק (להלן: "שפיק"). השקים חוללו בהוראת ביטול. הנתבעת התגוננה בטענה כי השקים לא נערכו לפקודת התובעת אלא נמסרו כשהם ריקים משם הנפרע לידי שפיק אשר התחייבותו לבצע עבודות עבורה - לא קוימה. לטענת הנתבעת אינה חבה את סכומי השיקים בשל כישלון תמורה מלא מצד מקבל השקים ואי אחיזה כשורה של התובעת שקיבלה את השקים והשלימה את שמה על פני השקים מבלי שקיבלה על כך אישור מצד הנתבעת. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו על תצהיריהם ותצהירי עדים מטעמם ולהלן גרסאותיהם. 2. גרסת הנתבעת: הנתבעת כרתה הסכם עבודה עם שפיק לביצוע עבודות בטונים ויציקות בפרוייקט בבי"ס רוגוזין בתל אביב (צורף לתצהיר מנהל הנתבעת וסומן כנספח א'). בהתאם להסכם היה על שפיק להתחיל את עבודות הביצוע ביום 29.12.11 ולסיימם ביום 15.3.12. בתמורה יהיה זכאי לתשלום בסך 1,300 ₪ למ"ק בהתאם לביצוע בפועל. על פי תכניות הקונסטרוקטור היה על שפיק לבצע יציקה של 6 קורות בטון ו-27 מ"ק עמודי בטון. כאמור בהסכם בין הצדדים, התשלום יבוצע בכל שבועיים בהתאם לעבודות שיבוצעו בפועל. מועד כל שק ל 10 לחודש. לכך יתווספו עבודות נוספות בתמורה קבועה של 15,000 ₪. בפועל ביצע שפיק את העבודות למעט 3 קורות בטון שהם 16 מ"ק כל קורה ובסה"כ 48 מ"ק. הנתבעת טענה כי שילמה לשפיק את התמורה בגין העבודות שבוצעו בפועל ובסך 143,700 ₪ ואילו שפיק נעדר מאתר הבנייה ולא שב אליו. מנהל הנתבעת (מר אילן מליחי) נפגש עם שפיק אשר טען כי אינו יכול לסיים את העבודות מאחר ונקלע לסכסוך כספי עם שלטונות המע"מ. לפנים משורת הדין מסרה הנתבעת לשפיק את שני השקים נשוא התובענה על חשבון העבודות שנותרו לו לסיים וזאת על מנת ששפיק ימסרם לידי שלטונות המע"מ וישוב לאתר לשם סיום העבודות. מאחר ושפיק לא שב לאתר למרות התחייבותו ולא סיים את העבודות - ביטלה הנתבעת את השקים. הנתבעת נאלצה לסיים את יתרת העבודות באמצעות קבלן אחר שגבה ממנה סך של 90,000 ₪ כאשר לו היה שפיק מסיים את העבודות כפי שהתחייב היה זכאי לתשלום בסך 62,400 ₪. 3. גרסת התובעת: ביום 9.3.12 הגיע שפיק למשרדי התובעת ובקש לבצע עסקת ניכיון בגין שני השקים נשוא התובענה. התובעת מסרה לשפיק את תמורתם בסך 23,740 ₪. התובעת ציינה כי ביצעה ניכיון שקים של הנתבעת בעבר בסך כולל של 180,602 ₪ מתוכם עם שפיק בסך כולל של 102,200 ₪ אשר נפרעו בדייקנות במועדם. רק השקים נשוא התובענה לא נפרעו. לטענת התובעת אינה נוהגת להתקשר עם מושך השק אלא כאשר מדובר בלקוח חדש או במושך חדש מלקוח קיים, כדי לברר את טיב העסקה בין המושך לנפרע. במקרה זה שוחח מנהל התובעת (שחר מזרחי) עם מנהל הנתבעת במועד בו הביא שפיק את השק הראשון המשוך על ידי התובעת אשר אישר כי השק אינו מותנה ויפרע במועד. עוד ציין מנהל התובעת כי גם בעת שהובא אליו השק הראשון של הנתבעת בידי שפיק, לא נרשם שם הנפרע על פני השק ומנהל הנתבעת אישר השלמת שם התובעת על פני השיק. עוד צוין כי אין אמת בתצהירו של מנהל הנתבעת, התומך בהתנגדות לביצוע שטר, בטענתו בסעיף 7 לפיה באותה שיחת טלפון נדרש מנהל התובעת להתקשר לפני שיקבל שקים נוספים של הנתבעת. 4. דיון והכרעה: שני הצדדים הסכימו כי יש לבחון את הפרשה כאילו הצדדים הם צדדים רחוקים בשטר למרות שהתובעת נרשמה כנפרעת על פיו. אין מחלוקת כי עסקת היסוד, במסגרתה נמסרו השקים, נכרתה בין הנתבעת לשפיק אשר מסר את השקים לידי התובעת (ראה ע"א 1886/97 יהודה זאב נ' זלמה פנינה, פד"י נ"ג(1) 132 וע"א 358/80 קדש נפתלי נ. שאר יישוב פד"י ל"ז(3) עמ' 830). ראשיתה של הכרעה בעניין שבפני היא בטענת כישלון תמורה קצוב הנטען מפי הנתבעת שכן אם אין לנתבעת הגנה כנגד מי שמסרה לו את השקים, לא תהא לה הגנה גם כלפי צד ג' האוחז בשטר אף לו אוחז הוא שלא כשורה בשטר. טוען ב"כ הנתבעת כי השקים נמסרו בגין עבודות עתידיות שלא בוצעו על ידי שפיק ולהוכחת טענות הנתבעת הובאו תצהירי עדות מטעם שלושה עדים. האחד מפי מנהל הנתבעת, השני מפי מנהל העבודה של הנתבעת והשלישי מפיו של מר חאלד שוהאן, הקבלן שנשכר במקומו של שפיק. לא מצאתי עילה שלא להאמין למנהל הנתבעת והמצהירים מטעמה בטענתם כי שפיק נטש את העבודות בטרם השלימם גם אם לא הובאה לצורך העניין עדות חיצונית מטעם מפקחת הבנייה באתר מטעם עירית ת"א, מזמינת העבודות. אין מדובר בעדה שנכחה בעת האירוע המכריע של מסירת השקים לשפיק אשר עדותה היה שופכת אור על נסיבות מסירתם, אלא בעדה שיכלה להעיד על התקדמות העבודות באתר הבנייה. לפיכך לא מצאתי כי עדותה כה חיונית ונדרשת אשר העדרה עשוי לפגום בגרסת הנתבעת. ראה ע"א 713/89 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' תשובה, פ"ד מו(1) 63. 5. אלא שהתעורר בי ספק בטענה כי השקים נמסרו לשפיק בעבור אותן עבודות שלא ביצע בפועל. על מנת להראות כי מדובר בכישלון תמורה קצוב, טרחו מנהל הנתבעת ומנהל העבודה לפרט תחשיב עלות העבודות אשר בוצעו ושולמו לשפיק. דווקא מתחשיב זה והנסיבות האופפות את מסירת השקים עולות תמיהות שאינן מתיישבות עם גרסת הנתבעת. תחילה יצוין כי מסירת השקים עבור עבודות עתידיות עומדת בסתירה לתנאי המפורש בהסכם שבין הנתבעת ובין שפיק לפיו התשלום עבור העבודות יבוצע כנגד ביצוע עבודות בפועל ועל פי מדידה בשטח. דהיינו, מסירת שקים עבור עבודות עתידיות אינו עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם. שנית, אין מחלוקת כי השקים נשוא התובענה אינם השקים הראשונים של הנתבעת אשר נוכו אצל התובעת. הצהיר מנהל התובעת בתצהיר עדותו כי שפיק ניכה אצל התובעת שקים של הנתבעת שמועד פירעונם קדם לזה של השקים נשוא התובענה ובסך כולל של 102,200 ₪ וכולם נפרעו במועדם. שלישית, וכעולה מעדות מנהל התובעת ומתמליל קלטת השיחה בין מנהל התובעת למנהל הנתבעת, השק הראשון שמסרה הנתבעת לשפיק נמסר לידי שפיק כשהוא ריק משם הנפרע. מהעתק ההמחאות האחרות שצורפו לתצהיר עדות מנהל התובעת עולה כי הנתבעת נהגה למסור לשפיק את השקים בתמורה לעבודות שביצע עבורה כשהם ריקים משמות הנפרע (כגרסת הנתבעת) או נרשם בהם שמה של התובעת (כגרסת מנהל התובעת בנוגע לשקים נשוא התובענה). דהיינו, אין כל שינוי בהתנהגות הנתבעת במתן השקים נשוא התובענה כפי שהיתה עד לאותו מועד ובכל המקרים הותירה הנתבעת לכל הפחות, את שם הנפרע ריק. רביעית, מנהל הנתבעת מצרף לתצהירו חשבון סופי (נספח ד' לתצהירו) ממנו עולה כי נמסרו לשפיק שקים בסך כולל של 122,200 ₪ וכך אף מעיד העד, מר זבולון כהן, מטעם הנתבעת. סכום זה מתיישב היטב עם סיכום סכומי השקים שנמסרו לתובעת על ידי שפיק למעט השק בסך 4,800 ₪. יש לציין כי מנהל הנתבעת טען בתצהירו כי שק זה נמסר כהשלמת חיוב המע"מ בגין השיק על סך 20,000 ₪ ובגין שק על סך 10,000 ₪ שכבר נמסר בעבר לשפיק ונפרע. היכן פרע שפיק את השיק על סך 20,000 ₪ החסרים ברשימת התובעת אשר לטענת הנתבעת שולמו לשפיק? מנהל הנתבעת מצרף לתצהירו את נספח ג' המפרט לכאורה את השקים שנמסרו לשפיק ונפרעו. אלא שתוכן סעיף 13 לתצהיר מנהל הנתבעת, במסגרתו צורף נספח ג', אינו מבהיר את תפקידו של נספח זה ומה הוא בא להוכיח. נספח ג' הוא דף נייר בו הודפסו פרטי השקים שנמסרו לשפיק ובהשוואה לרשימת השקים שנמסרו לתובעת ע"י שפיק נמצא כי שני שקים על סך 10,000 ₪ כל אחד מהם (6978 ו 6953) ואשר מועד פירעונם 5.3.12 ו- 10.3.12 לא נמסרו לתובעת לניכיון. לא הוצגה כל ראיה כי שקים אלו נפרעו בפועל ולידי מי. העבודות החלו (לפחות לפי ההסכם) ביום 29.12.11 כאשר השק הראשון נמסר לשפיק בסך 20,000 ₪ ז.פ. 13.1.12 ונפרע לידי התובעת. שק שני על סך 25,000 ₪ ז.פ. 10.2.012 אף הוא נפרע לידי התובעת. שק שלישי על סך 7,200 ₪ ז.פ. 15.2.12 נפרע לידי התובעת. יש לציין כי בנספח ג' מטעם הנתבעת נרשם כי שק שלישי זה הוא סכום המע"מ עבור שני השקים שקדמו לו במועד פירעונם כמפורט לעיל. לאחר מכן נמסרו לידי התובעת שני שקים על סך 20,000 ₪ ו 10,000 ₪ ז.פ. 20.2.12 ו 28.2.12 בהתאמה. השיק האחרון שנפרע לידי התובעת בסך 20,000 ₪ ז.פ 10.3.12. מלבד התמיהה מדוע לא מצא שפיק לנכון לנכות שניים מהשקים שנמסרו לו אצל התובעת למרות שעשה זאת בעבר וגם לאחר זמן פירעונם של שקים אלו, נשאלת השאלה מדוע מספרו של השיק מיום 5.3.12 (6978) מאוחר יותר למספר השיק מיום 10.3.12 (6960) שנפרע בידי התובעת. ואם נמסר לידי שפיק שק על סך 20,000 ₪ אשר מועד פירעונו 10.3.12, מדוע נרשם שיק נוסף על סך של 10,000 ₪ שמועד פירעונו לאותו היום? מדוע לא לרשום 30,000 ₪ וחסל? חמישית, נספח ג' לתצהירו של מנהל הנתבעת קשה לעיכול. לא פורט בתצהיר מנהל הנתבעת מי ערך נספח זה ומהיכן הונפק. אין כל עדות לכך כי מדובר במסמך שהונפק בהנהלת החשבונות של הנתבעת ואף לא נטען כך. זהו דף נייר שהודפסו בו פרטים ותו לא. שישית, נספח ד' לתצהיר מנהל הנתבעת אף הוא מעלה ספק באשר לאמיתותו. אומנם כאן נרשמו פרטים על פני טופס אשר מהותו ברורה (חשבון סופי מס'___) ואף לוגו של הנתבעת מוטבע על פניו אך החשבון חסר מספר וחסר תאריך הוצאתו. עולה מעל פניו כי אף לא נמסר לאיש בהיותו חסר חתימת אישור המקבל כנדרש מפני הטופס. 6. כל האמור לעיל על רקע סיפורו של מנהל הנתבעת בדבר נסיבות הוצאת שני השקים נשוא התובענה לידי שפיק. גרסה זו מעלה תמיהות למרות שהנני מוכנה לקבל את גרסת הנתבעת כי שפיק לא סיים את העבודות אותם התחייב לבצע. לא שוכנעתי כי שפיק קיבל את כל התמורה בגין העבודות שאכן ביצע. אם אכן נמסרו השקים בגין עבודות שטרם בוצעו על ידי שפיק, מדוע לא טרח מנהל הנתבעת להגביל את סחרותם כפי שידע שניתן לעשות לאור הטבעת המילים "למוטב בלבד" על פני השקים ואף הגדיל לעשות והותיר את שם הנפרע ריק מפרטים בידיעה כי שפיק נוהג לנכות את השקים אצל התובעת. התנהגותו זו של מנהל הנתבעת אף עומדת בסתירה להוראות ההסכם לפיו ישולמו הכספים לשפיק רק עבור ביצוע עבודות בפועל, דהיינו, הנתבעת חיסנה את עצמה מפני אפשרות תשלום בכישלון תמורה מלא במועד כריתתו של ההסכם אך נמנעה מלבטח את עצמה כאשר מסרה שני שקים בטרם ניתנה התמורה בעדם כששם הנפרע ריק. אף הוצאת שק על סך 4,800 ₪ לשם תשלום מע"מ (סך 1,600 ₪) בגין תשלום שכבר נפרע והיתרה מע"מ עבור השק שנמסר לשם ביצוע עבודות עתידיות ולהותיר את שם הנפרע ריק, תמוה ואינו מתיישב עם גרסת מנהל הנתבעת. בגרסתו זו מודה למעשה מנהל הנתבעת בחבות של לפחות 1,600 ₪ שהם סכום המע"מ על סכום שכבר שולם עבור עבודות שבוצעו. 7. בנסיבות העניין, הגרסה כי השקים נמסרו עבור עבודות עתידיות אינה מתקבלת על דעתי והנני לדחותה. על פי מסקנה זו הנני פטורה מלדון בשאלה האם התובעת הינה אוחזת כשורה בשקים אם לאו. עם זאת, אעיר רק כי אינני מאמינה למנהל התובעת כי קבל את השקים לאחר שמולא שם התובעת שכן אין מחלוקת כי השיק הראשון נמסר לידי התובעת כשהוא ריק משם הנפרע. עובדה זו עולה מתמליל השיחה שצירפה התובעת לתצהיר מנהלה. מעיון בכל השקים עולה כי שם התובעת מופיע בכולם בשם הנפרע בכתב יד זהה ובכלל זה השקים נשוא התובענה. גרסתו זו של מנהל התובעת נראית כמי שטען עובדה זו לאור הפסיקה לפיה מי שקיבל שקים ריקים משם הנפרע אינו יכול להימנע בשום דרך מכפיפותו להגנת המושך מפני תשלום השטר כלפי הצד הקרוב לשטר. ראה ע"א 2010/05 (מחוזי ת"א-יפו) שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן (מיום 1.2.06); ע"א 377/68 מטע נ' פרל, פד"י כ"ג(1), 98, 100. 8. סוף דבר הוא כי התביעה מתקבלת והתובעת רשאית להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בתיק 01-46294-12-7 כסדרם. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ₪. הוצאה לפועלשטרביצוע שטר