התנגדות לבקשה לביצוע שטר חוב שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, על סך של 46,116 ₪. המדובר בתובענה המתנהלת בסדר דין מהיר ולפיכך, כמצוות התקנות, פסק הדין ינומק באופן תמציתי. רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת התובעת הנה חברה להשכרת רכבים והנתבעת הייתה לקוחה של התובעת. ביום 14.3.11 שכרה הנתבעת מהתובעת רכב. במסגרת חתימה על מסמכי ההשכרה חתמה הנתבעת על שטר החוב בגינו הוגשה בקשת הביצוע. אין מחלוקת, כי הנתבעת חתומה על מסמכי השכירות ועל שטר החוב. אין מחלוקת, כי תקופת השכירות הראשונית הייתה חודש ימים, ולאחר מכן הוארכה השכירות בשבוע נוסף. אין מחלוקת, כי דמי השכירות המוסכמים הנם 5,000 ₪ בגין החודש הראשון ו-1,980 ₪ נוספים בגין השבוע הנוסף. אין מחלוקת, כי הנתבעת חתמה על טופס ביחס למצב הרכב בעת קבלתו. אין מחלוקת, כי הוסכם בין הצדדים על כך שבגין כל אירוע תאונתי לרכב תישא הנתבעת בהשתתפות עצמית בסך של עד 9,000 ₪. אין מחלוקת, כי הוסכם בין הצדדים על כך שנאסר על כל נהג שלא הורשה לכך בחוזה לנהוג ברכב, ושהיה והרכב היה מעורב בתאונה בעת שנהג לא מורשה נהג בו, תישא הנתבעת במלוא סכום הנזק שנגרם. אין מחלוקת, כי במסגרת ההסכם הסכימה הנתבעת להגבלת קילומטרים במשך תקופת השכירות, וכן הסכימה כי כל חריגה תחויב בסכום מוסכם. אין מחלוקת, כי הנתבעת התחייבה להשיב את הרכב כשמיכל הדלק מלא, וכן הוסכם כי ככל שהרכב יוחזר עם מיכל דלק לא מלא תחויב הנתבעת בגין עלות הפרש הדלק. אין מחלוקת, כי בחוזה קיים סעיף המקנה לתובעת זכות לפיצוי מוסכם בשיעור של 50% בגין כל איחור בתשלום לפי החוזה. טענות התובעת התובעת דורשת מהנתבעת תשלום בגין מספר רכיבים. ראשית, דורשת התובעת תשלום בגין דמי השכירות שלא שולמו במלואם. מסכום חוב זה ניכתה התובעת סך של 10,000 ₪ ששילמה הנתבעת. שנית, דורשת התובעת תשלום בגין חריגת קילומטרים, בהתאם לאמור בחוזה. שלישית, דורשת התובעת תשלום בגין הפרשי דלק, שכן הרכב הוחזר כשמיכל הדלק אינו מלא, כמתחייב לפי החוזה. רביעית, דורשת התובעת תשלום בגין נזקים שנגרמו לרכב, בהתאם לדו"ח השמאי שהוגש, אשר נערכה על ידי השמאי אבי צרפתי. לטענת התובעת, בעת התאונות נהג ברכב נהג לא מורשה, מר נתנאל גנמה, ועל כן, לפי החוזה, על הנתבעת לשאת במלוא סכום הנזק שקבע השמאי. לחילופין, טוענת התובעת, כי אף אם לא יוכח שבעת התאונות נהג ברכב נהג לא מורשה, הרי שלפי חוות דעת השמאי נגרמו לרכב נזקים בשבעה מוקדים שונים, כך שמדובר בשבעה אירועים תאונתיים נפרדים, שבגין כל אחד מהם חבה הנתבעת בתשלום השתתפות עצמית בסך של עד 9,000 ₪. לטענת התובעת, חישוב סכומי ההשתתפות העצמית בגין כל המוקדים עולה על סכום הנזק, ועל כן ממילא חבה הנתבעת בתשלום מלוא סכום הנזק. יוער, כי במסגרת עדותו של השמאי צרפתי בבית המשפט, תוקן סכום הנזק באופן בו הופחתו 800 ₪ בגין קילופי מדבקות מהרכב. חמישית, דורשת התובעת את מלוא הפיצוי המוסכם המגיע לה לפי החוזה בגין האיחור בתשלום על ידי הנתבעת. ששית, דורשת התובעת החזר בגין כל הוצאותיה לצורך גביית החוב האמור. סך כל הסכומים האמורים מגיע לכדי 46,116 ₪, כפי שנרשם בשטר החוב שהוגש לביצוע. טענות הנתבעת הנתבעת אינה חולקת על חבותה בגין דמי השכירות ובגין הפרשי הדלק. הנתבעת חולקת על חבותה בגין חריגת הקילומטרים. לטענת הנתבעת, התובעת לא הציגה כל ראיה לחריגת הקילומטרים הנטענת. הנתבעת חולקת על חבותה בגין מלוא סכום הנזק הנטען. לטענת הנתבעת, לא הוכח כי בעת התאונות נהג ברכב נהג לא מורשה. עוד טוענת הנתבעת, כי אירעו שני אירועים תאונתיים בלבד וכי התובעת לא הוכיחה שאירעו שבעה אירועים תאונתיים. הנתבעת חולקת על חבותה לתשלום הפיצוי המוסכם, שכן לטענתה מדובר בתנאי מקפח ובלתי סביר בחוזה אחיד, שהיא לא הייתה מודעת לו בעת חתימת ההסכם. דיון והכרעה חריגת הקילומטרים ראשית, הנתבעת לא העלתה כל טענה ביחס לדרישת התובעת לתשלום בגין חריגת הקילומטרים בהתנגדותה לביצוע השטר ובתצהירים שהגישה. הטענות כנגד דרישה זו של התובעת עלו לראשונה במהלך ישיבת ההוכחות. לפיכך, מדובר בהרחבת חזית אסורה. שנית, אף בחינת הראיות לגופן מלמדת, כי התובעת עמדה בנטל להוכחת חריגת הקילומטרים: התובעת הגישה את חוזה השכירות החתום על ידי הנתבעת, בו סוכם על התשלום הנוסף בדין חריגת הקילומטרים. התובעת הגישה מסמכים מהם עולה קריאת מד הקילומטרים של הרכב בעת קבלתו על ידי הנתבעת. בדו"ח השמאי אבי צרפתי מצוינת קריאת מד הקילומטרים של הרכב בעת השבתו לתובעת. השמאי צרפתי נשאל בעניין זה בחקירתו הנגדית והשיב כי בדק את קריאת מד הקילומטרים ברכב בעצמו ורשם את הנתונים בהתאם (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 18-19). השמאי צרפתי אמנם אישר כי לא צילם את מד הקילמוטרים בעת קריאתו, אך אינני סבור כי יש צורך בכך, שעה שהעיד כי בדק את הנתונים בעצמו ורשמם בדו"ח שהכין. עדותו של השמאי צרפתי הייתה מקצועית ומהימנה בעיני. תשובותיו לשאלות בחקירה הנגדית היו ברורות, הגיוניות ועקביות, וכן אותות האמת שעלו מהעדות מלמדים על מסירת גרסה מהימנה ומלאה. לפיכך, מצאתי להעניק את מלוא המשקל לדו"ח השמאי צרפתי ולעדותו בבית המשפט. בתמליל הקלטת שיחה בין נציג התובעת לבין הנתבעת, שנערכה טרם הגשת התביעה ושהוגש לבית המשפט, לא העלתה הנתבעת טענות ביחס לחריגת הקילומטרים, אף שידעה על דרישת התובעת בעניין זה. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לסתור את ראיות התובעת האמורות. לפיכך, אני קובע כי התובעת עמדה בנטל הראיה המוטל עליה להוכיח את חריגת הקילומטרים הנטענת ואת עלותה. הנזקים לרכב לאחר בחינת הראיות בנושא זה אני קובע, כי התובעת עמדה בנטל להוכיח את חבותה של הנתבעת בתשלום מלוא סכום הנזק הנטען, תוך הפחתת סך של 800 ₪ כאמור בעדות השמאי צרפתי. ראשית, אני קובע כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי ברכב נהג נהג לא מורשה בזמן התאונות. הראיה היחידה שהציגה התובעת בהקשר זה הנה תמליל הקלטת השיחה בין נציג התובעת לבין הנתבעת. בחינתו של התמליל האמור מעלה כי אין בו הודיה של הנתבעת בכך שנהג לא מורשה נהג ברכב בעת התאונות בהסכמתה. עיון בתמליל מעלה כי בשיחה אמרה הנתבעת, בהתייחסה למר נתנאל גנמה, כי "הוא גנב ממני את האוטו". אין באמירה זו כדי להוות הודיה בכך שהנתבעת הסכימה לאותו השימוש ובכך שבמסגרת אותו שימוש אירעו כל התאונות להן טוענת התובעת. שנית, אני קובע כי התובעת כן עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי הנזקים שנגרמו לרכב נוצרו במסגרת שבעה אירועים תאונתיים נפרדים: התובעת הגישה דו"ח שמאי מפורט, ממנו עולה כי לרכב נגרמו נזקים בשבעה מוקדים שונים, שכל אחד מהם נוצר, בסבירות גבוהה, מאירוע תאונתי אחר. לאחר בחינת דו"ח השמאי צרפתי ושמיעת עדותו בבית המשפט, לרבות הסבריו ביחס למוקדי הנזקים וביחס לכך שכל מוקד מתייחס לאירוע תאונתי נפרד, באתי לכלל מסקנה כי יש לאמץ את הדו"ח ואת העדות. השמאי בדק את הרכב בסמוך להשבתו לידי התובעת. השמאי הסתמך על בדיקתו המקצועית והבלתי אמצעית את הרכב ועל הרישומים מזמן אמת ביחס למצב הרכב בעת מסירתו לנתבעת ובעת השבתו לידי התובעת. כאמור לעיל, עדותו של השמאי הייתה מקצועית ומהימנה בעיני, ועל כן מצאתי להעניק לה את מלוא המשקל הראייתי. השמאי סיפק הסברים מקצועיים משכנעים, הגיוניים וסבירים ביחס למסקנותיו בנוגע למספר המוקדים ולמספר האירועים התאונתיים הנגזר מכך. את התהיות ביחס לסבירות האפשרות של התרחשות שבעה אירועים תאונתיים נפרדים בזמן קצר יחסית יש ליחס לאפשרות הסבירה לשימוש בלתי שגרתי שנעשה ברכב בזמן החזקתו על ידי הנתבעת, כעולה מתצהיר הנתבעת עצמה (טענה להשלכת אבן על השמשה הקדמית של הרכב) ומתמליל הקלטת השיחה בינה לבין נציג התובעת. מנגד, הנתבעת לא הגישה כל דו"ח שמאי נגדי או כל ראיה מקצועית אחרת הסותרת את דו"ח השמאי צרפתי ואת עדותו. גרסת הנתבעת, באופן כללי וביחס לאירועים התאונתיים בפרט, הייתה בלתי מהימנה בעיני: עדות הנתבעת, לרבות אותות האמת שעלו ממנה, הותירה עלי רושם מתחמק ומתחכם. הנתבעת ניסתה להציג עצמה כצעירה חסרת ניסיון, ואולם מדבריה ומהתנהלותה התרשמתי כי מדובר בעדה מתוחכמת, אשר מבינה היטב את מצב הדברים. הנתבעת מסרה בלאקוניות רבה כי הרכב ניזוק בחלקו האחורי בעת שנסעה לאחור וכי לאחר מכן, בצירוף מקרים תמוה, נזרקה אבן על השמשה הקדמית וניפצה אותה. מעבר לכך, הנתבעת לא מסרה בתצהירה ובעדותה נתונים ביחס לאירועים התאונתיים, לרבות מועדים מדויקים, מיקום מדויק, פרטי מעורבים וכד'. גם כאשר ניתנה לנתבעת הזדמנות להשלים את הנתונים בבית המשפט היא בחרה למלא פיה מים (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 17-18). הנתבעת לא מסרה הסברים שיסבירו את כלל הנזקים שנמצאו ברכב בעת השבתו. הנתבעת לא הגישה בגין האירועים תלונה במשטרת ישראל (גם לא ביחס לאירוע של השלכת אבן על שמשת הרכב), ואף לא מילאה דו"ח תאונה מסודר לתובעת ולא דיווחה על התאונות בסמוך לאחר התרחשותן. הרושם שהתקבל הנו שמדובר במי שמגלה טפח ומכסה טפחיים, וכי הרכב היה מעורב באירועים לא שגרתיים שהנתבעת חפצה להסתירם מהתובעת ומבית המשפט. מסקנה זו מתחזקת גם לאור בחינת טיב הנזקים הבלתי שגרתיים לרכב (ניפוץ שמשה קדמית ואחורית כתוצאה מפגיעת חפצים בהן). לפיכך, מצאתי להעניק משקל ראייתי נמוך לגרסת הנתבעת. אשר על כן, אני קובע שהוכח במידת הראיה הדרושה, כי מדובר בשבעה אירועים תאונתיים נפרדים, שבגין כל אחד מהם חבה הנתבעת בתשלום השתתפות עצמית בסך של עד 9,000 ₪. מכיוון שסיכום סכומי ההשתתפות העצמית בגין כל המוקדים עולה על סכום הנזק, ומכיוון שאין חולק שהנבעת חתמה על חוזה השכירות, בו סוכם על סכום ההשתתפות העצמית בגין כל אירוע תאונתי - הנתבעת חבה בתשלום מלוא סכום הנזק (בהפחתה של 800 ₪ כאמור). הפיצוי המוסכם וההוצאות אין חולק, כי הנתבעת חתמה על החוזה, שבמסגרתו נכלל גם סעיף הפיצוי המוסכם. טענות הנתבעת ביחס להיות סעיף זה תנאי מקפח בחוזה אחיד וביחס לכך שלא הייתה מודעת לחתימתה על סעיף זה לא עלו בהתנגדותה לביצוע השטר ובתצהיריה, ועל כן מדובר בהרחבת חזית אסורה. מנגד, בהתאם לדין, קביעת סכום הפיצוי המוסכם מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר יקבע את סכום הפיצוי המוסכם בהתאם לנסיבות הכוללות של המקרה. לאחר עריכת איזון בין התנהלות הנתבעת בכלל מגעיה עם התובעת מאז השבת הרכב, שהייתה התנהלות מתחמקת ומתחכמת, והטרחה והמשאבים שהשקיעה התובעת בגין התנהלות זו, מחד גיסא, לבין סבירות גובה סכום הפיצוי, בהתחשב בגובה הנזקים וביחסי הכוחות הבסיסיים בין הצדדים, מאידך גיסא - אני קובע כי הסכום הכולל בגין הפיצוי המוסכם ובגין הוצאות המשפט ושכר טרחת העו"ד שיש לחייב בו את הנתבעת הנו 9,959 ₪. בהערת אגב אעיר, כי אינני רואה כל פסול בהקלטת הנתבעת על ידי נציגי התובעת במסגרת ניסיונות התובעת לגבות את חובה מהנתבעת, שעה שאין המדובר בהאזנת סתר אסורה ולאחר שהוברר לתובעת כי הנתבעת מתחמקת מתשלום חובה. סוף דבר אני קובע כי הסכום הכולל שעל הנתבעת לשלם לתובעת הנו 40,000 ₪. סך זה מורכב מהחוב בגין דמי השכירות, מעלות חריגת הקילומטרים, מהפרשי הדלק, מהנזקים שנגרמו לרכב (בהפחתת סך של 800 ₪ בגין המדבקות), ומהפיצוי המוסכם, ההוצאות ושכר טרחת העו"ד. לפיכך, אני מורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל בתיק 01-25212-12-4, כאשר סכום קרן החוב נכון ליום פתיחת התיק ישונה ויעמוד על סך של 40,000 ₪. שטר חובחובהוצאה לפועלשטרביצוע שטר