תאונת דרכים: פירוק והרכבת פגוש אחורי והחלפתו, לרבות חלקו הפנימי ויישור דופן אחורית תוך התאמת סגירת מכסה תא מטען; מלפנים, בשיעור 1,627 ₪ בגין שיפוץ פגוש קדמי, לרבות הפירוק וההרכבה. הנתבעים לא הגישו חוו"ד נגדית. הנתבעים לא ביקשו לזמן השמאי שערך את חווה"ד לחקירה נגדית. בעת הדיון העיד התובע כי החזיק ברכב, אותו רכש כחדש בשנת 2004, עד התאונה. לדבריו, לא היו ברכב פגיעות מלפנים ומאחור, למעט "שריטות קלות ולא משמעותיות". ב"כ הנתבעים טענה כי אין לצפות מהנתבעים שיישאו בעלות הטבת מצבם של התובעים, מעבר להחזרת המצב לקדמותו. לשיטתה, הפגוש היה שרוט קודם לתאונה, ולפיכך יש להתחשב בשנת ייצור הרכב ובשריטות שהיו בו קודם לתאונה. מנגד, טען ב"כ התובעים כי המכות שקיבל הרכב בתאונה הצריכו את תיקון אחד הפגושים ואת החלפת הפגוש השני, כך לפי חוו"ד של השמאי המומחה בתחום, אשר קביעתו לא נסתרה על ידי הנתבעים. הוסיף ב"כ התובעים וטען, כי אין לעלות על הדעת, בנסיבות נשוא המקרה דנן, כי המוסך שמשפץ את הפגוש או מחליף את הפגוש השני בפגוש אחר, יידרש על ידי התובעים להחזיר את הפגושים בדיוק למצבם עובר לתאונה, קרי- יבוצעו על הפגושים המשופצים שריטות מכוונות, על מנת שהתובעים לא יצאו "נשכרים" מתיקון נזקי התאונה. שקלתי טענות הצדדים ובאתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. כאמור, אין מחלוקת בדבר האחריות, אשר בית המשפט קבע כי הנושאת בה היא הנתבעת 1. אין מחלוקת כי בתאונה נפגע רכב התובעים מאחור, ובתוך כך נהדף ונפגע מהרכב שלפניו. לא נטען שקביעת השמאי בקשר לנזק בחזית שגויה (ויש ליתן את הדעת לכך שהרכב נבדק על ידו ביום התאונה), הגם שנטען כי בהליך המקביל העיד הנהג שלא ראה נזק מלפנים. אשר על כן, עיקר המחלוקת בשאלת השבת המצב לקדמותו. כעיקרון, נועדו דיני הנזיקין להשיב את המצב לקדמותו, אולם הפסיקה הכירה בכך שמבחינה מעשית לא קל להבטיח תוצאה זו. בע"א 273/80 משה מדינה נ' שלמה כהן ואח', פד"י ל"ז(3), 29, נאמר: "בסוגיה זו של אופן פיצוי הניזוק על ירידת ערך רכושו עקב מעשה העוולה של המזיק קיימות שתי אסכולות... הכלל המנחה נעוץ בעיקרון של החזרת המצב לקדמותו... היינו, שמצבו של הניזוק ביחס לרכוש שנפגע יושווה במידת האפשר, למצב בו היה נתון לפני מעשה העוולה, שיהיה מצבו לא גרוע מזה, אך גם לא עדיף מזה. מעשית, לא כל כך קל להבטיח תוצאה זו, ובמיוחד כאשר המדובר ברכוש, מיטלטלין ומקרקעין, אשר ערכו בעת ביצוע העוולה כבר הופחת עקב נזק קיים או עקב שימוש רב או בשל גילו... הנכון הוא, שיש להחליט בכל מקרה על פי נסיבותיו, ויש להשתדל להגיע לתוצאה אשר הינה פוגעת בנתבע באופן בלתי פרופורציונאלי ואשר אינה מאפשרת התעשרות בלתי סבירה של התובע". במקרה שלפני אני סבורה כי הוכח שחרף גילו של הרכב, הוא הוחזק בתנאים שבהם שמר על ערכו היחסי ולא היו בו פגמים או תקלות, למעט שריטות (בין אם מלפנים ובין אם מאחור). בנוסף, העיון בחוו"ד הנ"ל מראה כי לא נערכו ברכב תיקונים או שיפורים שאינם נובעים מהפגיעות שנפגע הרכב בתאונה. לשם הדוגמה, יצוין כי בחוו"ד נקבע שיש לבצע התאמת סגירת מכסה תא מטען, כאשר לעניין זה טענו הנתבעים כי הנהג העיד, בתיק הנוסף, שלא היתה בעיה בסגירת מכסה תא המטען. דומני (מעבר לאפשרות שעצם החלפת פגוש אחורי דורשת את התאמת סגירת מכסה תא המטען מחדש) כי פעולה זו אינה כלולה במסגרת סכום התביעה, כעולה מפירוט העבודות שנדרשו למוקד נזק אחורי, ולכן הדיון בטענה זו לגופה איננו רלוונטי. כל החלקים שאליהם התייחס השמאי בחווה"ד, והעבודות הנדרשות, עולות בקנה אחד עם נזקי התאונה. לא מצאתי אותם יוצאי דופן לאירוע מסוג זה. כזכור, לא הוגשה חוו"ד נגדית והתובעים נשאו בפועל בסכום שקבע השמאי. עתה לשאלה אם היטיבו התובעים את מצבם באופן בלתי סביר כתוצאה מהתיקון הנ"ל. סבורני, כי המענה לכך בשלילה. דעתי היא עם דעתו של ב"כ התובעים, כי בלתי סביר לצפות מהתובעים שלא יתקנו את נזקי התאונה אשר היו, אליבא עדויותיהם של התובע ושל הנהג, נזקים משמעותיים יותר מכפי הנזקים שהיו ברכב עובר לתאונה (השריטות), רק על מנת שתימנע "התעשרות" בשל הרכבת פגושים משופצים תחת הפגושים שנפגעו. אומנם, פגוש משופץ או פגוש חדש, באופן טבעי אינו כולל שריטות, אולם אין לצפות שיעשה מאמץ בלתי סביר להשיג פגוש משופץ שרוט ולהתקינו תחת הפגוע, רק על מנת שהמצב יושב בדיוק למצבו הקודם של הרכב. אני בדעה שאין במקרה דנן התעשרות בלתי סבירה של התובעים, ולכן, לטעמי, השבת המצב לקדמותו באופן סביר - מחייב לקבל את התביעה במלואה. אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים, יחד ולחוד, 10,142 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן ישאו הנתבעים בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 1,700 ₪. תאונת דרכים