משמעות המילים שנרשמו במייל "תצטרך קצת להתגמש בשכר הטרחה" היא שאין הסכמה מלאה ומוחלטת של הנתבעת עם המבוקש ע"י התובעים, אך עדיין היה על הנתבעת לציין במפורש ומיד לאחר שקיבלה את מייל התובעים מה הסכום שהיא מסכימה לשלם, והשארת הדברים ללא סיכום ברור צריכה לפעול לחובתה, באשר זו התנהלות בחוסר תום לב. 6.13 בהתאם להוראות סע' 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן - "חוק החוזים") - "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". סע' 26 לחוק החוזים קובע - "פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה - לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים". סע' 46 לחוק החוזים קובע - "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". 6.14 אני מקבלת את עדותו של התובע, כי דמי התיווך המקובלים הם בגובה דמי שכירות עבור חודש אחד (עמ' 5 ש' 17). עדותו של התובע, לכל אורכה, הייתה אמינה ומהימנה, ואני מאמינה לתובע, כי בכנות האמין שהנתבעת תשלם לו את דמי התיווך שביקש, וכי הוא הוטעה ע"י הנתבעת, אם לא חמור מכך. יחד עם זאת, לא יכול להיות ספק, שהנתבעת לא הסכימה לדמי תיווך שהתבקשו, הגם שעשתה זאת בצורה שאינה ראויה. משלא נקבע סכום דמי התיווך במפורש, ומאחר וגם התובעים השאירו את המילים "קצת להתגמש" ללא פירוש, ובכך אף הם אחראים לאי הבהירות שנוצרה, הרי שעל בית המשפט לתת פרשנות סבירה למילים אלה. 6.15 נכונותה של הנתבעת לשלם לתובע שני שליש מהסכום שהתבקש על ידו (4 ש"ח מתוך 6 ש"ח שהתבקשו) איננה, לטעמי, 'קצת התגמשות', אלא התגמשות רבה. 'קצת התגמשות', להבנתי, יכולה להגיע בין 5% ל-10% מהסכום שהתבקש, לכל היותר; זו, להבנתי, משמעותה של המילה 'קצת'. 6.16 על כן, אני קובעת, כי דמי התיווך עבור העסקה דנן צריכים לעמוד על הסך של 5.5 ש"ח למ"ר (סכום שהינו בין 5-10% מהסכום שנדרש); מכפלת סכום זה בשטח הנכס מביאה לדמי תיווך בסכום של 137,500 ש"ח בתוספת מע"מ. 7. שכר ראוי 7.1 בשונה מנושא דמי התיווך, שכרו הראוי של התובע עבור סיוע בזירוז קבלת רישיון עסק זמני לנתבעת, אינו מגובה בכל מסמך. 7.2 לטענת התובעים, הסכימה הנתבעת לשלם 10,000 ש"ח בגין העזרה שהושיטו, ולא מעבר לכך; לא מצאתי להסכמה זו כל תמיכה בחומר הראיות. הנתבעת אף מכחישה בתצהיר מר קרן הסכמה לביצוע כל תשלום כאמור (סע' 49-51 לתצהירו). הנתבעת טוענת, כי ההיכרות בין התובע למר גולדרייך הינה מקור הקשר בין הצדדים, ורק על בסיס חברותם רבת השנים סייע התובע לנתבעת בקבלת רישיון העסק הזמני. 7.3 עיינתי בתכתובת המיילים נספח 7 לתצהיר התובע מיום 27.9.13, ממנה ניתן ללמוד כי התובע הפעיל קשריו והיכרותו עם גורמים בעירית חיפה, ואמנם גרם לזירוז קבלת הרישיון הזמני. 7.4 אודה, כי לא עלה בידי להבין כיצד מבקשים התובעים סעד מבית משפט, עבור ה"טיפול" האמור, אשר איננו אלא הפעלת קשרים בלתי חוקית, למצער בלתי מוסרית; המדובר בקידום עניינה של הנתבעת, מן הסתם על חשבונם של בעלי עסקים אחרים, הממתינים לתורם בסבלנות, עת גורמים שונים בעיריית חיפה עסוקים לכאורה בקידום עניינם של מקורביהם ומכריהם. אכן, מוטב היה אלמלא הובא העניין כולו לפתחו של בית המשפט. הואיל ואף הנתבעת מכחישה הסכמה לביצוע התשלום, אינני מוצאת לפסוק לתובעים כל שכר ראוי בגין פעולתם הבלתי ראויה, בלשון המעטה. 8. סכומים להפחתה הנתבעת שילמה לתובע 100,000 ש"ח בתוספת מע"מ בגין דמי התיווך (נספח 6 לתצהיר התובע). הנתבעת גם שילמה לתובעים, מטוב ליבה (דברי התובע) סך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ אשר גם אותם מסכים התובע להפחית מיתרת החוב (עמ' 6 ש' 28-31). 9. התוצאה על יסוד כל המפורט לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, באמצעות בא-כוחם, את הסך של 38,350 ש"ח (137,500 ש"ח פחות 100,000 ש"ח ופחות 5,000 ש"ח ובתוספת מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד הגשת התביעה (15.10.12) ועד התשלום המלא בפועל. עוד אני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות התובע בסך של 1,500 ש"ח ובשכ"ט עו"ד בסך של 6,500 ש"ח. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד תשלומם המלא בפועל. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.שכר טרחה