נטען כי תאונת דרכים התרחשה בתחנת דלק עת עמד רכב ליד משאבת דלק לצורך תדלוק. לפתע, אוטובוס שסיים לתדלק החל בנסיעה לעבר היציאה מתחנת הדלק. אותה שעה, החל האוטובוס לפנות שמאלה, וחלקו האחורי ימני התנגש ברכב התובעת מצד שמאלי קדמי. כתוצאה מהתאונה, נפגע רכב התובעת בכנף שמאלית ופגוש קדמיים (תמונות נזק ת/1). לטענת התובעת, בנסיבות האמורות, האחריות המלאה לתאונה הינה לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, עליו ועל הנתבעת 2 - המבטחת של האוטובוס - ביחד ולחוד, לשפותה בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובעת אשר הוערכו בחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. התובעת פירטה את הסכום המבוקש בכתב התביעה: 5,128 ₪ בגין נזק ישיר לפי חוות דעת השמאי 660 ₪ בגין שכ"ט שמאי, ובתוספת ריבית והפרשי הצמדה, והכל בסך כולל העומד על 6,400 ₪. גרסת הנתבעים הנתבעים הכחישו את חבותם לקרות התאונה וטענו שהאחריות רובצת לפתחו של סאמר, נהג רכב התובעת. בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי האחריות לגרם התאונה רובצת לפתחו של סאמר, כאשר רכב התובעת פגע באוטובוס בעת שסאמר הזיז את רכב התובעת תוך הכוונה ע"י עובדי תחנת הדלק. עוד טענו הנתבעים שהנזקים שנתבעו בכתב התביעה מופרזים, ושסכום התביעה אינו משקף את הנזק שנגרם לרכבה של התובעת. הראיות בדיון שהתקיים בפניי העידו סאמר ושמואל. עוד העידה עוויסאת דועאא (להלן: "דועאא"), אשתו של סאמר ומי שהייתה עמו ברכב התובעת בזמן התאונה. בנוסף הוצגו במהלך הדיון תמונות של זירת האירוע - תחנת הדלק (נ/1, נ/2), ושלושה שרטוטים שערכו העדים אודות נסיבות התאונה ומיקום כלי הרכב בזמן התאונה (ת/2, נ/3, נ/4). גדר המחלוקת המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. לפיכך, שיעור הנזק הנתבע מוחזק כבלתי שנוי במחלוקת. דיון והכרעה אחר עיון בטענות הצדים ובראיותיהם מצאתי כי דין התביעה להתקבל, ולהלן אבאר טעמיי. הואיל ועסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, פסק הדין ינומק בתמצית כמצוות תקנה 214 טז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. כאמור, הצדדים נחלקו ביניהם באשר לנסיבות התרחשות התאונה, כך שכל אחד הטיל על שכמו של רעהו את האשמה לקרות התאונה. בנקודה זו אני מעדיפה את גרסת התביעה, כפי שתוארה מפיו של סאמר, על פני זו של שמואל מטעם הנתבעים. ראשית עליי לציין, כי מצאתי ליתן אימון מלא בעדותו של סאמר שהייתה נהירה, סדורה היטב ומתיישבת עם כלל הראיות והנסיבות שלפניי. יתרה מכך, מצאתי במכלול הראיות שלפניי מספר חיזוקים לגרסתו העובדתית של סאמר. עדות זו מצאה לה תימוכין בעדות דועאא אשר אישרה, למעשה, את נסיבות התאונה כפי שתוארו ע"י סאמר, באופן המטיל את החבות לקרות התאונה על שכמו של שמואל. חיזוק נוסף לגרסת התביעה נמצא גם בטופס ההודעה על מקרה ביטוח מיום 05.12.2009 (נספח ב' לכתב התביעה) ובו מתואר אירוע התאונה כדלקמן: "בעת שהרכב היה בעמדת תדלוק בתוך תחנת הדלק סונול כפר יונה. אוטובוס עמד בתוך התחנה הנהג המשיך לנסוע בעת שהאוטובוס פנה שמאלה האחורנית (התחת) של האוטובוס פגע ברכבי מצד שמאל קדמי". כידוע, לתיאור זה, בסמוך למועד האירוע, יש ליתן משקל יתר (ראו: ע"א 8388/95 הסנה חברה לביטוח בע"מ נ' בן ארי, פ"ד נו (4) 688). גם בתצהירו וכך גם בחקירתו הנגדית, שב סאמר על תיאורו הקודם בדבר נסיבות התאונה. גם מוקדי הנזק בכלי הרכב - צד שמאלי קדמי ברכב התובעת לעומת צד אחורי ימני של האוטובוס - מתיישבים עם הגרסה העובדתית שמסרו עדי התביעה. עינינו הרואות, כי עדי התביעה תיארו באורח עקבי את נסיבות התאונה ועדותם כלל לא נסתרה. לא כך באשר לעדותו של שמואל שנתגלו בה סתירות פנימיות הפוגמות במהימנות גרסתו. בטופס ההודעה על מקרה ביטוח החתום ע"י שמואל נכתב כי: "לאחר תדלוק בתחנת דלק בצמוד למשאבה כוון רכב פרטי בצמוד לאוטובוס ובמקביל כוון גם האוטובוס ובזמן הכיוון ע"י עובדים של תחנת הדלק השתפשפו שני הרכבים האוטובוס בפגוש אחורי והרכב הפרטי באזור הדלת הקדמית והכנף". לעומת זאת, במהלך הדיון מסר שמואל גרסה עובדתית שונה ואחרת מן הגרסה הקודמת המתוארת בטופס ההודעה על תאונה. בחקירתו הראשית העיד שמואל (עמ' 5, ש' 11-16): "אני נכנסתי לתחנת דלק לתדלק, היה רכב לפני ולא יכולתי לצאת מהתחנה אז כיוונו אותי לצאת אנשים מהתחנה, כנראה שלא הסתדרתי ואז עשיתי טיפה רוורס, אני מסתכל במראות ואני לא רואה אף אחד. הוא נדחף ביני לבין המשאבה וכנראה שאני שברתי שמאלה לצד ואז פגעתי בו קצת. לא יודע אם פגעתי, קראו לי ואמרו לי שיש נגיעה באוטו, ואז ראיתי אותו". על יסוד המקובץ לעיל, אני קובעת כי התאונה ארעה באחריות שמואל אשר בעת הפנייה שמאלה ביציאה מהתחנה פגע האוטובוס ברכב התובעת שהיה אז בעצירה מוחלטת ליד עמדת התדלוק. כפועל יוצא מכך, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 6,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (14.10.2012) ועד מועד התשלום בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪. התשלום הנ"ל יבוצע תוך 30 יום מיום קבלת העתק פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. תחנת דלקדלקתאונת דרכים