לבית המשפט הוגדשה תביעת רכוש בגין נזקים שנגרמו לרכב בתאונת דרכים: מי מבין שני הנהגים חצה את הצומת כאשר בכיוון נסיעתו מופע הרמזורים אדום ובשל כך גרם לנזקים המתוארים בחוו"ד, נשוא התביעות שלפני, תוך התייחסות במקרה כזה לשאלת האשם התורם. לאחר שעיינתי בכל חומר הראיות שהיה מונח בפני, לרבות טפסי ההודעה לחברות הביטוח, ההודעות במשטרה ובמצ"ח, אשר כולם נמסרו במועד קרוב למועד האירוע, בחוו"ד ובתמונות של הנזקים שנגרמו כתוצאה מהאירוע, כמו גם בעדויות הנהגים והעד הנוסף מטעם המדינה, נחה דעתי כי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי נהג אלדן או נהג המדינה חצו את הצומת כאשר מופע הרמזורים בכיוון נסיעתם היה אדום. נתתי אמון בגרסאות הנהגים שניהם, אשר במהלך עדותם חזרו על גרסתם הראשונה שנמסרה בסמוך לאחר האירוע גם אם לא באופן מדויק, לפיה הם משוכנעים, כל אחד בנפרד, כי בעת שחצו את הצומת מופע הרמזורים היה ירוק בכיוון נסיעתם. בהעדר כל אינדיקציה חיצונית נוספת לכך שמי מהנהגים חצה את הצומת באדום, אינני יכולה להגיע למסקנה לפיה נהג אלדן או נהג המדינה חצו באדום / ירוק במיוחד כאשר נהג אלדן מציין כי היה במצב של עצירה מוחלטת בשל מופע רמזורים אדום בכיוון נסיעתו וכי הרמזור עליו הסתכל, בעת שהחל בנסיעה על מנת לפנות שמאלה ממוקם מעל הנתיב, ממילא במצב כזה לא יכול היה להתבלבל מהרמזור הנוסף, לכיוון נסיעה ישר. עוד לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי האם מאחורי נהג אלדן היו כלי רכב נוספים בעת האירוע ממש , להבדיל מכלי רכב אשר הגיעו לצומת לאחר מכן. מנגד, נהג המדינה ציין, כי חצה את הצומת כשהוא מגיע אליו בנסיעה רצופה ומבחין, עובר לאירוע שמופע הרמזורים עדיין ירוק. אמנם מטעם המדינה העיד עד נוסף שחיזק את גרסתו של נהג המדינה, עם זאת אין המדובר בעד נטרלי לחלוטין, כזה שאין לו כל עניין בתוצאות ההליך וממילא אין המדובר בעניין של "כמות" אלא בבחינת הראיות המצויות בפני ביהמ"ש ואשר האחרון אמור להשתכנע מאותן ראיות / עדויות כי נהג אחד חצה בהכרח באדום והשני בהכרח בירוק וזאת לא קרה. לא מצאתי מקום להעדיף את גרסתו של נהג אלדן על פני גרסתו של נהג המדינה ולהפך, כל זאת לעניין מצב הרמזורים בכיוון נסיעתם בעת שחצו את הצומת, לכך יש להוסיף שמדובר בצומת זהה במובן המבנה שלו לשני הכיוונים, כך שאמירה של נהג המדינה והעד מטעמו לפיה בוחן שהיה במקום ציין, כי זה קורה הרבה שנהגים הפונים שמאלה, מהכיוון ממנו הגיע נהג אלדן "מתבלבלים" בין הרמזורים, נכונה באותה המידה בדיוק כלפי נהג המדינה. זה המקום לציין, כי לאחר שמיעת העדויות ובמיוחד עדותם של הנהגים שניהם, בכל מקרה ניתן היה למנוע את אירוע התאונה אילו היו הנהגים שניהם ערים לכך שהם חוצים צומת, מאטים בעת חציית הצומת (נהג המדינה) ובוחנים את מצב הצומת בעת חצייתו (נהג אלדן). במיוחד יפים הדברים שעה שמדובר בצומת גדול בעל שלושה נתיבים לכל כיוון, שדה ראיה פתוח לכל הכיוונים והאירוע אירע כאשר נהג אלדן כמעט סיים לחצות את הצומת וכפי שהעידו שני הנהגים, לא נתנו דעתם לבחינת הצומת וממילא מצב התנועה של כלי הרכב בעת חצייתו וכל אחד הסתכל לכיוון נסיעתו בלבד. סוף דבר בהעדר יכולת מי מטעם הצדדים להוכיח את תביעתו ברמה הדרושה בהליך האזרחי, הנני מורה על דחיית שתי התביעות וזאת ללא צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו, לרבות בהוצאות העדים מטעמו בסך של 300 ₪ לכל עד. משפט תעבורהתאונת דרכיםשאלות משפטיותרמזורנסיעה באור אדוםצומת