קובלנה פלילית

מהי קובלנה פלילית ? ניתנת לאזרח, האפשרות לפתוח בעצמו בהליך פלילי, בלי לערב בכך את רשויות האכיפה והתביעה, אך זאת בכפוף לאישור פרקליט המחוז, אשר עליו להודיע לבית המשפט, בתוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה האם פרקליט מפרקליטות המדינה, ייכנס בנעליו של הקובל וינהל את ההליך במקום האזרח (סעיף 71 לחסד"פ).



בבג"ץ 4957/08 שורת הדין – Israel law center ועוד 159 אח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק' – על 2010 (4) 707,712 ציינה כב' השופטת א' פרוקצ'יה כי: "הקובלנה הפרטית, אף שהיא מוגשת על ידי פרט, המונע על פי רוב, מאינטרס אישי, מהווה הליך פלילי האמור לשקף אינטרס ציבורי ראוי לפיכך, הליך זה מפוקח על ידי היועץ המשפטי לממשלה, והתביעה הכללית רשאית ליטול לידיה את רסן ניהול המשפט ככל שהעניין מחייב... אף שההליך בקובלנה מנוהל בידי הפרט מדובר בהליך פלילי האמור לשקף את האינטרס הציבורי ולקדמו. לפיכך, עשויה המדינה להתערב ולקחת על עצמה את ניהול ההליך במקום הקובל הפרטי; היא עשויה גם לעכב את ההליך, אם מצאה שהאינטרס הציבורי תובע זאת".

ברע"פ 9818/01 שמעון ביטון נ' ציון, פ"ד נט (6), 554, 586 העיר כב' הנשיא (כתוארו אז) אהרון ברק כי: "הליך זה נושא אמנם מאפיינים של התדיינות אזרחית, אך אין לשכוח שתכליתו הטלת אחריות פלילית כגון ביטוי פומבי. זהו כלי חמור ורציני וכך יש להתייחס אליו... ככלל, לא נועד ההליך הפלילי ליישוב יריבויות אישיות או לריצוי רגשי נקם".


במאמר מוסגר ראוי לציין, כי בשנים האחרונות, הרוח נושבת לביטול האפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית והצעת חוק כזו אף הוגשה לשולחן הכנסת (ה"ח הממשלה מס' 615 מיום 1.8.2011), בעיקר נוכח הטענה כי ביטול ההליך אינו מותיר את האזרח בלא אמצעים מתאימים להתגונן מפני הפגיעה שבוצעה בו, נוכח קיומו של האפשרות לנקוט הליך אזרחי וכי בידי האזרח, עדיין קיימת האפשרות להניע את ההליך הפלילי על ידי הגשת תלונה במשטרה, כמו גם היכולת לערור על החלטת הרשות שלא להעמיד לדין לפי סעיף 64 לחסד"פ.
בעניינו, בין הצדדים התקיים הליך האזרחי, אשר נסב על עובדות זהות להליך המתנהל לפניי.

כאמור, ביום 28.5.08 הגיעו הצדדים להסכמות מפורטות באשר לסכסוך שהתנהל ביניהם ובין היתר נקבע בסעיף 2 להסדר נקבע כי: "כנגד מתן תוקף של פס"ד להסכם זה, לא תהיינה עוד למי מן הצדדים טענות זה כלפי משנהו, בין כלכליות ובין אחרות..."
הצדדים, רובם ככולם חתומים על הסכם זה, אשר ניתן לו תוקף של פסה"ד על ידי כב' השופטת הלית סילש באותו מועד.


הקובלים הודיעו כי התיק במשטרה נסגר בשנת 2010, כשנתיים עובר להגשת התביעה האזרחית. לטענת המשיבים, למרשיו טענות הגנה טובות, אך אין כל מקום להעלותן עוד בטרם תינתן הכרעה לעניין הטענה המקדמית.

לטענת המשיבים, הקובלים הגישו קובלנה זו מאחר שהם מבקשים ביום מן הימים להשתמש בפסק הדין שיתקבל בהליך האזרחי לקבלת פיצויים.
לטענת ב"כ הקובלים, במסגרת ההליך הקודם, לא נקבע כל פיצוי, הוא אינו סבור כי הוא צריך לעדכן אם בכוונתו לתבוע לאחר מכן פיצוי כספי.


בעניינו, הקובלים היו מנועים מלהגיש קובלנה זו נוכח הסכמתם כי המחלוקות בין הצדדים הסתיימו וכי לא תהיינה עוד למי מן הצדדים טענות זה כלפי משנהו, בין כלכליות ובין אחרות.
מניעות יכול שתהיה משני סוגים עיקריים - מניעות מכוח השתק שיפוטי ומניעות מכוח מצג או הבטחה (Promissory Estoppel). ההשתק השיפוטי יכול להיות השתק עילה או השתק פלוגתא והוא מקים מחסום דיוני מהעלאת טענה מסוימת.
ההשתק השני הינו השתק "מכוח הבטחה" (Promissory Estoppel), השתק זה מונע, בנסיבות ידועות, התכחשות אדם להבטחה שנתן לזולת כדי שהלה יסתמך עליה ויפעל על פיה, והלה אמנם סמך על כך ושינה את מצבו:

"בראיה מודרנית ניתן לומר כי שני סוגי ההשתק מיועדים להגן על אינטרס ההסתמכות. יסוד ההסתכמות המשותף להם מקנה גיבוי מוסרי לכללי ההשתק על סוגיו השונים. ואכן, הן ההשתק על ידי מצג והן ההשתק מכוח הבטחה מבוססים על עקרונות של צדק ויושר, היגיון והגינות ובשניהם שזורים יסודות של מוסר ויחסי אנוש תקינים". (ג' שלו, הבטחה, השתק ותום לב, משפטים ט"ז, תשמ"ו 295-296).


מטרתו של השתק ההבטחה היא כפולה: במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; וכן, במישור המשפט הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על פי הדין, וזאת על-ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות.
פרופסור גבריאלה שלו במאמרה "הבטחה, השתק ותום לב", בעמ' 295, עומדת על ההשתק מכוח מצג (Estoppel by representation); על-פיו אדם המציג כלפי זולתו מצג עובדתי, יושתק (או יהיה מנוע) מהכחשת הנכונות של המצג שעשה, אם נעשה המצג בכוונה כי האדם שכלפיו נעשה יפעל על-פיו, ואדם זה אמנם פעל בהסתמך על המצג ושינה את מצבו לרעה.
פסק הדין שהוגש על ידי המשיבים בדיון שהתקיים הינו מפורט ביותר ונוגע בכל הרכיבים הנוגעים לסכסוך בין הצדדים, הצדדים הגיעו להסכמות ואף קבעו במפורש כי הסכם זה מכסה את כל הטענות בין אם כלכליות ובין אחרות שיש למי מהצדדים כנגד משנהו, טענת הקובל שלפיה "לא זכר" כי חתם על סעיף זה, איננה מעלה ואיננה מורידה לעניינו, שכן לא רק שהמדובר בעורך דין, כיום, כחמש שנים לאחר שנחתם בין הצדדים ההסכם, לא יכולה לעלות טענה מסוג זה.
האפשרות כי המניע להגשת הקובלנה, הינה הכוונה לעשות שימוש בתוצאותיו לעניין הגשת תביעה אזרחית כנגד הנאשמים לא הוכחשה על ידי ב"כ הקובלים.

שימוש בהליך הפלילי לצורך יישוב הסכסוך האזרחי או היריבות האישית בין הצדדים אינה ממטרותיו של הליך זה ועומד בסתירה לקביעת הנשיא ברק, כפי האמור ברע"פ 9818/01 שצוטט לעיל.


לאמור מתווספת העובדה כי עד למועד זה כלל לא ברורה עמדת פרקליט המדינה, כמו גם העובדה שהקובלים יכלו לפעול בדרכים אחרות כדי לתקוף את החלטת המשטרה לסגור את התלונות ההדדיות.
התיק היה במשטרה, זו החליטה בסיום בדיקתה, שלא להגיש כתבי אישום בתיק ואני סבור כי בבואה לעשות כן שקלה המשטרה את האינטרס הציבורי ובחרה שלא לנקוט בהליך פלילי כנגד מי מהצדדים.
אשר על כן ולאור המפורט, הקובלנה הפלילית נדחית, התיק ייסגר.
על הקובלים לשלם למשיבים הוצאות ההליך בסך 5,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון