הכרה כנכה צה"ל בקצין התגמולים עקב טענת הידבקות בחיידק

הכרה כנכה צה"ל בקצין התגמולים עקב טענת הידבקות בחיידק י. בנאי - שופט (בדימוס) 1. המערער יליד שנת 1992, גויס לצה"ל, לשרות סדיר ביום 21.11.10. הוא שוחרר מצה"ל, בשל מחלה ביום 23.10.11. ביום 21.9.11 הגיש המערער תביעה בפני המשיב להכיר בו כנכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (להלן: "החוק"). 2. לתביעתו הנ"ל צירף המערער תצהיר ובו ציין כי ביום 27.4.11, במהלך שירותו, היה הוא וחברו, X X, בפעילות בשטח ולאחר כשבוע יצא לחופשת סוף שבוע יחד עם חברו זה. סמוך לחופשה זו לקה X X בדלקת קרום המח. ביום 4.5.11, מציין המערער בתצהירו (סעיף 9), פנה אליו מפקדו והורה לו לפנות למרפאה על מנת לקבל טיפול מונע, בשל היותו במחיצתו של X X שלקה במחלת דלקת קרום המח. המערער, לדבריו, פנה למרפאה, שם קיבל שני כדורים של תרופה שאיננו יודע את שמה ובלע את הכדורים הללו. לאחר כחצי שעה מאז נטילת התרופה, החל לחוש ברע, לסבול מכאבי ראש קשים מסחרחורות ומבחילות קשות. הוא פנה שוב למרפאה והתלונן על הרגשתו הרעה. הרופאה בשם ד"ר ז'ניה, אמרה לו כי עליו לקחת בשנית את התרופה המונעת הואיל וכפי הנראה הקיא את הכדורים טרם שאלה נספגו בגוף. הוא עשה כדבריה ברם המשיך להרגיש ברע. בהמשך התצהיר (סעיפים 17 ואילך) מציין המערער בתצהירו כי כאבי הראש, הסחרחורות והבחילות לא פסקו. אז פנה לחדר המיון בבית החולים סורוקה, שם קיבל טיפול בסימפטומים. לאחר חמישה ימי מנוחה ומשמצבו לא השתפר, אושפז בבית חולים סורוקה, שם אובחן כסובל מדיפלופיה קשה (מחלה הכוללת ראייה כפולה). 3. ביום 23.7.12, ניתנה החלטת המשיב לתביעתו של המערער לפיה נדחתה תביעת המערער. המשיב קבע בהחלטתו: "אין עדות להפרעה אורגנית בעיניים ואין קשר בין תלונותיך על כאבי ראש וסחרחורות לבין תנאי שרותך הצבאי". 4. החלטתו של המשיב מבוססת על חוות דעתה של ד"ר שרון חסין - מומחית בנוירולוגיה. בחוות דעתה זו, בחלק האנמנזי, מציינת ד"ר חסין את טענותיו של המערער, כאמור וכעולה מתצהירו הנ"ל. הוא הוסיף וטען בפניה כי הוא ממשיך לסבול מכאבי ראש תכופים מספר פעמים בשבוע וכשהוא רוצה להסתכל הצדה, הוא מתקשה בכך וצריך לסובב את הראש. לעתים הוא רואה כפול וכשהוא נשאל ע"י ד"ר חסין כמה פעמים בשבוע האירוע הזה מתרחש, השיב: "כשלוש פעמים בשבוע לשניות בודדות". בהמשך חוות הדעת מציינת ד"ר חסין את הבדיקות והטיפולים שקיבל המערער לאחר תחילת מחלתו, כמצוין על ידו. היא מציינת כי ביום 4.5.11 התלונן בפני הרופאים במרפאה בבסיס, אך לא קיבל טיפול כלשהו. ביום 15.9.11 בבדיקה אצל רופא עיניים, ד"ר מרקוס, שדה הראייה וחדות הראייה נמצאו תקינים, נמצאה הגבלה באבדוקציה דו-צדדית (בדיקת תנועתיות של העיניים). הרופאה ציינה כי אין עדות על דיפלומיה (ראייה כפולה) המליצה על בדיקתMRI ובירור גנטי וכן על בדיקת נוירולוג. ברשימת המסמכים הרפואיים מציינת עוד ד"ר חסין את המסמך ממחלקת המיון בבית חולים סורוקה מיום 5.5.11, שם צוין כי הבעיות החלו עם בליעת הכדורים שניתנו לו. הבדיקה הנוירולוגית היתה תקינה, עבר דיקור מותני, חלבון וסוכר תקינים. הוא נשלח למנוחה בביתו. מסמך נוסף המצוין ע"י המומחית הינו כתב סיכום מהמחלה הנוירולוגית בה אושפז. במסמך זה צוין כי למעט הגבלה באבדוקציה, הבדיקה היתה תקינה. סי.טי. מח וסי.טי.וי. של המח נמצאו תקינים, בוצעו בדיקות נוירולוגיות נוספות שלא הדגימו כל ממצא. עוד צוין במסמך זה כי ככל הנראה מדובר בקונברג'נס ספאזם (התכווצויות בפתיחה או סגירה של העיניים). בבית חולים סורוקה בוצעה למערער בדיקת MRI של המח, שגם היא נמצאה תקינה. במכתב רפואי נוסף מהמחלקה הנוירולוגית בה אושפז בין הימים 27.6.11 ל- 30.6.11, צוין כי המערער אושפז כדי לבצע טיפול בתת לחץ תוך גולגלתי, לאחר שהחליטו כי אין עדות לתת לחץ או לפתולוגיה אחרת, ציינו שחל שיפור במצבו. מסמך רפואי נוסף לו מתייחסת ד"ר חסין הינו מכתב מחדר המיון של בית חולים סורוקה מיום 25.7.11. המערער התלונן שוב על הקאות וכאבי ראש. בדיקה נוירולוגית הצביעה על מצב תקין, למעט הגבלת אבדוקציה. בבדיקה נוירולוגית שבוצעה ע"י ד"ר חסין היא מציינת כי המערער נמצא צלול, כי בבדיקת שדה הראייה נראה ליקוי בי-טמפורלי. הדיסקות תקינות. תנועות העיניים משתנות. לעתים נותן פזילה דו-צדדית. שאר העצבים הקרניאלים תקינים. תחושה תקינה, עמידה והליכה תקינים. בסוף חוות הדעת, בפרק "דיון" מציינת ד"ר חסין כי לאור כל בדיקות ההדמיה שבוצעו, אין למצוא פגם, פרט לליקוי בתנועות העיניים הדומה לשיתוק אבדוסנס (עצב בראש) ללא דיפלומיה. ד"ר חסין מציינת כי לא התרשמה, לאור בדיקות ההדמיה והטיפול שהמערער קיבל, מהפרעה אורגנית נרכשת בתנועות העיניים ולכן אינה מוצאת קשר בין השרות הצבאי או הטיפול הרפואי שהמערער קיבל, לבין תלונותיו. 5. ביום 23.10.12 קיבלנו את חוות דעתו של פרופ' עמוס קורצ'ין - רופא עצבים, פרמקולוג. בחוות דעתו זו מציין גם פרופ' קורצ'ין את סיפורו של המערער על הבעיות שהחלו לאחר שקיבל את כדורי האנטיביוטיקה, כדי למנוע הידבקות עקב מחלת דלקת קרום המח שחלה בו חברו X X, כסיפורו של המערער בתצהירו בפני המשיב. בהמשך מציין פרופ' קורצ'ין את הטיפול בבדיקות ההדמיה שבוצעו למערער, כמצוין גם בחוות דעתה של ד"ר חסין. עוד בהמשך מציין פרופ' קורצ'ין כי לאחר כל הבדיקות, נקבע ע"י הרופאים כי המערער סובל משיתוק תנועות העיניים לצדדים, כלומר מתסמונת הקרויה קונברג'נס ספאזם. בבדיקתו את המערער מציין פרופ' קורצ'ין: "עשה רושם אמין. תנועות העיניים מופרעות עם שיתוק דו-צדדי ופזילה. יתר עצבי הגולגולת תקינים, ללא קיפוח תחושתי, עמידה והליכה יציבות". בסוף חוות הדעת מציין פרופ' קורצ'ין: "מדובר בצעיר אשר סובל מהפרעה בראיה הנקראת CONVERGENCE SPASM, זו מחלה שהרקע שלה איננו ידוע. בחלק מהחולים מדובר בהופעה על רקע נפשי ובחלק אחר הסיבה היא התחזות. במקרה של לידור אין כל חשד שמדובר בהתחזות, ולפיכך מדובר בהפרעה תפקודית, הן אם הרקע הינו נפשי והן אם הוא אחר ולא ידוע. לדעת פרופ' קסלר מדובר בתסמונת DUANE. גם אם זו האבחנה הנכונה מדובר בתופעה נרכשת ולא מולדת, שכן אין לשער שהפרעה כזו לא היתה מתגלית בגיל צעיר או בעת גיוסו לצה"ל. התופעה של תסמונת DUANE נרכשת היא נדירה אך מתועדת בספרות (1-5). כיום קשה לקבוע מהו המנגנון שגרם להופעת התסמונת אצל לידור, אולם סמיכות הזמנים של הופעת ההפרעה לאירועים אלו מעיד על קשר סיבתי". 6. ביום 20.12.12 קיבלנו חוות דעת נוספת, שנייה, של ד"ר חסין, בה היא גם מגיבה לחוות דעתו של פרופ' קורצ'ין. בחוות דעת זו היא חוזרת על כל הבדיקות והטיפולים שבוצעו למערער לאחר סיפורו על בחילות וכאבי ראש שקיבל, לאחר קבלת שני כדורים, שמטרתם היתה למנוע ממנו הידבקות בדלקת קרום המח, בשל היותו בקירבתו של חברו X X, שלקה בכך. היא מציינת עוד כי המערער אובחן כסובל מתופעת הקונברג'נס ספאזם, תופעה של התכווצות שרירי העיניים המקרבים, שנראה כהגבלת אבדוקציה. בדרך כלל תסמונת זו משויכת לתופעות נוירולוגיות שהינן ממקור לא אורגני (התחלות או תהליך פסיכוגני). בסוף חוות הדעת היא מציינת לגבי התסמונת בה לוקה המערער: "זו לא מחלה, זאת תלונה, תופעה. הרקע לתופעה זו הוא לא תהליך חולני בעצבים הקשורים לתנועות העיניים, בשרירי גלגלי העיניים, או במח. לפי הספרות, מדובר בתופעה פסיכוגנית, התחלות או סומטיזציה". אשר לחוות דעתו של פרופ קורצ'ין שקבע כי המערער סובל ממחלה הקרויה קונברג'נס ספאזם, מחלה שהרקע שלה אינו ידוע, וכי בחלק מהמקרים מחלה זו הינה על רקע נפשי וחלק על רקע של התחלות. פרופ' קורצ'ין שולל התחלות מתוך שהוא נותן אמון בדברי המערער. עוד טוען פרופ' קורצ'ין כי אמנם קשה לקבוע את המנגנון שגרם לתופעה אצל המערער, אך סמיכות הזמנים בין התופעה ל"אירועים אלו", מעידה על קשר סיבתי. מוסיפה ד"ר חסין ושואלת: "למה מתכוון הפרופ' ב"אירועים אלו". האם הוא מתכוון לדלקת קרום המח אצל חברו, האם הוא מתכוון לנטילת הכדורים שניתנו לו ע"י הרופאים, האם הוא מתכוון לאשפוזים ולבדיקות? מה קרה למערער שגרם לתופעה פונקציונלית זו". 7. המערער נתן בפנינו תצהיר במקום חקירה ראשית. בתצהירו זו חוזר המערער על העובדות שציין בתצהירו שצירף לתביעתו בפני המשיב, כמצוין לעיל. 8. המערער נחקר בפנינו על תצהירו. כמו כן נחקרו המומחים על חוות דעתם. בעדותו בפנינו נשאל פרופ' קורצ'ין מה הן הסימפטומים של מחלת הקונברג'נס ספאזם בה לוקה המערער. על כך הוא משיב ואומר (עמ' 1 לפרוטוקול): "התופעה מתבטאת בכך שהאדם, כאשר הוא רוצה להסתכל ישר קדימה, עיניו משנות את התנוחה שלהן ומתקרבות זו לזו". לשאלה נוספת אם מדובר בהתכווצות של שרירים, משיב פרופ' קורצ'ין בחיוב. לשאלה נוספת כיצד הדבר קורה, משיב פרופ' קורצ'ין: "איננו יודעים איך זה קורה. אנו מתארים את התופעה. כאשר העיניים מתקרבות זו לזו, זה בגלל התכווצות בלתי רצונית של השרירים". לשאלה נוספת לפרופ' קורצ'ין אם מדובר בהפרעה שבאה וחולפת, הוא משיב בחיוב. לשאלה כמה פעמים זה קורה, משיב פרופ' קורצ'ין כי הדבר קורה למערער מספר פעמים בשבוע, בין שניות לדקות ספורות. לשאלה נוספת מה הגורם למחלה זו, משיב המומחה כי "התופעה יכולה להיגרם על רקע נפשי, דהיינו כי המערער היה חשוף ללחץ או גורמים נפשיים אחרים, שלא תמיד אנו יודעים מה הם" (עמ' 2 לפרוטוקול). פרופ' קורצ'ין מסכים בעדותו כי נעשו למערער מספר בדיקות הדמיה וכולן נמצאו תקינות. המומחה נשאל עוד מה הם האירועים שהתרחשו סמוך לפריצת המחלה אצל המערער וכי, לכן, בשל אירועים אלה יש לקבוע על קשר סיבתי. על כך הוא משיב: "המערער גויס לצה"ל ופרופיל הבריאות שלו היה 97. לא היתה לו כל הפרעה נוירולוגית או הפרעה בעיניים. לאחר מכן, במהלך שירותו, הוא חלה במחלה לא ברורה. המחלה הופיעה בקשר עם מחלה של חבר ליחידה שלו, שאובחן כסובל מדלקת בקרום המח. ברגע שאובחנה תופעה זו, הוא קיבל טיפול באנטיביוטיקה ולמרות הטיפול, או בגללו, הופיעו כאבי ראש וסחרחורת, בחילה והקאה... המצב הזה בו אדם סובל ממחלה שלא אובחנה היטב, ועובר בדיקות לא נעימות, כולל דיקור מותני, הוא מלחיץ מאוד ואלו התופעות אליהן התייחסתי". לשאלה נוספת אם הטיפול, מתן כדורי האנטיביוטיקה הם שגרמו לתופעות או ההפרעות, משיב פרופ' קורצ'ין (עמ' 3): "אני לא אמרתי שזה כתוצאה של הטיפול שניתן. חשבו שהוא נדבק גם באותו חיידק. האם אכן נדבק או חלה, או האם קיבל טיפול אנטיביוטי, בדיעבד ללא צורך, אינני יודע, ולא ניתן לדעת. לא קבעתי ולא ניסיתי לקבוע שהאנטיביוטיקה היא שגרמה לתופעות". בהמשך עדותו, לשאלה נוספת, משיב פרופ' קורצ'ין ואומר: "העווית הזו ממנה סובל המערער, יכולה להיות כתוצאה מהפרעה נפשית, ויכולה להיות לפעמים כתוצאה מהתחזות... התופעה שהופיעה אצלו יכולה להופיע ממתח נפשי. אי אפשר להגיד בוודאות ואין בדיקה שיכולה להוכיח בוודאות, האם הסיבה אצל המערער היא התחזות, או שהיא תופעה על רקע נפשי. המחלה הזו איננו מבינים את המנגנון שלה... במובן מסוים היא אידיופאטית". 9. בעדותה של ד"ר חסין בפנינו, היא אומרת (עמ' 5): "אני לא רואה זו כמחלה אלא רק כתופעה אנושית... זאת לא אבחנה רפואית נוירולוגית, אלא רק תיאור של תופעה... אני התייחסתי לעצם השאלה אם יש לו איזו שהיא אבחנה נוירולוגית, שזה התחום שלי. הפרעה בתנועות העיניים, שייך לתחום הנוירולוגיה ומכיוון שהתרשמתי שאין הפרעה בתחום הנוירולוגיה, אז לא בחרתי את המונח המקובל לתאר את התופעה...". לשאלה נוספת כיצד היא יודעת שלא מדובר בממצא אורגני נרכש היא משיבה ואומרת: "אני יודעת זאת מתוך הבדיקה הנוירולוגית, מתוך השלילה של כל הממצאים הפתולוגיים ובדיקות ההדמיה שכללו MRI, T..C, בדיקות כלי דם, דיקור מותני...". 10. בעדותו של המערער בפנינו אמר כי התופעה של ההתכווצות בעיניים קורית לו 15 או 16 פעמים בשבוע וכשנשאל אם אמר לד"ר חסין שהדבר קורה לו רק 3 פעמים בשבוע, השיב כי ייתכן ואמר לה כך. ב"כ הצדדים הגישו בפנינו את סיכומי טענותיהם בכתב. 11. אני סבור כי המערער לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו ולא הוכיח בפנינו כי אכן תופעת הקונברג'נס ספאזם, ממנה הוא סובל, נגרמה עקב השירות הצבאי. פרופ' קורצ'ין המומחה מטעם המערער מציין בחוות דעתו כי תופעה או מחלה זו מהווה הפרעה תפקודית וכי הרקע לכך יכול להיות נפשי, או שהוא לא ידוע. עוד מציין פרופ' קורצ'ין בחוות דעתו כי קשה לקבוע מה הוא המנגנון שגורם לתופעת התסמונת הזו אצל המערער והוא מסיק את הקשר הסיבתי בין התסמונת או המחלה לבין השירות הצבאי בכך שהמחלה פרצה בסמוך "לאירועים אלה". בצדק שואלת ד"ר חסין בחוות דעתה שניתנה בתגובה לחוות דעתו של פרופ' קורצ'ין לאיזה אירועים מתכוון פרופ' קורצ'ין, שסתם ולא פירש. בעדותו בפנינו אומר פרופ' קורצ'ין במפורש כי הוא איננו אומר שהאירוע הינו מתן הטיפול שניתן למערער כאשר ביקשו למנוע ממנו הידבקות במחלה של דלקת קרום המח, בשל הקשר שהיה לו עם חברו שנדבק במחלה זו. אם כן, לא ברור מה הם האירועים שד"ר קורצ'ין קושר אותם עם פריצת מחלתו של המערער כדי ליצור קשר סיבתי לשירותו של המערער בצבא. ד"ר קורצ'ין חוזר ואומר גם בחוות דעתו וגם בעדותו בפנינו כי אין יודעים מה הוא הגורם למחלה זו. וכן כי אפשר שהמחלה היא אידיופטית, כלומר אין יודעים את הגורמים לה. במקום אחר הוא אומר שיכול להיות שלחץ נפשי יכול לגרום לפריצת המחלה, אך לא ברור לאיזה לחץ נפשי מכוון פרופ' קורצ'ין, שהרי לא הובאה בפנינו כל ראיה על לחץ נפשי שהמערער היה נתון בו עובר לפריצת המחלה הנדונה, מה עוד שהאמירה כי ייתכן שלחץ נפשי יש בו כדי לגרום לפריצת המחלה, עומדת בניגוד לקביעה כי אין לדעת מה הם גורמי המחלה, וכי מחלה זו היא אידיופטית, - אין יודעים את הגורמים לה. לעומת דבריו של פרופ' קורצ'ין בחוות דעתו שהסיבה לפריצת המחלה יכולה להיות לחץ נפשי, או התחזות, אך הוא שולל התחזות בשל היותו של המערער אמין בעיניו, אומר פרופ' קורצ'ין בעדותו בפנינו (עמ' 4 לפרוטוקול): "אי אפשר להגיד בוודאות, ואין בדיקה שיכולה להוכיח בוודאות, האם הסיבה אצל המערער היא התחזות, או שהיא תופעה על רקע נפשי". כל בדיקות ההדמיה שנעשו למערער, כולל סי.טי. ו- MRI , לא הצביעו על תופעה לקויה כלשהי, מן הבחינה הנוירולוגית, שבה עוסקים שני המומחים שהעידו בפנינו. הטיפול היחידי שניתן למערער, הינו מתן כדורי אנטיביוטיקה, שלדברי המערער מיד עם בליעתם, החלו התופעות הקשות, לגבי טיפול זה אומר פרופ' קורצ'ין במפורש כי אין בין קבלת טיפול זה לבין פריצת המחלה כל קשר. לכן, ולאור כל האמור לעיל, נראה לי, כי יש לדחות את הערעור ולחייב את המערער לשלם למשיב את הוצאותיו בסכום כולל של 4,000 ₪. צבאנכי צה"לקצין התגמוליםהידבקותצה"ל