תאונת דרכים: נאלצה לקפוץ מהחלון של הרכבת בגלל שריפה








תאונת דרכים: נאלצה לקפוץ מהחלון של הרכבת בגלל שריפה

תאונת דרכים: נאלצה לקפוץ מהחלון של הרכבת בגלל שריפה

1. התובעת, ילידת 1939, עותרת לחייב את הנתבעת בנזקי גוף שנגרמו לה ביום 28.12.10 בתאונת דרכים, שעה שפרצה שריפה בקרון הרכבת בו נסעה ועשן סמיך מילא את הקרון באופן שאילץ אותה לקפוץ מהחלון. כתוצאה מהקפיצה, נפלה התובעת ונחבלה ברגלה השמאלית.

2. התובעת פונתה ממקום התאונה לבי"ח מאיר בכפר סבא, שם אובחנה כסובלת משבר ופריקה של קרסול שמאל. בוצע לה באופן דחוף שחזור וקיבוע של השבר והיא הועברה מבית חולים "מאיר" למחלקה האורטופדית בבית חולים כרמל וביום 29.12.10 נותחה לשחזור וקיבוע השבר.
התובעת אושפזה בבית חולים כרמל עד ליום 2.1.11 ומשם הועברה לשיקום למרכז הרפואי פלימן, שם הייתה מאושפזת עד 31.1.11.
בסך הכל הייתה התובעת מאושפזת משך 34 ימים, וביום 15.2.11 עברה ניתוח נוסף להוצאת הברגים מהרגל.

3. לטענת התובעת, לאחר ששוחררה לביתה הייתה מרותקת למיטתה ללא יכולת תנועה למשך תקופה ארוכה. בהדרגה עברה להתנייד בעזרת כיסא גלגלים (משך כחודשיים) ולאחר מכן עברה להשתמש בהליכון אשר היא נעזרת בו עד היום לצורך התניידות.
השיקום היה ארוך וכרוך בסיבוך שהתבטא בזיהום בפצע הניתוח שנסגר רק לאחר 6 חודשים.
לטענת התובעת, במהלך תקופת זו, נזקקה לעזרה צמודה של בני המשפחה לפעולות בסיסיות של הליכה, עמידה, רחצה ועבודות הבית.

4. התובעת נזקקה ל-37 טיפולי פיזיותרפיה ועל פי עדותה, אף קיבלה 10 טיפולי פלדנקרייז שהיו כולם כרוכים בכאבים קשים ולא שיפרו באופן ניכר את מצבה ומגבלותיה.

5. התובעת טוענת כי עובר לתאונה התקיימה מקצבאות זקנה ושארים ובנוסף עבדה כתופרת פרטית והשתכרה סך של כ-2,000 ₪ בחודש. אין חולק שההכנסה לא דווחה לרשויות המס, ברם לטענתה נובע הדבר מכך שמדובר בהכנסה נמוכה ביותר הפטורה מכל מס, וזאת בהתחשב בנקודות הזיכוי המגיעות לה.
לטענתה, לאחר התאונה לא יכלה להמשיך עוד בעבודה זו, ופרנסתה נגדעה באחת.

6. הנתבעת לא כפרה בכיסוי הביטוחי ובחבותה, אלא שלטענתה מדובר באישה מבוגרת עם עבר רפואי עשיר שלתאונה הייתה השפעה קלה בלבד על מצבה, השפעה שחלפה סמוך אחרי התאונה.

7. הנתבעת מבקשת להוסיף את רכבת ישראל כנתבעת נוספת, שכן הנתבעת (הפניקס חברה לביטוח בע"מ) היא המבטחת של רכבת ישראל.

8. בהחלטה מיום 4.11.12 מונה ד"ר איל מלמד כמומחה בתחום האורטופדי מטעם בית המשפט. בהתאם לחוות דעתו, הועמדה הנכות הרפואית על שיעור 25%, ברם המומחה ייחס 3% מהנכות למצב קודם של התובעת ולכן העמיד את הנכות בגין התאונה על 22%. כמו כן, המליץ המומחה על נכויות זמניות בשיעורים כדלקמן: 100% ל-6 חודשים מיום התאונה, 50% ל-3 חודשים נוספים ומאותו מועד ואילך נכות צמיתה כאמור.

9. הנתבעת ביקשה לחקור את המומחה ובישיבה מיום 24.12.13 נחקר המומחה על חוות דעתו והודה בהגינותו כי שגה וכי היה מקום להפחית את שיעור הנכות בגין מצב קודם בשיעור שבין 7.5-10%.

10. הוכח בפניי כי התובעת סבלה לפני התאונה מנקע בקרסול שמאל וכן שבר בקרסול שמאל שהצריך ניתוח עם מסמור. כמו כן, סבלה משבר בקרסול ימין כשנה לפני התאונה מושא התיק. אין חולק כי גם לפני התאונה סבלה התובעת משינויים ניווניים בינוניים עד קשים.

11. בהתאם לאמור, לאחר חקירת המומחה ולאחר שבחנתי את התיעוד ושקלתי את הדברים, מצאתי להעמיד את שיעור הנכות הרפואית כתוצאה מהתאונה על 15%.

12. עדותה של התובעת ביחס להיותה אדם פעיל חרף גילה הייתה כנה ומהימנה בעיני ולא נסתרה. התובעת הייתה אמנם בת 71 במועד התאונה, וכפי שהעידה פרשה מהעבודה וסגרה את התיק העצמאי שלה ברשויות המס כבר בשנת 2002, ברם שוכנעתי כי נזקקה להכנסה נוספת לקצבת השארים והזקנה בסך 2,900 ₪ שקיבלה, וכי הייתה במצב כשיר לבצע עבודות פרטיות של תפירה כמי שיש לה ניסיון ומוניטין בתחום.
אני אף מקבלת את עדותה לפיה השתכרה בסכומים של כ-2,000 ₪ בחודש מעבודות התפירה לעיל וכי ההכנסה לא דווחה לרשויות המס בשל העובדה שממילא לא הגיעה לדרגות החייבות במס.

13. אני מקבלת את עדותה של התובעת לפיה כתוצאה מהתאונה לא שבה לעבודתה כתופרת, מאחר ועבודה זו היא עבודה פיזית הדורשת עמידה, הליכה, התכופפות לצורך לקיחת מידות, גיהוץ וכיו"ב, אשר כל אלה מגבירים את כאביה העזים ולא מתאפשרים נוכח מגבלותיה.

בעניין זה, השינויים הניווניים והנכויות שבעבר לא הגבילו את התובעת מלעבוד, דבר שהשתנה כאמור בעקבות התאונה מושא התיק.

14. אני סבורה כי בנסיבות בהן עסקינן באישה שהמשיכה לעבוד ולהתפרנס מתפירה, היא יכלה להמשיך ולקבל עבודות מספר שנים אלמלא ארעה התאונה, ולצורך פסק הדין נראה לי נכון לקבוע כי יכלה להמשיך ולתפור עד גיל 78 (נוכח גילה כיום עומדת תוחלת חייה על פי טבלאות ההיוון על גיל 86.2).

גובה הנזק

כאב וסבל
15. נוכח נכות בשיעור 15% ואשפוז למשך 34 יום ובהתחשב בגילה של התובעת, מצאתי להעמיד את הסכום הראוי לפיצוי על סך 28,000 ₪.

עזרת צד ג'
16. הוכח בפני כי התובעת נזקקה לשיקום ארוך וקשה, במהלכו נאלצה להסתייע בעזרת המשפחה לפעולות בסיסיות כגון רחצה, הלבשה ואכילה, כמו גם תחזוקת הבית.
על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, עמדה נכותה המלאה בשיעור 100% באופן זמני על 6 חודשים לאחר התאונה ולאחר מכן לתקופה נוספת של 3 חודשים.
נראה לי כי התקופה הארוכה בה נזקקה לעזרה, באינטנסיביות שניתנה, חורגת מעזרה רגילה שבני משפחה צריכים להושיט אחד לשני בעת צרה, ואין הצדקה כי הנתבעת תצא נשכרת מכך שבזמן אמת לא יכלה התובעת להעמיד משאבים כספיים לקבלת עזרה חיצונית בשכר.
בשים לב לאמור נראה לי נכון להעמיד את הפיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר מהתאונה ועד היום על סך גלובאלי של 12,000 ₪.

17. אשר לעתיד ונוכח מגבלותיה וכאביה של התובעת, ולאור גילה המתקדם והערכתי כי היא נזקקת ותזקק לעזרה גם בעתיד, מצאתי להעמיד את הסכום הראוי לפיצוי לעתיד על סך 18,000 ₪.

18. סך הכל הפיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד במצטבר עומד על 30,000 ₪.

הוצאות נסיעה, תרופות וטיפולים
19. אני מקבלת את עדות התובעת כאמינה, לפיה נזקקה כל תקופת החלמתה עקב הפגיעה להסעות לצורך טיפולים רפואיים וטיפולי פיזיותרפיה, כמו גם טיפולים תומכים אחרים. לאור מוגבלותה הפיזית נמנעה התובעת מלהיעזר בתחבורה ציבורית זולה, כפי שנהגה לעשות לפני התאונה בשל הקושי בטיפוס מדרגות האוטובוס והגישה לתחנה. התובעת נאלצה, אפוא, להיעזר במוניות.

התובעת אף תזקק בעתיד למדרסים המהווים הוצאה נוספת.

אמנם הוצאות, נסיעות ותרופות הם נזק מיוחד הטעון ראיה, ואמנם צורפו קבלות חלקיות בלבד, ברם אני מאמינה לתובעת שלא נשמרו כל הקבלות וגם לא נלקחו קבלות לכל ההוצאות שהוצאו, ואני מעריכה את ההוצאות מעבר לאלה המוכרות בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי בסך גלובאלי לעבר ולעתיד בסך 5,000 ₪.

הפסד השתכרות לעבר ולעתיד
20. כפי שפירטתי לעיל, שוכנעתי כי ענף הפרנסה של תפירה נגדע באחת לאחר התאונה, ולכן מצאתי להעמיד פיצוי בגין הפסד זה לעבר ולעתיד בסך גלובאלי של 12,000 ₪.

21. סך כל הסכומים המצטברים הראויים לפיצוי כאמור בסעיפים 15, 18, 19 ו-20 עומד על 75,000 ₪.

22. אני מתקנת את התביעה באופן שמוסיפה כנתבעת נוספת את רכבת ישראל.

23. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת סך 75,000 ₪. הנתבעות תשפנה את התובעת באגרה ששולמה עם פתיחת התיק ותשאנה ביתרת אגרה. בנוסף תשפנה הנתבעות את התובעת בשכר טרחת עורך דין בסך כולל של 11,500 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שריפה בגלל מקרר

  2. מי אחראי לשריפה

  3. ביטוח שריפת חנות

  4. שריפה בגלל סיגריה

  5. שריפה בדירה שכורה

  6. שריפה בגלל גנרטור

  7. ביטוח שריפה בחנות

  8. ביטוח וילה -שריפה

  9. שריפה בפאב - ביטוח

  10. ביטוח שריפה מבויימת

  11. שריפה בחניון ציבורי

  12. שריפה בגלל מפזר חום

  13. שריפה בגלל טלוויזיה

  14. שריפת רכב לאחר התנעה

  15. ביטוח שריפה של בניין

  16. פיצוי על שריפת סירות

  17. נטל הראיה ביטוח שריפה

  18. גילוי מקור שריפה ברכב

  19. תביעת שיבוב בגין שריפה

  20. ביטוח שריפה במשק חקלאי

  21. שריפה בעסק במהלך חופשה

  22. שריפת פסולת - כתב אישום

  23. ביטוח שריפה בחברה פרטית

  24. כספי ביטוח על שריפה במפעל

  25. אחריות לשריפה בבית משותף

  26. התיישנות ביטוח שריפה בעסק

  27. אחריות לשריפה מדירת השכנים

  28. שאלת מקור שריפה בתביעת ביטוח

  29. אי חידוש אוטומטי ביטוח שריפה

  30. רכישת חשמל שנוצר משריפת אשפה

  31. שריפה בגלל קצר חשמלי במכשיר חשמל

  32. תביעת ביטוח עקב שריפה של שני צימרים

  33. ביטוח שריפה - חובת הגילוי של המבוטח

  34. טענת חברת הביטוח שהשריפה נגרמה עקב הצתה

  35. נדחתה תביעה נגד מכבסה בגין אובדן בגדים בשריפה

  36. תאונת דרכים: נאלצה לקפוץ מהחלון של הרכבת בגלל שריפה

  37. תקנות המלאכות והתעשיות (ייצור אבק שריפה שחור), 1940

  38. צו מיום 17.11.1940, הקובע תנאים מיוחדים לייצור אבק שריפה-שחור

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון