המועד לקביעת ירידת ערך רכב נראה שאין חולק כי הוראות המפקח על הביטוח קובעות כי במקרה בו ניזוק תבע מזיק באיחור וטרם מכר את רכבו הפגוע, "רשאית" מבטחתו של המזיק לשלם לניזוק את ירידת הערך ליום הגשת התביעה. אלא שהתובע מפנה לניסוח ההוראה ולמילה "רשאית" ומבקש ללמוד מכך שמדובר בהוראה מנחה אך לא מחייבת ומפנה גם לת.א. (י-ם) 12753/01. לטענת התובע היות ומדובר בתביעה נזיקית, הנזק התגבש כבר ביום קרות התאונה ואין צורך לחכות למועד מכירת הרכב מה שלמשל עלול להביא לאי פסיקת הנזק במצב בו הניזוק לא ימכור את רכבו לעולם. גם הפעם יש לקבל את עמדת הנתבעים התואמת את הוראות המפקח על הביטוח ואת ציטוט הפסיקה המופיע בו. נכון הוא שהנזק לרכב נגרם ברגע התאונה. כך גם נכון ששיעור ירידת הערך נקבע מיד לאחר השלמת התיקון. אלא שאין הדבר מחייב שירידת הערך תחושב דווקא ליום התאונה. סכום הנזק להבדיל משיעורו הוא דינמי והזכאות לקבלו קשורה להוכחתו. כל עוד לא מכר הניזוק את רכבו, הנזק בגין ירידת הערך טרם התגבש, הוא עדיין תיאורטי והוא טרם נגרם לו. הניזוק עדיין לא סבל מחסרון כיס, גם לא של אגורה אחת. אם יחליט הניזוק להחזיק ברכב לאורך שנים ואחר כך לגרוט אותו, הנזק לא יתגבש לעולם ולעולם לא יסבול מחסרון כיס בגלל ירידת הערך. כך גם אם יתברר במהלך ניהול התיק כי הניזוק מכר את הרכב במחיר המחירון או אפילו למעלה ממחיר זה וכי לקונה שהיה מודע לפגיעה לא הייתה שום בעיה עמה ולא ביקש להפחית בגינה מתמורת הרכב, אזי גם אם נקבעה ירידת ערך בחוות דעת השמאי, זו לא תיפסק לניזוק מהטעם הפשוט שהערכה היא הערכה אבל בפועל הוכח שהנזק לא נגרם, מצבו של הניזוק לא שונה לרעה ואין מה להשיב לקדמותו. זהו הכלל המופיע בהדגשה בהוראת המפקח על הביטוח שצורפה ע"י התובע ולא מדובר ב"המלצה" של המפקח אלא בציטוט של פסיקת בית משפט. כלל זה קובע את יום הערכת גובה הנזק ליום מתן פסק הדין קרי למועד תום הבאת הראיות-זאת במקרה והנזק טרם התגבש קרי הרכב טרם נמכר. מהפן הפרקטי, אכן במרבית המקרים בהם מוגשות תביעות לפיצוי בגין ירידת ערך בסמיכות למועד התאונה, הנטייה היא שלא לדקדק ולראות בהערכת השמאי כנזק "מוכח", במקרים בהם הרכב לא נמכר והתביעה הוגשה בשיהוי, הנזק בגין ירידת ערך איננו נזק מיוחד אלא הפסד עתידי ולכן נקודת הזמן בה מחשבים אותו איננה יום התאונה אלא יום מתן פסק הדין (או גמר הבאת הראיות לפי העניין) בדיוק כפי שנפסקים הפסדים עתידיים אחרים בנזיקין. היות ובתיק זה לא התקיימו הוכחות ולא הובאו ראיות נוספות הרי המועד האחרון לגביו יש אינדיקציה לערך הרכב וכנגזרת סכום הנזק בגין ירידת הערך הוא יום עריכת חוות הדעת מטעם הנתבעים-11.12.12. משכך הנני קובע כי לתובע נגרם נזק בגין ירידת ערך בסך 9478 ₪ שהם 7% מערך הרכב ליום 11.12.12. היות וזהו המועד בו "נקבע" הנזק, הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום זה ועד לתשלום בפועל. שכר טרחת השמאי מטעם התובע. יש להפריד בין זכותו של אדם לבחור לו בעל מקצועו כרצונו גם אם מדובר בבעל מקצוע יקר במיוחד ולבין חיובו של מזיק בתשלום שכרו של אותו בעל מקצוע. צודקים הנתבעים כשהם טוענים כי יש פערים גדולים מאד ובלתי מוצדקים בין דרישות שכ"ט שמאים כשמדובר בעבודה עבור חברות ביטוח מול דרישותיהם בגין עבודה ללקוחות פרטיים או כשמדובר בשומות לרכבים יקרים שאינן מסובכות יותר משומות עבור רכבים זולים יותר. יחד עם זאת, לא ניתן לכבול ניזוק ולאלצו לחפש לו שמאי "זול" ולא ניתן (לפחות במסגרת משפטית זו) לאלץ שמאים להגביל את שכר טרחתם בשוק חופשי. יש גם לזכור כי הניזוק לא בחר להינזק אלא נגרר לסיטואציה ולכן הנטייה היא בכל זאת לפסוק לניזוק על הצד הגבוה. איזון זה בין הטענות הוא עניין לשיקול דעת בית המשפט והערכתו את גובה ההוצאה נוכח הטענות ועל כן הנני פוסק לתובע החזר שכר טרחת שמאי בסך 2200 ₪ להיום . הנזק הישיר לרכב (חלפים ותיקונים): כאמור, הנזק הישיר לרכב נגרם ברגע התאונה, מדובר בנזק מוחשי שהתגבש באותו הרגע ואשר תוקן ע"י התובע. בהיעדר קבלות על תיקון הרכב הרי אין לפסוק רכיב מע"מ ומשלא נשמעו חקירות ספק אם ניתן להכריע בטענות בדבר התקנת חלפים משומשים תחת חדשים וכיו"ב. הערכת שמאי הנתבעים קרובה למדי להערכת שמאי התובע, עיקר הפערים נובעים מהערכת עבודת הפחחות והפרש מחיר בין חלקים חדשים למשומשים. בשים לב לחוות הדעת הנני קובע כי הנזק עומד על סך 52000 ₪ בגין חלקים וסך 8000 ₪ בגין עבודות, סה"כ 60,000 ₪ אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד לתשלום בפועל. סיכום: הנתבעים 1-3, יחד ולחוד, יישלמו לתובע כדלקמן: סך 9478 ₪ בגין ירידת הערך ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.12.12 ועד לתשלום בפועל. סך 2200 ₪ בגין שכ"ט שמאי ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. סך 60,000 ₪ בגין הנזק הישיר לרכב (עלות חלפים ותיקונים) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה 25.9.09 ועד לתשלום בפועל. סך 700 ₪ בגין הוצאות (חלקיות) וסך 4,500 ₪ + מע"מ בגין שכ"ט עו"ד (מתון-לאחר שקלול טענות הצדדים בעניין נחיצות התביעה, מועד הגשתה, המחלוקת וההכרעה). היות ובתיק לא נשמעו הוכחות, ניתן פטור מתשלום אגרה שנייה. רכבירידת ערך