הזמנת כרטיסי טיסה באמצעות כרטיס אשראי מזוייף

הזמנת כרטיסי טיסה באמצעות כרטיס אשראי מזוייף



עסקינן בתביעה לפיצוי התובעת, חברת נסיעות, בגין עלות רכישת כרטיסי טיסה ושהייה בלונדון.




לטענת התובעת, ביום 23/05/12 התקשר למשרדה של התובעת אדם שהציג עצמו כמר יניב (להלן : "יניב / אבי") וביקש לבדוק עבור חברו ואשתו (הנתבעים) טיסות ללונדון באותו יום למשך 4 לילות.




לאחר שנמסרו לו פרטי הטיסות, הודיע כי הנתבע 1 מאשר את פרטי הטיסות. סוכם עמו כי התשלום בסך 6,455 ₪ יבוצע בהעברה בנקאית לחשבון התובעת. במקביל הועבר בפקס אישור העברה מבנק לאומי לחשבון התובעת ונמסר מספר כרטיס האשראי לבטחון עד שיראה הסכום בחשבון התובעת.




זמן קצר לאחר מכן, התקשר שוב אותו יניב, וביקש להזמין עבור הנתבעים גם חדר במלון הולידיי אין למשך השהייה. מאחר והמלון היה בתפוסה מלאה הציעה התובעת מלון אחר ברמה דומה בשם קנסינגטון. מר בלומפלד הודיע כי הנתבעים מאשרים את ההזמנה ושתבוצע העברה בנקאית נוספת בסך 6,420 ₪. לאחר קבלת אישור העברה נוסף מבנק לאומי, העבירה הפקידה את שובר השהייה לנתבעים.




ביום 23/5/12, התקשר הנתבע 1 בעצמו לתובעת, וטען כי דיבר עם המלון והם לא רואים את ההזמנה. הפקידה ביצעה בדיקה עם ספק המלון, התקשרה לנתבע 1 והודיעה לו כי ההזמנה שרירה וקיימת. הנתבעים טסו באותו יום ללונדון ושהו במלון 4 לילות.




למחרת, התברר לתובעת כי הכספים לא הופקדו לחשבון התובעת, כי אישורי ההעברות מזויפים וכך גם מספר כרטיס האשראי שנמסר לבטחון. ביום 28/05/12 מיד עם שובם ארצה התקשרה התובעת לנתבע 1 והודיעה לו כי ההעברות מזויפות. הנתבע טען כי שילם את מלוא התמורה עבור חבילת הנופש במלואה.




לטענת הנתבעים, אין יריבות ביניהם לתובעת. הם לא רכשו ולא הזמינו את כרטיסי הטיסה והשהות במלון מהתובעת ומעולם לא היו בקשר חוזי אתה.




הנתבעים התקשרו עם אדם שהציג עצמו כסוכן נסיעות בשם אבי דולב מחברת הנסיעות "לטוס בגובה העננים", למטרת רכישת טיסות ומלון לשהייה בלונדון, לאחר שקיבלו המלצה מחברים שרכשו כרטיסים ממנו.




בדיעבד, התברר שמר X הינו נוכל שהונה אנשים רבים וכי הוגשו נגדו תלונות רבות במשטרה (תחקיר בעניין ההונאה שהופעלה על אנשים רבים, שודר בתוכנית כלבוטק).




כ-3 חודשים עובר לנסיעה, עוד ביום 16/02/12, הזמין הנתבע 1 את החבילה (טיסה +מלון) מאותו אבי וזה אישר לו במייל את ההזמנה בתאריכים המבוקשים. באותו יום העביר הנתבע 1 לחברת הנסיעות עבור חבילת הנופש, בהתאם לפרטים שהעביר לו אבי סך של 5,550 ₪ בהעברה בנקאית. ביום 06/03/12 העביר אבי לנתבע 1 הזמנה מאושרת של חברת אל על עם פרטי הטיסה.




הזמנתו של הנתבע למלון שונתה מספר פעמים, כשלראשונה ביום 22/05/12 הודיע לו אבי כי הנתבעים נרשמו למלון הולידי אין, ולמחרת הודיע כי יש במקומו ההזמנה היא למלון קנסיגטון.




ביום 23/05/12, יום הטיסה, העביר אבי לנתבע את השובר למלון ואת כרטיסי הטיסה האלקטרוניים. נוכח השינויים במלונות, התקשר הנתבע טלפונית למלון קנסיגטון במטרה לקבל אישור כי ההזמנה קיימת. מהמלון נמסר לו כי לא מופיעה הזמנה כזו ברישומי המלון.




הנתבע ניסה ליצור קשר עם אבי ללא הצלחה, ואז הבחין כי על גבי השובר מופיעה שמה ומספר הטלפון של התובעת ולכן התקשר לתובעת לוודא כי יש הזמנה. הוא מדגיש כי מעולם לא היה בקשר עם התובעת למעט אותו בירור טלפוני קצר בנוגע למלון. הוא מצידו שילם את מלוא התמורה עליה התחייב לאבי עמו התקשר, ואם הוא לא העביר את הכספים הרי זו התרשלות שלה בהתנהלותה, התרשלות שאין לו חלק בה. הנתבע הנכון מבחינת התובעת הוא אבי אלא שהיא יודעת שלא תוכל לגבות ממנו ומנסה, שלא כדין לגבות ממי שאין יריבות עמו.


דיון והכרעה



לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועדויותיהם ולאחר שעיינתי במסמכים, דין התביעה להדחות.




התובעת לא הוכיחה יריבות נגד הנתבעים. כפי שעולה מתצהיר התובעת (ת/1) ותצהיר הנתבע (נ/1) כל השיחות, הודעות הדואר האלקטרוני ולמעשה ההזמנה כולה התנהלה מול אותו X. התובעת מעולם לא דרשה כסף מהנתבעים והנתבעים בכלל לא הכירו את התובעת. הנתבעים הוכיחו כי שילמו בתום לב עבור החבילה את מלוא התמורה לאבי עמו התקשרו.




לא הוכחה כוונת מרמה או חוסר תום לב מצד הנתבעים. יודגש כי הנתבע 1 עשה עליי רושם מהימן וכנה ולא כפי שהתובעת ניסתה להציגו שותף למעשה המרמה של אותו אבי. עדותו הייתה קוהרנטית, תשובותיו היו ענייניות ללא סתירות ואני מקבלת גרסתו במלואה.




הקשר היחיד בין הצדדים, התבטא ב-2 שיחות טלפון, בין הגב' X מטעם התובעת לבין הנתבע 1 לעניין השהות במלון, ביום בו היה אמור לטוס. עדותו של הנתבע 1 בעניין מהימנה בעיני, הנתבע התקשר ישירות למלון על מנת לוודא כי קיימת הזמנה על שמו מאחר והמלון שונה מספר פעמים. באותה שיחה נאמר לו כי לא קיימת הזמנה על שמו. לאחר שניסה לשוחח עם X ללא הצלחה, הבחין בשמה של התובעת והגב' X על השובר למלון. בהתאם לעדותו התקשר לטלפון, חיפש את הגב' X והופנה לסניף בקריית מוצקין. לאחר שבדקה, התקשרה אליו (השיחה השנייה) ואישרה כי קיימת הזמנה כאמור. הא ותו לא.




טענת התובעת כי אותו אבי הוא סוכן המהווה גורם מקשר/מתווך בלבד וכי היחסים החוזיים הינם עם הנתבעים אינה נכונה, וככל שהתובעת/ הסוכנת מטעמה בחרה להתקשר עם אותו אדם עלום בשם X, שהציג עצמו כחבר של הנתבעים, ובחרה לנהל מולו את העסקה, מבלי לוודא ולו פעם אחת מול המזמין שהוא אף הגורם המשלם, ומבלי שהנתבעים בכלל מודעים לכך שלא אבי הוא הסוכן, אזי אין לתובעת אלא להלין על עצמה באשר נהגה באופן רשלני ובלתי סביר תוך התקשרות עם אדם עלום שמציג עצמו כשליח.




יתר על כן, מעיון באישורי ההעברה שצורפו לתביעה (נספח 2 ונספח 4), חסרים בו פרטים מהותיים. ניתן להשוות לאישור ההעברה הבנקאית שצרפו הנתבעים לכתב הגנתם, בו נכתב מפורש כי עסקינן בבקשה לביצוע העברה כספית לבנק אחר סוף יום העסקים, מצוין שם הנתבע וכתובתו, כמו גם פרטים מלאים של המוטב.




התובעת סוכנות נסיעות ותיקה, הגב' X הסוכנת מטעמה הצהירה כי הינה עובדת כסוכנת נסיעות מזה 25 שנה ואצל התובעת 15 שנה, היה עליה לראות כי מדובר בפעולה שבוצעה כביכול און ליין, ללא שם המעביר וללא אישור כי הפעולה אכן בוצעה. התובעת, קיבלה הזמנה טלפונית, לא מסוכן נסיעות רשמי אלא "חבר" של הנתבעים המזמין כרטיס טיסה ומלון לאותו יום, ולא בררה באופן ראוי את אמצעי התשלום ו/או פנתה לנתבעים לברר את פשר העניין.

וראו עדותה בעניין:


כסוכנת נסיעות עם ותק של שנים, זו נראית לך העברה בנקאית רגילה וטובה?

ת. אם זה לא היה נראה לי ולא הייתי עובדת במצב בו עבדתי באותו יום, הייתי לבד במשרד והייתי חייבת לענות לטלפונים, אז הייתי אולי יותר בודקת לגבי ההעברה הזאת. (שורות 20-22 עמוד 3).
ובהמשך
ש. את מסכימה שבדיעבד יש התרשלות מסוימת מצידך?
ת. אנחנו בני אדם. מכורח הנסיבות והמצב, כן. לא הייתי אומרת התרשלות, אלא מכורח הזמן הקצר והלחץ שהייתי, לא בדקתי את זה. (שורות 30-31 עמוד 4).



הסוכנת אף העידה כי לא ביצעה בזמן אמת בדיקה לגבי זהות, תוקף והתאמת פרטי כרטיס האשראי שנמסר לביטחון (שורות 6-7 עמוד 5).

סוף דבר, הוכח כי אין יריבות בין התובעת לנתבעים.



למעלה מן הצורך אני גם מקבלת את טענת הנתבעים כי בעניינו מתקיימת תקנת השוק.

סעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח – 1968 קובע: "נמכר נכס נד ע"י מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקייה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר, אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום לב".

תקנת השוק, כפי שפורשה בהלכה הפסוקה, כוללת שישה תנאים מצטברים, אשר די באי התקיימותו של אחד מהם, כדי שזו תִישלל. בהתאם לאמור, על הטוען לתחולת התקנה, להוכיח את עצם המכירה, את התמורה, את אלמנט תום הלב, את העובדה שרכש ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר ואת העובדה כי המכירה בוצעה במהלך הרגיל של עסקו של המוכר.


בעניינו, הנתבעים רכשו כרטיסים מאותו X שהוצג בפניהם ע"י מכר קרוב כסוכן נסיעות שהם נסעו בעבר באמצעותו (סוכנות "לטוס בגובה העננים" אף מפורסמת באינטרנט, ואף ישנו פרסום בדפי זהב וראה גם קבלה על העברה בנקאית). הנתבעים שילמו את התמורה שנדרשה על ידו עבור הכרטיסים והשהייה באמצעות העברתה לחשבון שפרטיו נמסרו ע"י אותו X. העסקה וההעברה הכספית בוצעה כ-3 חודשים לפני היציאה לחו"ל בתום לב ולא היתה מבחינת הנתבעת שום נורה אדומה שהיתה צריכה להידלק ולהצביע על בעיה כלשהי בזמן אמת שכן כאמור קיבלו אישור כרטיס ושובר.




אשר על כן אני דוחה את התביעה. התובעת תשפה את הנתבעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק נתוני אשראי

  2. כרטיס אשראי חסום

  3. ביטול עסקת אשראי

  4. הכחשת עסקת אשראי

  5. זיוף כרטיסי אשראי

  6. העמדת אשראי לפרעון

  7. כרטיס אשראי מזוייף

  8. אי חידוש מסגרת אשראי

  9. תביעה בגין העמדת אשראי

  10. שינוי הסכם אשראי עם הבנק

  11. שימוש לרעה בכרטיס אשראי

  12. הפסקת אשראי על ידי הבנק

  13. שימוש בכרטיס אשראי גנוב

  14. אשראי במסגרת ליווי בנקאי

  15. חיוב על כרטיס אשראי גנוב

  16. תביעה נגד כאל כרטיסי אשראי

  17. חריגה ממסגרת אשראי מאושרת

  18. גביה שלא כדין בכרטיס אשראי

  19. תיקון חוק שירות נתוני אשראי

  20. תביעה של לאומי קארד נגד לקוח

  21. הפסקת אשראי בנק לפרויקט בניה

  22. איבוד כרטיס אשראי בשדה התעופה

  23. טענה כי הבנק ניצל מצוקת אשראי

  24. ביטול קנייה בכרטיס אשראי שנגנב

  25. אחריות ספק בעסקת אשראי טלפונית

  26. תביעה בגלל סירוב הבנק לתת אשראי

  27. רשלנות בשמירה על קוד כרטיס אשראי

  28. דרישה לפתוח חיסכון כתנאי לקבלת אשראי

  29. בקשה לא לחייב חשבון - אשראי דוקומנטרי

  30. בדיקת תעודה מזהה - תשלום בכרטיס אשראי

  31. תקנות שירות נתוני אשראי, התשס''ד-2004

  32. אשראי בריבית נמוכה לרכישת קרנות נאמנות

  33. חוק היטל על אשראי במטבע חוץ, התשמ"ז-1987

  34. הזמנת כרטיסי טיסה באמצעות כרטיס אשראי מזוייף

  35. שימוש בצ'קים או כרטיס אשראי בהליך פשיטת רגל

  36. פיצוי על חוסר אפשרות למשוך כסף בכרטיס אשראי בחו''ל

  37. בקשה להבהרת החלטה ולמתן צו עיקול זמני על מסגרת האשראי

  38. הסתמכות על הבטחה בעל פה על ידי עובדי הבנק כי יינתן אשראי

  39. צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק), התשס"ד-2004

  40. תקנות שירות נתוני אשראי (הכשרה לפקח על פעולות), התש''ע-2009

  41. העובדה שהבנק היה נכון בעבר לסטות ממסגרת האשראי המוסכמת אינה מחייבת

  42. צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של תיקון מס' 3 לחוק), התשס"ט-2009

  43. טוען הבנק כי לא חייב לכבד כל פעולה אשר תביא לחריגה ממסגרת האשראי בחשבון

  44. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס''א-2001

  45. תקנות הגנת הצרכן (מכירות, מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ''ג-1983

  46. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (קביעת אחידות מטבע בחוזי ביטוח ודמי ביטוח באשראי), התשמ''ד-1984

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון