הגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשנות את שם הזוכה בתיק נגד העמותה משמו לשמה של X, בטענה כי X היא כביכול הזוכה, ואילו הוא רק סייע לX בגביית החוב המגיע לה. המבקשת טענה כי מדובר בקנוניה בין קרובי משפחה, אשר מטרתה למנוע את העברת הכספים שנגבו לנושיו של החייב, ולכן התנגדה לבקשה. 3. "בבקשה דחופה להחלפת הזוכה" (להלן - הבקשה), שצורפה כנספח 1 לכתב התביעה, טוען החייב כי X קיבלה לידיה, כשיק בטחון, שיק של העמותה (פתוח, וללא שם הנפרע) בסך 31,500 ₪ , והפקידה אותו ביום 3.7.11, אך הוא חזר בהעדר כיסוי מספיק. לטענתו, X הפקידה את השיק שוב בתאריכים 23.8.11 ו - 12.9.11, אך גם אז הוא חזר. החייב טען בבקשה, כי X היא זו שביקשה ממנו לרשום את שמו כנפרע על השיק ולהעביר את כספי הגביה לידיה, ולכן הכספים שייכים לה ולא לחייב, ויש להחליף את שם הזוכה על שמה של X, כפי שהייתה זכאית להירשם מלכתחילה. 4. המבקשת טוענת כי החייב לא ציין בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל כי הוא פועל בנאמנות ובשליחות של X, וטענה זו עלתה לראשונה רק לאחר עיכוב כספי הזכייה, וגם אז הסתפק החייב בהגשת בקשה לתיקון שם הזוכה, כאילו מדובר היה, כביכול, בפליטת קולמוס בפתיחת התיק. לטענת המבקשת, משלא הציג החייב כל מסמך להוכחות טענותיו - יש לקבל את התביעה, ועל בית המשפט להצהיר כי הזוכה הנכון בתיק ההוצאה לפועל נגד העמותה הוא החייב, וכי כל הכספים שנגבו ו/או ייגבו בתיק האמור שייכים לחייב, ולא לX. 5. בסיכומיה טוענת המבקשת, כי סיפור הבדים אותו רקמו החייב וX נעדר כל אחיזה במציאות, ומסקנה זו מתחייבת לאחר שמיעת עדויותיהם של החייב, של X, ושל מר שמעון רוזנטל, מנהל העמותה. 6. מאידך טוענים המשיבים בסיכומיהם, כי טענות המבקשת הן חסרות יסוד, הואיל וX היא בעלת הזכויות בכסף, ולא החייב. לטענתם, החייב ניהל את התיק עבור X בנאמנות, על פי בקשתה, שנעשתה בעל פה, ועל כן, על פי סעיף 3(ב) לחוק הנאמנות, התשל"ט - 1979, אין לרדת לנכסי הנאמנות האמורים. 7. העובדות כפי שמציגים המשיבים הן, לטענתם, כדלקמן: אדם בשם שמעון X, השייך לעמותה והעוסק באיסוף כספים עבורה, קיבל לידיו שיק דולרי, אותו מסר לבעלה של X תמורת סכום מזומן שהועבר לידי העמותה. על מנת להבטיח את בעלה של X - משכה העמותה, בחתימת מר רוזנטל, שיק פתוח כדי שישמש כ"שיק בטחון" במקרה שהשיק הדולרי יחזור בהעדר כיסוי. השיק הדולרי אכן חזר בעדר כיסוי, ובעלה של X הורה לה להפקיד את השיק של העמותה בחשבונה, אך גם שיק זה חזר בעדר כיסוי. משום כך התבקש החייב, על ידי X ובעלה, לגבות עבור X, כנאמן שלה , את הסכום על ידי פתיחת תיק ההוצאה לפועל על שמו, ולעביר לה את הכסף. לטענת החייב, המטרה הייתה לחסוך לX, שהיא נכה ב 100% ומרבה בנסיעות לארצות הברית לקבלת טיפולים רפואיים, את הצורך להופיע בבית המשפט במקרה שהייתה מוגשת התנגדות לביצוע השיק. לטענתו, משגזברות ההוצאה לפועל עיכבה במפתיע את הכסף שנגבה בשל תיקי הוצאה לפועל אחרים כנגד החייב - עלה ראשונה הצורך להודיע על הנאמנות ולרשום את X כזוכה במקומו של החייב. 8. המשיבים טוענים, כי עצם העובדה שניתן היה לפעול בדרכים אחרות, פשוטות יותר, ולרשום מלכתחילה את X כזוכה, אינה מהווה ראיה לכך שהדרך שבה פעלו המשיבים בפועל לא באמת התקיימה, והמבקשת לא עמדה בנטל הראיה המוטל עליה להוכחת טענת הקנוניה, כביכול, הנטענת על ידה. 9. לאחר עיון בכל טענת הצדדים ושמיעת עדויותיהם - הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. 10. עדותה של X, אשר נכותה לא ניכרה עליה מבחינה חיצונית , הייתה חמקמקה, ונתגלו בה סתירות לא מעטות. בתצהירה לא ציינה X כי השיק ניתן לה לצורך החזר חוב כלשהו ש"מישהו מאמריקה היה חייב לבעלה", כפי שטענה בחקירתה הנגדית (פרוטוקול עמ' 2 שורות ו - 10). כאשר נשאלה X על ידי בית המשפט מדוע השיק לא ניתן לפקודת בעלה - ענתה תשובה בלתי מספקת: "כי בעלי אזרח חוץ אז הוא לא נכנס לעסק של בית המשפט. הוא חי פה אך אין לו תעודת זהות, הוא תייר פה ושם" (שם, שורות 14 - 15). X לא ידעה להסביר מה היו אותם תנאי ההלוואה שניתנה, כביכול, על ידה לאותו אדם מסתורי מחו"ל (שם, שורות 22 - 23), ולאחר מכן טענה לפתע כי העמותה ואותו "מישהו מחו"ל ורוזנטל זה אותו ענין. רוזנטל הוא הערב לזיכרון יוסף. אני הלוויתי כסף לזיכרון יוסף ורוזנטל הוא הערב " (פרוטוקול עמ' 3 שורות 12 - 14). יצוין כי רוזנטל טען בחקירתו שאין הוא מכיר את X וגם לא את בעלה (פרוטוקול עמ' 6 שורות 16 - 20) וכל מגעיו היו עם שמעון X. כאשר נשאלה X מודע תיק ההוצאה לפועל לא נפתח על שמה אלא על שם החייב, וכיצד הבטיחה עצמה שהחייב אכן יעביר לה את הכסף אם הוא יזכה בו - ענתה רק באופן כללי כי היא סומכת עליו והוא נאמן לה כבר 17 שנים (שם, שורה 29). 11. מעדותה של X התרשמתי כי אין היא יודעת הרבה על עסקי בעלה , שהם כנראה קשורים בחלפנות כספים, וכי הוא עושה בחשבון שלה ככל העולה על רוחו ומבצע בו תנועות כספיות, אף כי אין לו, לטענת X, זכות חתימה בחשבון , מטעמים השמורים עם בני הזוג. הואיל וX הצהירה כי היא באופן אישי מתפרנסת רק מקצבת הביטוח הלאומי - תמוהה טענתה כי הכספים נשוא התביעה וכן כספים אחרים ,שהחייב מסייע לה בגבייתם , שייכים לה. 12. גם עדותו של החייב לא הותירה רושם מהימן. החייב הודה כי יש לו חובות בסדר גודל של 10 מיליון ₪ (פרוטוקול עמ' 4 שורות 29 - 32), טען שאין לו חשבון בנק כיום, ולא היה מוכן לומר היכן הוא מפקיד את הקצבה שמגיעה לו (פרוטוקול עמ' 5 שורות 23 - 29). 13. הסבריו של החייב מדוע פתח מלכתחילה את תיק ההוצאה לפועל על שמו ולא על שמה של X לא היו משכנעים. לא שוכנעתי, לאור עדותה של X, כי היא זו שביקשה מהחייב לגבות את הכסף בהוצאה לפועל משום שלא יכלה לעשות זאת בעצמה , כפי שטען החייב (פרוטוקול עמ' 5 שורות 5 - 7). כפי שנאמר לעיל, התרשמתי שX לא ידעה דבר, כי לא נכרת כל חוזה נאמנות בינה לבין החייב, וכי היא שימשה למעשה "כלי" הן בידי בעלה ,לצורך עסקיו העלומים , והן בידי החייב, בהקשר לחובותיו הרבים, וזאת לאחר שהתברר לחייב, על פי הודאתו, כי לפי נהלי ההוצאה לפועל לא יוכל ליהנות מהכסף שבו זכה נגד העמותה, בשל חובותיו האחרים (ראה פרוטוקול עמ' 5 שורות 9 - 11). 14. לאור האמור , ראיתי להעדיף את גרסת המבקשת על פני גרסת המשיבים, ועל כן - התביעה מתקבלת. מוצהר בזאת, כי הזוכה הנכון בתיק ההוצאה לפועל כנגד העמותה הוא החייב, המשיב 1 , וכי כל הכספים אשר נגבו ו/או שייגבו בתיק האמור שייכים לו, ולא לX, המשיבה 2. המשיבים, ביחד ולחוד, ישלמו למבקשת הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. רשםהוצאה לפועל