תביעה ייצוגית: הטעיה בפרסום טיול באיטליה, המשווק ע"י המשיבה תחת השם "אספרסו כפול", ואשר התאכסנו בעיירה Zane, במלון Hotel Kristal Zane. לטענת המבקשת, קביעת בסיס היציאה לטיולים במלון זה גרם לכך שנכזבו ציפיות כלל רוכשי הטיול לקבל את התמורה המלאה לכספם, בשל מיקום המלון באזור, שהינו לשיטתה, נידח, שומם ומרוחק מהאטרקציות שאליהן כוון ונועד הטיול. ביום 10/02/13 הגישה המשיבה תגובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בתגובתה עמדה המשיבה על כך, כי לא הייתה כל הטעיה בפרסומיה וכי ניתן על ידה ללקוחותיה, ולרבות המבקשת, גילוי מלא אודות מיקומו של המלון בו ישוכנו משתתפי הטיול נשוא בקשת האישור, וזאת הן במסמכים שנשלחו אליהם על ידה והן בשיחות הטלפון שנערכו עם נציגי השירות שלה. כמו כן, הדגישה המשיבה, כי באופן ספציפי ניתנו למבקשת פרטי המיקום המלאים של בית המלון וכי במסמכים שנשלחו ללקוחותיה, ולרבות המבקשת, הודגש כי המשיבה אינה מתחייבת ללינה במרכזי הערים וכי תיתכן לינה "מחוץ לעיר או באזור העיר או בעיר סמוכה לזו המצוינת במסלול הטיול". בנוסף טענה המשיבה, כי התובענה אינה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית. מתוך מטרה לגשר על המחלוקות שמעוררת בקשת האישור, התקיים דיון מקדמי בין הצדדים ובאי כוחם. במסגרת הדיון ולאור הערות בית המשפט רשמה לפניה המבקשת את טענות המשיבה, לפיהן התובענה אינה מתאימה להידון כתובענה ייצוגית; כי טענת ההטעיה הינה בעלת סיכוי שאינו רב להתקבל במישור האישי והינה קשה עוד יותר כטענה הנטענת בשם כלל משתתפי הטיול, וזאת לאור האמור בפרסומי המשיבה וכן כי אף אם האמור בכתב התביעה משקף נאמנה את תחושות האכזבה של המבקשת מהטיול, אין בסיס מספיק לטענה שהינו מייצג משתתפים אחרים בטיול. המשיבה מצידה רשמה לפניה את טענת המבקשת, כי חשה סובייקטיבית מאוכזבת ממיקומו של בית המלון בטיול דנן ומהשלכות שראתה למיקומו של המלון על טיב חופשתה. כמו כן, המשיבה לקחה לתשומת ליבה את אכזבת המבקשת בשל הפער שהיה קיים בין הבנתה הסובייקטיבית לגבי מיקום המלון לגבי המידע על מיקומו כפי שנמסר לה בפועל. על כן, המשיבה מתחייבת כי הגם שנהגה ותמשיך לנהוג כדין, הרי שעל מנת לצמצם מקרים של יצירת פער כאמור, המשיבה תפעל לוודא כי גם בעתיד יימסר ללקוחותיה, טלפונית או בכתב, מידע לעניין מיקום בית המלון המשמש כבסיס יציאה לטיולים מסוג זה. לאחר הדיון המקדמי, כאמור, הגישו הצדדים בהסכמה את בקשת ההסתלקות דנן. הצדדים מבקשים מבית המשפט להתיר למבקשת להסתלק מהבקשה, למחוק בהתאם את בקשת האישור והתובענה ולהורות על דחיית תביעתה האישית. הצדדים מסכימים לקבוע, כי המשיבה תישא בתשלום גמול למבקשת בסך 2,500 ₪ ובהוצאות שכר טרחה בסך כולל של 11,800 ₪ (10,000 ₪ + מע"מ). למעט הוצאות אלה, מבוקש כי לא ייעשה צו להוצאות. בנוסף, הצדדים מבקשים לפטור אותם מההליכים הקבועים בסעיף 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות ובתקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע- 2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות"), וכן מפרסום הודעה לצורך מציאת תובע חלופי וממשלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה. המבקשת ובא כוחה צירפו לבקשת ההסתלקות תצהירים מטעמם לפיהם הם לא מקבלים במישרין או בעקיפין, טובת הנאה כלשהי מכל גורם שהוא כנגד ההסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית, למעט תשלום הגמול ושכר הטרחה בסכומים הנקובים לעיל. דיון: סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר דן בבקשת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית קובע כך: "מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט". הכלל הוא, כי כאשר בית המשפט מאשר בקשה להסתלקות מבקשת אישור, הוא אינו פוסק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוח המייצג. אולם, גם לכלל זה קיימים חריגים ויש מקרים בהם מצאו בתי המשפט לנכון לפסוק גמול ושכר טרחה גם במסגרת הסתלקות מבקשת אישור. סעיף 22(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, לעניין פסיקת גמול לתובע המייצג, כך: " (ג) בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו - לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, לפי הענין, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב)". סעיף 22(ג)(1) מאפשר, במקרים מסוימים, לפסוק לתובע המייצג גמול, גם כאשר התובענה לא אושרה או לא הוכרעה לטובת הקבוצה. כך במקרה שלפנינו בו הבקשה נמחקת מחמת הסתלקות והצדדים מבקשים לאשר הסכמתם בדבר תשלום גמול למבקשת בסך של 2,500 ₪. באשר לפסיקת שכר טרחה לבא כוח המבקשת, אף על פי שבקשת האישור לא התקבלה או לא הוכרעה לטובת הקבוצה, נקבע בעע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל-מנהל המכס ומס בולים (ניתן ביום 27.12.10) כך: "אמנם, גם על פי הכללים הרגילים הקבועים בחוק, ניתן לפסוק גמול מיוחד לתובע מייצג גם אם הבקשה לאישור לא נתקבלה או שהתובענה הייצוגית לא הוכרעה לטובת הקבוצה, אך מטבע הדברים, מצב זה מוגבל ל"מקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו" (סעיף22(ג)(1) לחוק). אף שהדבר לא נאמר במפורש, יש להניח, בהתחשב בתכליות החוק ובמנגנוני האיזון שהוא מבקש ליצור, כי דין דומה חל גם לגבי פסיקת שכר טרחה לבא כוח מייצג". מהדברים האמורים לעיל ניתן ללמוד, כי בית המשפט רשאי לאשר תשלום גמול לתובע המייצג מטעמים מיוחדים שיירשמו וכן רשאי הוא לאשר לפי שיקול דעתו, שכר טרחה לבא כוח המייצג, במסגרת אישור בקשת הסתלקות. בענייננו, מבקשים הצדדים לאשר את הבקשה להסתלקות המבקשת מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד ההתחייבויות האמורות מצד המשיבה, ובהן התחייבות המשיבה לשלם למבקשת גמול בסך של 2,500 ₪ וכן שכר טרחה לב"כ המבקשת בסך של 11,800 ₪ (10,000 ₪ + מע"מ). בנסיבות המקרה דנן אני סבורה, כי יש לאשר את הבקשה להסתלקות מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לרבות התחייבויות המשיבה המפורטות מעלה והכוללות את סוגיית הגמול ושכר הטרחה המבוקשים. המשיבה התחייבה לוודא, כי גם בעתיד יימסר ללקוחותיה, טלפונית או בכתב, מידע לעניין מיקום בית המלון המשמש כבסיס יציאה לטיולים מסוג זה, וכי בדעתה להקפיד ולפעול בפרסומיה ובמידע הניתן ללקוחותיה כך שמקרים כמו אלה המתוארים בכתב התביעה לא יישנו. לפיכך, ראוי בנסיבות מקרה זה לאשר את הבקשה לפסיקת גמול למבקשת בסך של 2,500 ₪ וכן שכר טרחה לב"כ המבקשת בסך של 11,800 ₪ (10,000 ₪ + מע"מ), כפי הסכמת הצדדים. פרסום הודעה על הגשת בקשה להסתלקות: הצדדים מבקשים לאשר את הסתלקותם מהבקשה ולפטור אותם מההליכים הקבועים בסעיף 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות ובתקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, ובכלל זה מפרסום הודעה לצורך מציאת תובע חלופי וממשלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה, באשר אין בהם כל תועלת בנסיבות המפורטות. תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות קובעת בהקשר של פרסום הודעת הסתלקות, כך: "(ב) הוגשה בקשת הסתלקות, יורה בית המשפט על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק וכן על משלוח ההודעה כאמור, ליועץ המשפטי לממשלה, בצירוף העתק מן הבקשה ומן התובענה, למנהל בתי המשפט וכן לגוף או בעל תפקיד כקבוע בתקנה 3(א), ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה". יפים לעניין תקנה 11(ב) דבריה של כב' השופטת אגמון-גונן בת"צ 2172-09 דוד מיכאל מימון נ' אלטשולר שחם קופות גמל בע"מ (מחוזי- תל-אביב-יפו) (ניתן ביום 17/02/2013): "תקנה 11(ב) מחייבת, לכאורה, את בית המשפט לפרסם הודעה על עצם הגשת בקשת ההסתלקות, ולהורות על משלוח הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולרגולטור הנוגע בדבר. תקנה 11(ג) מאפשרת לכל אחד מחברי הקבוצה, שבשמה הוגשה הבקשה, או לגורמים המנויים בתקנה, להגיש את עמדתם בעניין בקשת ההסתלקות בתוך 45 יום. תקנה 11(ב) חורגת, לכאורה, מהוראות חוק תובענות ייצוגיות בשתיים: ראשית, היא מחייבת פרסום הודעה כבר בשלב ההסתלקות, בטרם אישר בית המשפט את ההסתלקות. שנית, היא מחייבת פרסום גם כאשר הבקשה להסתלקות הוגשה לפני אישור התובענה הייצוגית, בניגוד להוראת סעיף16(ד)(1) לחוק, המתיר לבית המשפט שיקול דעת לגבי הפרסום בשלב ההחלפה, "אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור". בת"צ 1539/09 ניסן מופקדי נ' סלקום ישראל בע"מ (ניתן ביום 2.10.11), סקר כב' השופט ד"ר ע' בנימיני את הוראות החוק והתקנות הנזכרות לעיל לעניין פרסום בקשר להסתלקות מבקשת אישור. לאחר שערך סקירה כאמור, הבהיר כב' השופט בנימיני כי איננו סבור שקיימת סתירה בין סעיף16(ד) לחוק לבין תקנה 11(ב), וזאת משום ששתי הוראות דין אלו מתייחסות להודעות שונות; סעיף 16(ד) מתייחס לפרסום הודעה על כך שניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג ובא כוח מייצג במקום אלו שהסתלקו, בעוד שתקנה 11(ב) דורשת פרסום הודעה על דבר הגשת בקשת ההסתלקות. ואולם, מצא כי קיימת סתירה בין תקנה 11(ב) לתקנות לבין סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות: "...סעיף25(ב) לחוק קובע כי בית המשפט רשאי להורות על פרסום הודעות נוספות על אלו שנקבעו בס"ק א', אם מצא שהדבר דרוש לשם הבטחת ניהול ההליך וייצוג הקבוצה באופן הוגן ויעיל. תקנה 11(ב) מוסיפה על סעיף 25(א) לחוק חובה בדבר פרסום הודעה גם במקרה של הגשת בקשת הסתלקות - ואפילו הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית - ושוללת מבית המשפט את שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף 25(ב) לחוק בדבר הצורך בפרסום הודעה שכזו. באשר לאופן שבו יש ליישב בין הסתירה האמורה, הבהיר כב' השופט בנימיני: "אינני רואה דרך לפרש את תקנה 11(ב) באופן המותיר שיקול דעת לבית המשפט אם לפרסם הודעה בדבר הגשת בקשת הסתלקות מבקשת אישור. לשון תקנה 11(ב) ברורה. אך סבור אני כי תקנה11(ב) חורגת מן ההסדר שנקבע בסעיף 25 לחוק המסמיך, ועל כן אין כוחה יפה לשלול מבית המשפט את שיקול הדעת שהוקנה לו בחוק, קרי: האם לפרסם הודעה כאמור בתקנה 11(ב) לחוק. יהיו מקרים בהם יסבור בית המשפט כי מן הראוי לפעול על פי האמור בתקנה זו, וממילא מצויה הסמכות לכך בידו לפי סעיף 25 לחוק. אך יהיו מקרים בהם יפעיל בית המשפט את שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף 25 לחוק, כמו גם שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף 16(ד)לחוק, מבלי להיזקק לפרסום הודעה לפי תקנה 11(ב) לחוק". גם בת"צ(ת"א) 15282-02-10 יזרסקי נ' ישראכרט (ניתן ביום 30.1.12) הדגישה כב' השופטת ר' רונן, כי ההחלטה אם לפרסם הודעת הסתלקות אם לאו היא החלטה שנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט (ראו גם החלטתה של כב' השופטת נ' מוניץ בת"צ12146-12-11 פורטל נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ (ניתן ביום 5.6.12. כן ראו קלמנט, פשרה והסתלקות, עמ' 63-64). אני מצטרפת בעניין זה לדעתם של השופטים המלומדים וקובעת, כי כאשר בקשת הסתלקות מוגשת לפני אישור התביעה הייצוגית, פרסום הודעה על כך וניסיון להחליף את המסתלקים נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט. בנסיבות העניין דנן, לא מצאתי טעם כלשהו בפרסום הודעה, שכן אין מקום לאתר תובע חלופי, נוכח התחייבויות המשיבה כאמור לעיל. כמו כן, לטעמי, סיכויי התביעה אינם גבוהים מאחר שהמשיבה ציינה בטפסים, כי אינה מתחייבת ללינה במרכזי הערים וכי תיתכן לינה "מחוץ לעיר או באזור העיר או בעיר סמוכה לזו המצוינת במסלול הטיול". סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מאשרת את הבקשה להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומורה על מחיקת בקשת האישור והתובענה ומורה על דחיית תביעתה האישית של המבקשת. כמו כן, לאור העובדה כי המבקשת נאותה להסתלק מהתביעה ובשים לב לכך כי המשיבה לקחה לתשומת ליבה את הנטען בבקשת המבקשת, אני מאשרת כי המשיבה תישא בתשלום גמול למבקשת בסך של 2,500 ₪ ובהוצאות שכר טרחה בסך כולל של 11,800 ₪ (10,000 ₪ + מע"מ), כפי הסכמת הצדדים. בנסיבות המקרה, לא ייעשה צו להוצאות נוספות. הטעיהפרסוםפרסום מטעהתביעה ייצוגית