טענת הפקת חשבונית בטעות וברשלנות

לטענתו, החשבונית הונפקה לחיובו בטעות וברשלנות. הוא מעולם לא הזמין את הסחורה המפורטת בחשבונית, הוא לא חתם על החשבונית ואף טען זאת בפני התובעת, בשיחות שניהל עימה בעניין. זאת ועוד, החשבונית מעולם לא נתקבלה ולא נרשמה בספרי עסקו והוא לא תבע החזר מע"מ בגינה. משכך, יש לדחות את התביעה נגדו. הראיות 5. מטעם הצדדים הוגשו תצהירי עדות ראשית ובישיבת ההוכחות שהתקיימה, העידו מטעם התובעת מר עדנאן קובטי, מנהל מחלקת הגביה במשרד עו"ד ש. קובטי, ומנהלת החשבונות של התובעת, גב' מג'דולין ריזק (להלן: "גב' ריזק"), זאת לאחר שתצהירו של מר חוסאם קובטי, מנכ"ל התובעת, נמשך על ידי התובעת, מטעם הנתבע, העיד הנתבע בלבד. התובעת צירפה העתק מהחשבונית ומכרטסת הנהלת החשבונות המתייחסת לחשבון הנתבע מיום 1/01/11 עד יום 11/07/12. דיון והכרעה 6. אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר עיון במסמכים שלפני, שקילת טיעוני הצדדים ובחינת הראיות שהוגשו לתיק, מצאתי, כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת יסודות התביעה. 7. נטל ההוכחה להוכיח כי הסחורה המפורטת בתעודות המשלוח סופקה לנתבע, מוטל על התובעת. התובעת עמדה בנטל זה. 8. כעולה מעדותה של הגב' ריזק, אשר לא נסתרה על יד הנתבע ונמצאה מהיימנה, עת היה הנתבע במשרדה "הסברתי לו לגבי החוב, הוצאתי לו את כל החשבוניות והוא לא אמר על אף אחת מהן שלא קיבל אותה או את הסחורה." (ע' 8 ש' 14-15 לפרוטוקול). "כל הבעיה של הנתבע היתה לגבי החשבונית של 10,147 ₪ הוא לא הכחיש את כל החשבוניות שקנה. רק את החשבונית הזו. הוא לא קיבל את החשבונית הזו כי היא חלק מחשבונית גדולה אשר חולקה למספר חשבוניות, שלוש במספר ואחרי שהמשכנו למכור לו סחורה והיה בלגאן שהוא לא המשיך לשלם נאלצתי כדי להגיש את התביעה להוציא את החשבונית של 10,147 ₪. זו לא חשבונית על סחורה שקיבל אלא חלק מהחשבונית הגדולה." (ע' 10 ש' 16-20 לפרוטוקול). 9. מטעם התובעת הובאו ראיות פרטניות לכל תעודות המשלוח לגבי הסחורות המרכיבות את החשבונית שבבסיס התביעה ושהנתבע מכחיש קבלתן (נספח ד' לתצהיר גב' ריזק). 10. לכל האמור לעיל יש להוסיף את העובדה, כי לאחר שנשלחה לנתבע החשבונית, לא פנה הנתבע לתובעת והודיע לה, בכתב, כי מדובר בטעות וכי הוא כלל לא קיבל את הסחורה המצויינת בה. 11. די בראיות שהובאו לעיל, על מנת להעביר את נטל הבאת הראיות לנתבע (ודוק-לא נטל השכנוע), להוכיח טענותיו כי לא קיבל את הסחורה נשוא תעודות המשלוח, ברם הנתבע כשל בכך: ראשית- לא הובאה מטעם הנתבע ראיה כלשהי לתמוך בטענתו לפיה לא קיבל את הסחורה מושא החוב. נהפוך הוא. הנתבע הודה בעדותו, בנכונות כרטסת הנהלת החשבונות אשר הגישה התובעת, כי רכש סחורות ושילם עבורן סכום של 24,000ש"ח (ע' 12 ש' 14-15 לפרוטוקול). הנתבע הבהיר, כי הבעיה הינה החשבונית על סך 10,147 ₪. "הם הוסיפו לי בשנת 2011...את הסכום הזה. בסוף 2010 לא היה עלי כלום. אני עשיתי עסקה של 25,466 ₪ ואולי הם הוסיפו על זה את יתרת החוב של 2011." (ע' 12 ש' 1-3 לפרוטוקול). הנתבע אישר, עם זאת, בעדותו כי הוסכם שהחשבונית הזו תבוטל ושכל חודשיים לערך תוציא התובעת חשבוניות חלקיות על סכומים שבין 4,000 ₪ ל-5,000 ₪, אולם אינו יודע כמה חשבוניות חלקיות קיבל "וגם לא ידעתי מההסדר הזה בין רואה החשבון שלי לבין מנהלת החשבונות של התובעת" (ע' 12 ש' 20-21 לפרוטוקול). הנתבע לא הכחיש, כי יתרת הזכות הזמנית היתה בחשבונו אצל התובעת, עד להנפקת החשבוניות החלקיות, שהיו אמורות לכסות את מלוא סכום חשבונית "האם" (ע' 12 ש' 16-18 לפרוטוקול). זאת ועוד, הנתבע לא הגיש כרטסת הנהלת חשבונות מטעמו שתפריך את כרטסת הנהלת החשבונות שהגישה התובעת, ואף לא הגיש תצהיר מטעם רואה החשבון. הלכה פסוקה היא, כי הימנעות מלהביא ראיות או עדים שהיו עשויים לשפוך אור על הפרשה, מחזקת את המשקל והמהיימנות של גירסת היריב (ראו י' קדמי, על הראיות, חלק שני (תל אביב, 1991), 917; ע"א 2418/90 רלפו(ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5)133, 139). שנית- הנתבע לא הכחיש כי כל חשבונית שנמצאת בידו אפילו לא חתומה הוגשה לרואה החשבון שלו (ע' 13 ש' 6-7 לפרוטוקול). כלומר, אין בכך שהחשבונית אינה חתומה, כדי להעיד אף לשיטתו של הנתבע, כי לא קיבל את הסחורה המופיעה בה. 12. טענת הנתבע לפיה נדרש לשלם פעמיים בעבור אותה סחורה לא הוכחה כלל. אין בתצהירו פירוט כלשהו ביחס לסחורה, שלטענתו מופיעה בחשבונית ועבורה כבר שילם, ומכאן שגם דין טענה זו להדחות. אוסיף, כי הנתבע אישר בעדותו, שלמעשה קיבל, בסופו של דבר, את כל הסחורה שהיתה חלק מעיסקת האם (ע' 13 ש' 22 לפרוטוקול), כלומר, מלוא הסחורה כמפורט בכרטסת הנהלת החשבונות. 13. לאור האמור לעיל- הנני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 8,605 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9/09/12 ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן יישא הנתבע בשכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪, וישיב לתובעת את האגרה בסך של 737 ₪, הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. מיסיםחשבונית