הבוחן פירט את פרוגרמת הרמזור אחת - כיוון נסיעתו של רמזי, נהג הטנדר (מופע 2) אור ירוק ניתן על פי "דרישה" כלומר, האור הירוק ברמזור נדלק על ידי חיישן המופעל כשמכונית עומדת לידו. שתיים - האור הירוק במופע 3 - כיוון הנסיעה של הג'יפ והיונדאי נדלק 7 שניות אחרי שמסתיים המופע הירוק בכיוון נסיעת הטנדר. מכאן מסקנה, שאין בסיס לסברה, כאילו נהגי הג'יפ והיונדאי יאיר וגוואברה, ניסו לחצות את הצומת כשבכיוון נסיעתם כבר הסתיים, או עמד להסתיים האור הירוק ברמזור. שלוש - ברמזור מותקנת בכיוון נסיעתו של יאיר וגוואברה מצלמת רמזור. המצלמה מופעלת כדי "להנציח" נהגים עבריינים החוצים את הצומת כשהאור בכיוון נסיעתם הוא אדום. ביום האירוע המצלמה הייתה תקינה. "סרט הצילום" של המצלמה אינו מראה שהג'יפ או היונדאי חצו את הצומת באור אדום. "סרט הצילום" כן מראה את היונדאי שנמצאת בתוך הצומת אחרי התאונה. 6. חוות דעתו של הבוחן ג'ובני ובעיקר של פרוגרמת הרמזור, מוביל למסקנה הגיונית אחת - והיא (בהנחה שהרמזור תקין) שקיימת הסתברות גבוהה הקרובה לוודאות, שיאיר וגוואברה נכנסו לצומת כשבכיוון נסיעתם דלק אור ירוק. 7. מסקנה זו מתחזקת נוכח עדותו הברורה והחד משמעית של יאיר, שנתמכה בעיקרה, על ידי עדותו של מר גוואברה. שניהם העידו שראו את האור הירוק בכיוון נסיעתם, כשהיו ממרחק של כ - 150 מטר מהצומת וכאשר מהירות נסיעתם הייתה כ - 70 - 80 קמ"ש. מאידך, קשה להבין את התנהגותו של רמזי. גם אם אניח לטובתו, שהוא ראה אור ירוק בכיוון נסיעתו (ראו בהקשר זה סעיף ח' בעמוד 10 לחוות דעתו של ג'ובאני) - מוזר, שהוא לא ראה אפילו את אורותיהם של הג'יפ והיונדאי מתקרבים לצומת במהירות, ועוד יותר מוזר, שהוא פנה שמאלה תוך כניסה לצומת שהיה לא פנוי. פעולת הרמזורים נועדה להסדיר את התנועה בצומת, אבל היא אינה מפקיעה את הכללים "הרגילים" של התנועה ובכללם החובה המוטלת על מי שפונה שמאלה תוך חציית מסלול נסיעתם של כלי רכב החוצים את הצומת - לוודא שהצומת פנוי וניתן להשלים את הפניה בביטחה. 8. אין זה מיותר להתייחס לאלמנטים של עדות כבושה בגרסתו של רמזי. לאחר שמסר גרסתו במשטרה ולאחר שתצהירים שהוגשו מטעם "כלל", כבר היו בפניו, ולאחר שהוגש תצהיר מטעמו - הוא העיד לראשונה בבית המשפט שכאשר התקרב לרמזור בכיוון נסיעתו הוא "החמיץ" את סבב הרמזור הקודם, כשראה שהאור הירוק בכיוון נסיעתו מהבהב, אות וסימן לכך שמופע האור הירוק עומד להסתיים, ואז עמד ברמזור והמתין עד לסבב הבא של האור הירוק. דברים אלה סותרים דברים שאמר בחקירתו במשטרה וגם אינם עולים בקנה אחד עם ההיגיון הפשוט ועם ניסיון החיים. הוא הדין ביחס לגרסתו כאילו מי שנהג בג'יפ הייתה אישה. ככלל, העדפתי באופן ברור את עדותו של יאיר, שהייתה סדורה, ברורה וקוהרנטית על פני זו של רמזי, שניכר היה בה שהוא ביקש להתחמק ממחויבות לגרסה ברורה. 9. לא ראיתי מקום ליתן משקל של ממש לסתירה לכאורה, בין דברי יאיר לדבריו של גוואברה ביחס לשאלה מי מהם נהג בנתיב הימני ומי נהג בנתיב האמצעי. זו סתירה שאינה מהותית ואין לה משקל ביחס לסיבה שגרמה לתאונה. 10. באופן דומה לא ייחסתי משקל לטענתו של גוואברה כאילו הג'יפ היה נהוג על ידי אישה. גם זו עדות כבושה ולכן משקלה אפסי. 11. לא מצאתי ממש בטענתו של נהג הטנדר, כאילו מדובר בצומת שעבר שינויים וכאילו מתוך כך מתחייבת המסקנה שחוות דעתו של הבוחן ג'ובאני אינה מתאימה לנתוני הצומת כפי שהיו בזמן התאונה. אכן, התשתית של הכביש עברה שינויים. אבל נתון זה אינו רלוונטי. ג'ובאני נחקר על כך והשיב, שהפרוגרמה בזמן התאונה היא אותה פרוגרמה שתיאר בחוות דעתו. 12. כפועל יוצא של ניתוח עדויות הנהגים ובעיקר כעולה מחוות דעתו של הבוחן ג'ובאני - אין כל קושי לקבוע, שהתאונה אירעה כתוצאה מכך, שרמזי נכנס לצומת כשבכיוון נסיעתו דלק ברמזור אור אדום. לא מצאתי לנכון להתייחס לחוות דעתו של המומחה מטעמו של רמזי, מר יהודה עזר. בא כוחה של חברת "כלל" העדיף שלא לחקור את מר עזר על חוות דעתו, זאת, מכיוון שאין בחוות הדעת התייחסות כלשהי לשאלה המכרעת: מי מהנהגים נכנס לצומת כשבכיוון נסיעתו דלק אור אדום. 13. התוצאה היא, שאני מקבל את התביעה העיקרית ודוחה את התביעה שכנגד. 14. שאלת הנזק לא היוותה פלוגתא של ממש. "כלל" הוכיחה, ששילמה מה ששילמה מכוח חבותה על פי פוליסה ועמדה בנטל של הוכחת נזקה. 15. לפיכך, אני מחייב את רמזי לשלם ל"כלל" את הסך של 115,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית צמודה מיום הגשת התביעה 6.9.12 ועד לתשלום בפועל. כמו כן אני מחייב את רמזי לשאת בשכ"ט עו"ד בשיעור של 15,000 ₪ (כולל מע"מ) ובשיפוי "כלל" על הוצאות שהוציאה בקשר לאגרת משפט. משפט תעבורהרמזור