תאונת דרכים בנסיעה בחניון לעבר צומת

לבית המשפט הוגשה תביעת כספית ע"ס 8,222 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 23.9.11. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר. לפני התאונה נסעו שתי המכוניות המעורבות בחניון לעבר צומת או מקום מפגש של שתי הדרכים בהן נסעו המכוניות: השברולט נסעה ישר והתכוונה להמשיך בנסיעה ישר בדרך ראשית לכיוון היציאה מהחניון, ואילו המיצובישי הגיעה לצומת מדרך המצויה בצד ימין של השברולט, כאשר המיצובישי התכוונה לפנות ימינה בצומת. אין גם חולק כי בתאונה נפגעה השברולט באזור הפינה הקדמית-ימנית ואילו המיצובישי נפגעה באזור הפינה הקדמית-שמאלית. המחלוקת היא בשאלה מי משני הנהגים המעורבים גרם להתנגשות המכוניות ומי משניהם התרשל באופן נהיגתו בנסיבות. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. הראיות שהציגו הצדדים הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים. תמונות בצבע של נזקי שני הרכבים. תמונת שחור לבן של זירת התאונה. כתבי הטענות הקיימים בתביעה הקשורה (כתב תביעה וכתב הגנה). עדויות מטעם שני הצדדים: מטעם התובעת - הנהגת בשברולט; ומטעם הנתבעים - הנהג במיצובישי (הוא הנתבע 1) וכן הנוסעת במיצובישי (חברתו של הנהג). הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה, באופן חלקי. מצאתי שיש לחלק את האחריות לתאונה בין שני הנהגים המעורבים, כך שנהג המיצובישי אחראי בשיעור % 65 לתאונה ואילו נהגת השברולט אחראית בשיעור % 35 לתאונה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: שוכנעתי כי לשני הנהגים אחריות ותרומה לקרות התאונה, כאשר לנהג המיצובישי אחריות גדולה יותר מאשר לנהגת השברולט. נהג המיצובישי: הנהג מאשר למעשה כי נסע בכביש צדדי וביקש להשתלב בכביש ראשי, ולכן מצופה היה ממנו לנקוט בזהירות רבה בטרם נכנס, אפילו קצת, לתוך הצומת עם הכביש הראשי. אך הראיות מלמדות שהנהג לא נזהר. ראשית, הוא ביצע עקיפה פזיזה של רכב שחסם את נתיבו בכביש הצדדי, והביא עצמו למקום (נתיב נגדי בקטע הסמוך לצומת) שבו שדה הראייה שלו היה מוגבל והוא עצמו אף לא היה נראה מספיק לרכבים שנסעו בכיוונה של השברולט; שנית, הנהג מאשר כי נכנס לצומת (אמנם רק "קצת" אך מאשר בפה מלא שנכנס) מבלי לוודא שהצומת פנוי, ותוך התעלמות מהשברולט שהגיעה לצומת בנסיעה בכביש הראשי משמאלה של המיצובישי. הנהג מסביר כניסה זו בצורך שלו לחזור (לאחר העקיפה) לנתיב הימני, אך לא מדובר בהסבר שמצדיק כניסה חסרת אחריות כזו לצומת, כאשר הסבר זה גם מעיד על הפזיזות בה נכנס הנהג לצומת. נהגת השברולט: גם נהגת השברולט לא נזהרה מספיק. גם היא נכנסה למעשה לצומת מבלי לראות מה נעשה בימינה. הנהגת מודה כי לא הבחינה במיצובישי לפי רגע התאונה ומסבירה זאת בכך שלא יכלה להבחין בו משום שהעמוד שמימינה הסתיר לה אותה בשל הימצאותה של המיצובישי בנתיב הנגדי כאמור. אך סבורני שמחובת הנהגת היה להביט גם לימינה בטרם המשיכה בנסיעה ישר בצומת, במיוחד מאחר שמדובר בצומת לא מרומזר ולא מתומרר, שכל המושגים הרגילים של כביש ראשי וכביש משני בו הם מעורפלים משהו. יש גם לזכור שבהצטלבות רגילה על הנהגים לתת זכות קדימה לנוסעים ולבאים מימינם. אני מקבל אמנם כי הייתה לשברולט עדיפות (מסוימת לפחות) בכך שנסעה בכביש ראשי בחניון, אך בנסיבות כולן ולמרות העדיפות היה עליה להיזהר יותר. סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי (כמידת אחריות נהג המיצובישי). על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 5,344 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 6.9.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 6.9.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 450 ₪, בגין שכר העדה בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 1,250 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. משפט תעבורהתאונת דרכיםצומתחניון