תביעה בבית משפט השלום לפיצוי כספי בסך 100,000 ₪ בשל פיטורין לא חוקיים, לטענתו, מעבודה אצל הנתבעת 1, ובשל מעשים אחרים מצד הנתבעים שגרמו לתובע לנזקים כבדים. 2. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין , בשל פסק דין שניתן בעניינו של התובע בבית הדין לעבודה ביום 9.8.98 (עב' 301357/97),וכן בשל פסק דין נוסף שניתן בעניינו של התובע בבית משפט זה, ביום 2.11.2006 (ת"א 4884/06 - כב' השופט ברקלי), לפיו תביעתו של התובע נדחתה על הסף מחמת התיישנות של עילת התביעה. 3. הואיל והתובע איננו מיוצג על ידי עורך דין - מצאתי לנכון לסייע לו ולהבהיר, בהחלטתי מיום 4.7.2013 , את המצב המשפטי בו נמצאת התובענה שלפנינו. בהחלטה זו הובהר לתובע , כי על אף שהגיש תגובות והודעות רבות, בהן פירט חלק מהליך הגישור שהתנהל בין הצדדים וחזר על טענותיו - הוא לא השיב באופן ישיר לטענות המקדמיות של הנתבעים לגופן, בדבר קיומו של מעשה בית דין, אשר אם יתקבלו - המשמעות המשפטית תהיה דחיית התביעה שלפנינו על הסף. 4. הואיל וכאמור התובע איננו מיוצג - ניתנה לו, לפנים משורת הדין, ארכה אחרונה להשיב במישרין לטענות המקדמיות של הנתבעים עד ליום 1.9.2013. 5. ביום 9.7.2013 הגיש התובע מסמך נוסף מטעמו, אשר מבין שורותיו ניתן היה לדלות שתי תגובות לטענות המקדמיות - האחת , בהתייחס להליך שהתקיים בבית הדין לעבודה , והשנייה לגבי פסק הדין בבית משפט זה של כב' השופט ברקלי. לגבי פסק הדין בבית הדין לעבודה השיב התובע , כי הנתבעים ובית הדין לעבודה חברו יחדיו , כדבריו, ב"תרגיל פלילי" ולא שלחו לו את ההזמנה לדיון , ומטעם זה אין לראות את פסק הדין שניתן שם כמעשה בית דין. אשר לפסק הדין השני , של כב' השופט ברקלי , השיב התובע כי "יש לי מה להגיד ואומר בזמן הדיון". 6. הגם שלא נדרש , הגיש התובע תגובה נוספת מטעמו ביום 16.9.2013 בה חזר על טענות רבות שנטענו על ידו בעבר , אולם גם בתגובה לא נטענו טענות שהיה בהן כדי לשפוך אור נוסף על עמדת התובע לעניין בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף. 7. לאחר עיון בכל טענות הצדדים, אני קובעת כי חרף כל ההזדמנויות שניתנו לתובע - לא עלה בידו להפריך את הטענות המקדמיות כבדות המשקל של הנתבעים בדבר קיומו של מעשה בית דין. 8. אמנם הלכה פסוקה היא, כי סעד של סילוק תביעה או דחייתה על הסף הינו סעד מרחיק לכת, ומן הראוי שבית המשפט יעשה בו שימוש זהיר ביותר ויעדיף תמיד הכרעה עניינית (ראו ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין פד"י מ (2) 668) - עם זאת, כאשר מתברר בשלב מוקדם כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו , ראוי ונכון לסלק את תביעתו בהיעדר צידוק לדון בה לגופה (ראו ע"א 163/84 מ"י נ' חב' העובדים השיתופית בע"מ פד"י לח (4) 1,8). 9. הכלל של מעשה בית דין קובע , כי משנתן בית משפט מוסמך פסק דין סופי בהתדיינות כלשהי, מקים פסק הדין מחסום דיוני בפני בעלי הדין, המונע כל התדיינות נוספת בין אותם הצדדים בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק הדין. כל עוד לא בוטל פסק הדין, בין על ידי ערכאת ערעור ובין על ידי בית המשפט שנתנו, מחייב פסק הדין את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ואין איש מהם יכול להעלות במסגרת התדיינות אחרת כלשהי ביניהם טענה העומדת בסתירה לקביעה זו (ראה נינה זלצמן, "מעשה בית דין בהליך אזרחי", מהדורה 1991 עמ' 4). 10. במסגרת הדוקטרינה של "מעשה בית דין" קיימים שני כללים עיקריים - "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". ההלכה בעניין זה סוכמה בע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כב (2) 561 ובע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד (1), 642, ונפסק כי "השתק עילה" מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה , ואילו "השתק פלוגתא" מקים מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת, שכבר נדונה בין בעלי הדין בהתדיינות קודמת, וזאת בהתקיים התנאים שנקבעו לכך. 11. בענייננו, בשני פסקי הדין מתקיימים כל התנאים להקמת "מעשה בית דין". בתגובות התובע, ככל שניתן היה להבינן , אין מענה לטענות הנתבעים. מקומה של הטענה בדבר היעדר משלוח ההזמנה לדיון בבית הדין לעבודה , ככל שהיא נכונה, היה במסגרת בקשה לביטול פסק הדין האמור או בערכאת הערעור, וכל עוד לא בוטל פסק הדין - הרי שהוא שריר וקיים ומקים מעשה בית דין לגבי ההליך שלפנינו. אשר לפסק הדין של כב' השופט ברקלי - גם כאן אין דבריו של התובע מובנים. לתובע ניתנה הזדמנות להבהיר טענותיו , תוך הבהרה שהזדמנות זו ניתנת לפנים משורת הדין ומפאת היעדר ייצוג על ידי עו"ד, והתובע לא עשה כן אלא אמר שאת שיש לו להגיד יאמר בדיון. יצוין, כי אין לתובע זכות קנויה לקיום דיון בבית משפט כאשר בית המשפט סבור כי על פניו מדובר בבזבוז זמן שיפוטי יקר , המצדיק הטלת הוצאות. 12. לנוכח שני פסקי הדין החלוטים הקיימים , ולאחר שהתובע לא הפריך את טענותיהם כבדות המשקל של הנתבעים - אני קובעת כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין. פיצוייםפיטורים