נטל ההוכחה ומידת ההוכחה בתאונת דרכים: עדותו של נהג רכב התובעת היתה עדות יחידה של בעל דין, על כל המשתמע מכך, לפי סעיף 54(2) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971. כך לדוגמא, נאמר בע"א 296/89 חיים רוזנברג נ' שרה מלאכי, פ"ד מו(1) 733, כי רשאי בית המשפט להסתמך על עדות יחידה של בעל דין מקום בו הוא נותן "אמון מלא באמיתותה". דהיינו, סעיף 54 הוא מעין אזהרה שהפנה המחוקק לבית המשפט, כי נדרשת דרגה גבוהה יותר של מהימנות ואמון, שעה שבית המשפט מבקש להסתמך על עדותו היחידה של בעל הדין. מושכלות יסוד הן, כי תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, העובדות אשר בהתקיימותן יוכל לזכות בסעד המבוקש (ראה - ע"א 678/86 חניפס נ' סהר, פ"ג מג(4) 177; ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל, פ"ד מז(5) 661; ע"א 78/04 המגן נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד סא(3) 18 (2006)). נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע, במשפט אזרחי, על פי "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ (1) 589,598 נקבע, כי: "דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%." עדות יחידהעדותתאונת דרכיםדיון