חובת הרשות החוקרת להודיע לחשוד על זכותו להיוועץ בעורך דין מוסדרת בסעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 שנחקק ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. חוק זה מדבר על חובתו של הקצין הממונה להסביר (כלשון כותרת הסעיף), להבהיר (כלשון הסעיף עצמו) ולהודיע (כלשון סעיף 33(ג)) לחשוד את זכויותיו. הסדר נקודתי, לגבי מסירת הודעה "על אפשרות מינוי סניגור ציבורי", קבוע גם בחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995. זכות ההיוועצות זכתה למעמד רם ומרכזי במשפט הישראלי, כנגזרת מהזכות להליך הוגן. עיקר תכליתה של זכות ההיוועצות לסייע לנחקרים לשמור על זכויותיהם, להבטיח הגינותם של הליכי החקירה ולמנוע ניצול לרעה של פער הכוחות המובנה בין הנחקר לבין אנשי המרות החוקרים אותו. ההנחה היא כי הסנגור של החשוד יסביר לו בלשון ברורה ומובנת את מכלול זכויותיו וביניהן את זכות השתיקה והחיסיון מפני הפללה עצמית ואף ייעץ לו, במקרים מתאימים, לשמור על זכות השתיקה בחקירה או לא למסור כל הודעה. יש הרואים בזכות ההיוועצות, מעבר להיותה זכות עצמאית, גם נגזרת של זכות השתיקה, על כל המשתמע (ראו, בין היתר, ע"פ 8974/07 הונצ'יאן לין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 3.11.2010); בג"צ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, פ"ד נח(2) 746, 764; עניין יששכרוב, פסקאות 15-14). חשודעורך דין