סעיף 110 לחוק התכנון והבניה מהווה הליך ביקורת פנימי מנהלי אשר יש בו כדי לתרום לאיכות ההליך המנהלי ולייעולו (עע"מ 3663/02 וועד שכונת עין כרם נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים, פ"ד נז(2) 882 (להלן: "פסק דין עין כרם")). בפסק דין עין כרם נקבע (עמ' 889 - 890), כי השימוש במנגנון זה צריך להיעשות בצורה מושכלת, מחד לא לפתוח פתח ופרץ של עררים לפני המועצה הארצית, ומאידך, לאפשר במקרים הנכונים קיומו של ערר שכזה: "שימוש בלתי מושכל במנגנון זה עלול לפגוע בתרומתו, מחד גיסא, פתיחה גורפת מידי של מנגנון הביקורת בפני עררים ללא הבחנה תחתור תחת יעילות הפעלת מנגנון זה ותכביד ללא הפסקה על הליכי התכנון, מאידך גיסא, אטימת - יתר של מנגנון הביקורת לפני הגשת עררים, תחתור תחת איכות המנגנון כמנגנון ביקורת ובקרה. תרומתו של מנגנון ביקורת פנים - מנהלי להשבחת ההליך המנהלי קשורה אפוא קשר הדוק בקיום מנגנון סינוף אשר יווסת באופן יעיל את העררים שיובאו בפניו". החוק לא קבע אמות מידה ברורות מתי תינתן רשות ערר ומתי תסורב בקשה שכזו ע"י מי שאינו נמנה על אחד מהגופים להם ניתנה זכות אוטומטית ללא צורך ברשות ערעור. ס"ק 110(א)(1) מעניק זכות ערר למועצה הארצית, לשלושה מחברי הוועדה המחוזית, או לוועדה מקומית או רשות מקומית הנוגעת בדבר, בעוד שס"ק 2 מאפשר הגשת ערר רק ברשות יושב ראש הוועדה המחוזית למגיש התכנית, מי שהתנגד לתכנית או מי שהשמיע דעתו לאחר שזומן ע"י הוועדה המחוזית להופיע בפניה, בהתאם לסעיף 106ב' לחוק התכנון והבניה. כפי שנפסק בעניין פסק דין עין כרם, כל מקרה צריך לידון לגופו וביהמ"ש העליון קבע כי יש בעניין זה "להותיר לפרקטיקה את מלאכת עיצובן של אמות המידה הראויות. יש לפסוע בעניין זה צעד אחר צעד כאשר כל מקרה ייבחן לגופו לפי נסיבותיו הספציפיות". למרות כלליות האמור, קבע כבר בית המשפט עקרונות יסוד לצורך בחינת ההכרעה בשאלה האם יהיה נכון לתת רשות ערר למועצה הארצית בקשר להחלטה מסוימת ואם לאו, וקבע כי, יהיה מקום ליתן רשות ערר במקרים בהם: "שהעניין יהיה חשוב עד כדי הצדקה לערב את המועצה אם בשל היותו בעל השלכה רחבה, אם בשל אופיו העקרוני, אם בשל היותו מלווה ברגישות ציבורית מיוחדת ואם בשל היותו נתון למחלוקת ציבורית קשה". מפאת העובדה שלא ניתן היה לקבוע כללים נוקשים בשאלות מתי תינתן רשות ערר ומתי לאו, קובע בית המשפט כי: "רק לאחר שיצטבר ניסיון בהחלטות בעניין זה הן של יושבי הראש של הוועדה המחוזית והן של בתי המשפט לעניינים מנהליים אשר בפניהם מבוקרות החלטות אלה, תתבהר גם התמונה הכללית, ויהיה ניתן להתוות את השיקולים המרכזיים הנדרשים לעניין ביתר קלות. מובן שעל יושב ראש הוועדה המחוזית מוטל הנטל להתכבד ולנמק את שיקוליו להיעתר לבקשה שבפניו או לדחותה". בניהחוק התכנון והבניהתכנון ובניה