ארנונה תחת תת סיווג 911 שהגדרתו בצו הארנונה "בית אריזה וכן מבנה חקלאי שאינו עונה על הגדרת הנכסים בסעיפים 661, 662". העותר טוען לאי חוקיות הסיווג ומכאן העתירה שלפני. העובדות: 1. העותר מחזיק במשק במושב נווה ימין 96 בתחום שיפוטה של המשיבה. על הנכס הקים העותר בית קירור לתוצרת חקלאית. עד לשנת 2011 לא חויב בית הקירור בארנונה והוא סווג תחת סיווג 661 בצו הארנונה, כלשונו בשנים אלה, כפי שיובהר בהמשך. בשנת 2011 חויב המבנה בארנונה לראשונה, כאשר סיווגו שונה לסיווג 911, כלשונו לעיל. העותר הגיש השגה על שומת הארנונה לשנת 2011, נדחה על ידי מנהל הארנונה, וערער לוועדת הערר. בשנת 2012 נשלחה אל העותר הודעת שומה לשנת 2012, לפיה סווג בית הקירור באותו הסיווג כפי שסווג בשנת 2011, סיווג 911. לשומה זו הגיש העותר השגה וערר. יצוין כבר עתה כי הבירור אצל ועדת הערר הוקפא לבקשת הצדדים, עד בירור העתירה כאן. סיווגים 911, 661, והמונח "מבנה חקלאי" בצו הארנונה: 2. עד לשנת 2002 הגדרת סיווג 911 בצו הארנונה של המשיבה היתה: "בית אריזה ומשתלה". בשנת 2003 שונתה הגדרת הסיווג כך שהגדרתו החדשה היא: "בית אריזה וכן מבנה חקלאי שאינו עונה על הגדרת הנכסים בסעיפים 662, 661". באופן דומה, עד לשנת 2002, הגדרת סיווג 661 בצו הארנונה היתה: "מבנה חקלאי באזורים א', ב' ובגביה מרוכזת מאגודה חקלאית או מוועד מקומי". בשנת 2003 שונתה הגדרת סיווג 661, והחל משנת 2003 הוגדר כך: "מבנה חקלאי באזורים א', ב' המשמש את אותו משק בלבד" (הדגשה שלי, נ.א.). הגדרת המונח "מבנה חקלאי" בצו הארנונה שונתה גם היא במהלך השנים, כך שבין השנים 1996- 2002 הוגדר מבנה חקלאי כך: "מבנה המיועד או המשמש לשימוש חקלאי". החל משנת 2003 מוגדר מבנה חקלאי בצו הארנונה כך: "מבנה המשמש במישרין או המיועד לשמש את הגידול החקלאי, לרבות גידול בעלי חיים" (הדגשה שלי, נ.א.). 3. משסבר העותר כי סיווג 911, אשר שונה בצו הארנונה בשנת 2003, שונה שלא כדין, ביקש וקיבל לידיו את הבקשה שנשלחה על ידי המשיבה לשרים (שר הפנים ושר האוצר) שעניינה בקשה לאישור השינויים שערכה בשינוי צו הארנונה לשנת 2003. עיון בבקשה לשינוי סיווג משנת 2003 מעלה כי השינויים שהתבקשו על ידי המשיבה לא נגעו לסעיפים 661, 662 או 911 לעיל, ובלאו הכי, הבקשה שהוגשה באותה שנה נדחתה על ידי השרים ביום 31.12.2003 (נספח 14ב' לעתירה). באופן דומה לא התקבל אישור לשינוי הגדרת המונח "מבנה חקלאי" בצו הארנונה כאמור לעיל. כלומר, לשינויי הנוסח בסעיפים 661 ו-911, כמו גם לשינוי הגדרת המונח "מבנה חקלאי", אשר נערכו לקראת שנת המס 2003, לא התבקש אישור שרים וממילא לא התקבל אישור כאמור. טענות הצדדים: 4. עיקר טענת העותר היא כי היעדר אישור השרים לשינויים בצו הארנונה, בסיווגים 911, 661 ובהגדרת המונח "מבנה חקלאי", מחייב את המסקנה כי מדובר בשינויים אשר נעשו בחוסר סמכות, בניגוד לחוקי ההקפאה ולכן יש להצהיר על בטלותם. הנפקות לבטלות סיווגים אלה, כך לטענת העותר, היא כי שומות הארנונה שהוצאו לעותר לשנים 2011-2012 בטלות, וכי הסיווג הנכון לפיו יש לסווג את המבנה הוא סיווג 661 בצו הארנונה, כלשונו עד לשנת 2002. 5. מנגד טוענת המשיבה כי השינויים שהוכנסו בנוסח הסיווגים כאמור אינם שינויים מהותיים, אלא הם בבחינת נוסחים מבהירים המשקפים מדיניות קיימת, שאינם מצריכים אישור שרים כאמור. טענה נוספת למשיבה היא כי הנכס דנן, על מאפייניו ועל השימוש המתבצע בו בפועל, אינו עונה על הגדרת סיווג 661 כלשונו עד שנת 2002, וכי בירור המחלוקת בדבר השימוש בנכס, ראוי שיעשה בפני ועדת הערר, היא המוסמכת לשמוע עדים ולקבל לידיה ראיות בדבר השימוש בנכס. דיון והכרעה: לשם בירור המחלוקות שלפני יש לבחון, בשלב ראשון, האם השינויים שהוכנסו בצו הארנונה נעשו בסמכות אם לאו. היה ויתברר כי השינויים חוקיים, אזי יש להכריע, בשלב שני, מהו הסיווג תחתיו יש לסווג את בית הקירור. אם יסתבר כי השינויים אינם חוקיים, הרי שאז יש להכריע מה נפקות מעשה בלתי חוקי זה. קודם לאלה תוכרע בקשת המשיבה לדחיית העתירה על הסף. דחיית העתירה על הסף: 6. דין טענות המשיבה בדבר דחיית העתירה על הסף מחמת שיהוי, מניעות והיעדר ניקיון כפיים להידחות, כפי שיוסבר בהמשך. לטענת המשיבה המועד הראשון בו הועלו טענות העותר בדבר אי חוקיות הסיווגים, היה עם הגשת הערר לשומת הארנונה לשנת 2011. עוד נטען כי העתירה כאן הוגשה במרץ 2012, למעלה משנה לאחר שהודעת החיוב לשנת 2011 נשלחה אל העותר, תחת הגשתה תוך 45 יום ממועד השומה כנדרש בחוק. מנגד טוען העותר, כי טענת אי חוקיות הסיווגים הועלתה כבר בהליכי ההשגה והערר (אשר הוגשו באיחור בהסכמת סגן ראש המועצה) וזאת לאחר שהתקבלה לידיו הבקשה לשינוי הסיווג ששלחה המשיבה אל השרים, רק ביום 22.2.12. לשיטת העותר, מועד קבלת העתק הבקשה לידיו, הוא המועד ממנו יש למנות את מספר הימים עד להגשת העתירה, ולפיכך הוגשה במועד. מן הדברים עולה לכאורה, כי העתירה הוגשה במועד. ואולם בנסיבות המקרה כאן, אני סבורה כי יש לדחות את הטענה לשיהוי, גם מן הטעם של פגיעה חמורה בשלטון החוק. יפים לעניין זה דברי הש' מ. נאור בבג"צ 1188/10, ילנה פוזרסקי נ' משרד הפנים, מיום 31/7/13: " דיני השיהוי מבוססים על כך שביקורת שיפוטית צריכה להיעשות בסמוך למועד ההחלטה, בין היתר על מנת להימנע ממצב של שינוי בתשתית הראייתית הדרושה להכרעה בין מועד קבלת ההחלטה המנהלית לבין מועד הביקורת השיפוטית... חרף קיומם של שיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי, טענת שיהוי עשויה להידחות כאשר בהחלטה הנתקפת טמונה פגיעה חמורה בשלטון החוק (ראו: בג"ץ 170/87, אסולין נ' ראש עיריית קריית גת, פ"ד מב(1) 678 (1988) (להלן - עניין אסולין)). חומרת הפגיעה בשלטון החוק תבחן, בין היתר, על סמך תוצאות ההפרה, השלכותיה על הציבור הרחב וכן על השאלה האם ניתן לקבוע כי הייתה הפרה ללא היזקקות למסמכים אשר ייתכן שאבדו בשל עבור הזמן". לאור האמור לעיל, בהינתן חשש לפעולה מנהלית בלתי חוקית, המהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק, כגון שינוי בצו הארנונה בניגוד לדין, במצב דברים בו אין חשש לפגיעה בתשתית הראייתית הדרושה, הרי שאינני מקבלת את בקשת המשיבה לדחיית העתירה על הסף מחמת שיהוי בהגשה, ככל שהיה. כמו כן, לא מצאתי טעם בטענות המשיבה בדבר היעדר ניקיון כפיים ומניעות, הנובעות, לטענת המשיבה מהעובדה שהעותר השתתף בישיבת מליאת המועצה בה נדונו נוסחי הסיווגים דנן ונוסח הגדרת "מבנה חקלאי". אין בעצם השתתפות העותר בישיבת המליאה בעת הדיון לגבי הנוסח המתאים, לבין הכשרת השינוי ולא כלום, שהרי לא נטען וממילא לא הוכח ,כי לעותר היתה יד בהחלטה שלא להעביר את הנוסח החדש לאישור השרים. חוקיות הסיווג: 7. כאמור לעיל, עד לשנת 2002 הוגדר סעיף 911 בצו הארנונה "בית אריזה ומשתלה", אך בשנת 2003 שונתה ההגדרה ל: "בית אריזה וכן מבנה חקלאי שאינו עונה על הגדרת הנכסים בסעיפים 662, 661". סעיף 661 עד לשנת 2002, הוגדר: "מבנה חקלאי באזורים א', ב' ובגביה מרוכזת מאגודה חקלאית או מוועד מקומי". ומשנת 2003 שונתה הגדרתו ל: "מבנה חקלאי באזורים א', ב' המשמש את אותו משק בלבד". כלומר הגדרת סיווג 911 היתה בשנת 2002 "בית אריזה ומשתלה" ואילו בשנת 2011, מועד הטלת השומה על העותר לפיו סיווג 911 לשון ההגדרה היתה: בית אריזה וכן מבנה חקלאי שאינו מבנה חקלאי באיזורים א'ב' , המשמש את אותו משק בלבד. הגדרת המונח "מבנה חקלאי" שונתה אף היא בין השנים 2002-2011 וכעת, תחת ההגדרה "מבנה המשמש או מיועד לשימוש חקלאי", מדובר במבנה המשמש במישרין או המיועד לשמש את הגידול החקלאי, לרבות גידול בעלי חיים" (הדגשה שלי, נ.א.) האם מדובר בהבהרה בלבד? קל להיווכח כי לא כך היא. די אם אסתמך על השוני הלשוני הניכר בין נוסחי סיווג 911. בשינויי הנוסח הושמטו מבנים שהם "משתלה", נכללו והוספו "מבנים חקלאיים", אך אלה המצויים באזור א' או ב' בלבד המשמשים את אותו המשק בלבד, זאת כאשר מבנה חקלאי אינו עוד כל מבנה המיועד לשימוש חקלאי, אלא רק מבנה המיועד לשימוש חקלאי ומשמש ככזה בפועל במישרין. קל להיווכח כי אין כמעט דמיון בין סיווג 911 בשנת 2002 לבין נוסחו בשנת 2011, וברי כי מדובר בתוספות והשמטות בעלות משמעות מהותית לכלל הנישומים, שכן הן מוסיפות נישומים שלא נכללו תחת סיווג זה בשנת 2002 ומוציאות נישומים שנכללו תחתיו בעבר. הכללה והשמטה כאמור, כאשר לצידה מתלווים תעריפים שונים בין הסיווגים האפשריים, היא שינוי מהותי. בחינת השינויים הלשוניים שנערכו בסיווג 661 (המשמש מאז שנת 2003 כחלק מהגדרת סיווג 911), מביאה למסקנה דומה: אם עד לשנת 2002 נכלל בית הקירור תחת סיווג זה כ"מבנה חקלאי", הרי שמאז 2003 מדובר במבנה חקלאי שעליו לשמש את אותו משק בלבד. במקרה שלפני, עת הצהיר העותר לפני כי מדובר בבית קירור המשמש את התוצרת החקלאית של משקו, וכן תוצרת חקלאית של חקלאים אחרים, הרי שאין הוא חוסה עוד תחת סיווג זה, ודי בכך כדי להראות כי מדובר בשינוי מהותי המוציא את בית הקירור הנדון מתוך סיווג מסוים, שתעריף נמוך בצדו, אל סיווג אחר היקר פי כמה. חוקי ההקפאה 8. חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992, הסדיר את סמכויות הרשויות המקומיות בהטלת ארנונה (להלן: "חוק ההסדרים"). מכוח סעיף 9 בחוק ההסדרים מותקנות אחת לשנה תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות). בתקנות ההסדרים משנת תשס"ז-2007, התקפות גם לשנים 2011-2012, תוקנה תקנה 5(א) אשר מגבילה מועצה מלשנות בשנת כספים מסוימת סוג, סיווג או תת-סיווג של נכס, באופן המשפיע על סכום הארנונה שרשאית הרשות המקומית להטיל לפי התקנות. שינוי כאמור הוא שינוי מותר, כלשון סעיף 10 (א)(2) בתקנות, רק מקום בו קיבלה המועצה אישור משר הפנים ושר האוצר לשם כך, או מי שכל אחד מהם הסמיך ולפי החוק. אלה הם חוקי ההקפאה. מפרשנות תכליתית של חוקי ההקפאה נלמד כי חוקים אלה נועדו להקפיא תעריפים כפי שנוסחו עד לשנת 1993, ולמנוע עקיפת ההקפאה בדרך של הגדרה מחודשת או סיווג מחודש הכוללים בצדם תעריפים שונים, גבוהים מהתעריפים הקודמים. רשות המבקשת לשנות תעריף או סיווג כאמור, נדרשת לקבל את אישור השרים לשם כך. הניתוח לעיל מלמדני כי השוני בנוסח סיווג 911 מצמצם את מסגרת המבנים החקלאים הנכללים בהגדרתו, ומוציא מתוכו את אלה שאינם משמשים במישרין לשימוש חקלאי ואלה שאינם משמשים את אותו משק בלבד. גם אם נכון והוגן השינוי באשר הוא ממסה באופן שונה מבנים חקלאיים המשמשים כעסק מסחרי, לעומת מבנים חקלאיים המשמשים את התוצרת החקלאית של אותו המשק בלבד, אין ספק כי השינוי ממפה מחדש את מכלול המבנים הבאים תחת סיווג זה ועל כן הוא שינוי מהותי. בהיות השינויים האמורים שינויים המשפיעים על הסכומים שהמועצה רשאית להטיל לפי התקנות (כלשון תקנה 5) ומשלא התבקש או התקבל בגינם אישור השרים, הרי שמדובר בפעולה שנעשתה בחוסר סמכות, ודין פעולה מנהלית שנעשתה בחוסר סמכות - להתבטל. (ראו רענן הר זהב, המשפט המנהלי הישראלי, שנהב הואצה לאור - 1996, עמ' 27-29). באופן דומה השינויים שהוכנסו בסיווג 661 הולידו הבדל בין "מבנה חקלאי באזור א,ב", לבין "מבנה חקלאי המשמש אותו משק בלבד", מביא, בפועל לגביית תעריף גבוה פי כמה למבנה חקלאי שאינו משמשק את אותו משק, בניגוד לצו עד שנת 2002, ולכן מדובר בשינוי מהותי בצו עצמו. כך גם לעניין הגדרת המונח "מבנה חקלאי". 9. למען שלמות התמונה אציין כי לא שוכנעתי מטיעוני המשיבה לפיהם אין מדובר בשינויים מהותיים אלא בשינויי נוסח שנועדו להבהיר מדיניות קיימת, מן הטעמים הבאים: מפרוטוקול ישיבת מליאת המועצה מיום 8/12/2002 (פרטיכל מליאה מס 42/02, נספח 14א לעתירה), במסגרתה הוחלט על שינוי נוסח ההגדרה "מבנה חקלאי", עולה כי לא מדובר במדיניות קיימת, או במדיניות רווחת ונהוגה בשטחי המועצה באותה עת. באותה ישיבה התבקש "לאור אי הבהירות בנוסח הגדרת המונח "מבנה חקלאי" ולאור העובדה שאין הגדרה ברורה בחוקים הרלבנטיים ולאור מקרים של נישומים שפנו למועצה בהליכי השגה וערר... להגדיר מבנה חקלאי.." (שם בעמ' 2). במהלך אותה ישיבה חיפשו חברי המליאה אחר נוסח מתאים שיבחין בין מיסוי על מבנה חקלאי המאפסן תוצרת חקלאית של אותו משק, לבין מבנה חקלאי המשמש כעסק. חברי המליאה נחלקו ביניהם מהי המדיניות הראויה כאשר ההצעות להגדרת מבנה חקלאי נעו בין "מבנה המשמש לצרכו של אותו חקלאי" ועד "מי שנותן שירותים בתשלום ישלם בחלק יחסי" (שם בעמ' 3). דברים אלה מלמדים כי נכון לדצמבר 2002 לא היתה למועצה מדיניות חד משמעית ברורה ונוהגת לגבי מיסוי מבנים חקלאים בארנונה, או הגדרה מוסכמת ל"מבנה חקלאי", זאת בניגוד לטענת המשיבה. לחיזוק טענתה כי מדובר במדיניות נוהגת, הפנתה המשיבה אל עמ"נ 323/08, אחים לוטרינגר בע"מ נ' מועצה אזורית דרום השרון (מיום 20.9.2011, להלן:"עמ"נ לוטרינגר"), בו נטלה חלק כמשיבה. שם, בסעיף 25 לפסק הדין, התבטאה השופטת, שרה ברוש, בנוגע לתיקונים בהגדרת תת סיווג 661 ותת סיווג 991, כי "אפשר שהתיקונים באו להבהיר את המצב שהיה קיים גם קודם לכניסתם לתוקף, ולאו דווקא ליצור מצב חדש שלא היה קיים קודם". ברי כי אין בציטוט דברים אלה כדי להעיד על נכונותם ויודגש כי גם במסגרת עמ"נ לוטרינגר צוינו הדברים בגדר אפשרות בלבד והם אינם עובדות שהוכחו. עוד יצוין כי הערעור שם הוגש בטענה לחוסר אחידות בקביעת סיווג והטלת שומה מבנים חקלאים במסגרת סיווגים 661 ו-911, וגם בזאת יש כדי להעיד על היעדר מדיניות ברורה נוהגת. זאת ועוד; גם אילו קיבלתי את הטענה כי הגדרת הסיווגים החל משנת 2003 מבטאים במדויק את מדינות המיסוי לפיה נוהגת המועצה, הרי שאין לתת יד למצב דברים בו צו הארנונה מדבר בלשון אחת ואילו המדיניות הנוהגת רחוקה מלשון הצו כמרחק מזרח ממערב. המונח "מדיניות קיימת" אינו איצטלה לכינונה של מדיניות שונה מהאמור בצו הארנונה. מיסוי לפי המדיניות הנוהגת במקרה כגון זה, להבדיל ממיסוי לפי לשון הצו, מרוקנת מכל תוכן את חוקי ההקפאה שבאו במטרה לשמר את צווי הארנונה על נוסחם ועל יישומם כאחד. אם לשון סיווג 911 נקבעה או, אם תרצו, "הוקפאה" כ"בית אריזה ומשתלה", הרי שרק נכסים הנכללים מפורשות תחת הגדרה זו יכללו בו, וכל גבייה אחרת או הכללת נכסים בתנאים שונים שאינם קבועים בצו מפורשות, נוגדת את חוקי ההקפאה. גם אם הוחלט ברב דעות במליאת המועצה כי המדיניות הרצויה היא זו הממסה עסק בשונה ממבנה חקלאי, הרי שאין להתעלם מכך שבעצם חקיקת הצו ושינוי הסיווג, יש כדי להשפיע על נישומים ועל זכויותיהם. לשם השמירה על זכויות אלה ולשם אחידות גביית הארנונה ברחבי המדינה נדרש אישור השרים כאמור, ואל לה לרשות מקומית לפעול על דעת עצמה, מעת שמצאה כי פרשנות מסוימת למונח כלשהו ראויה בעיניה. 10. משמעות בטלות האקט המנהלי כאן, היא כי השינויים בהגדרת סעיפים 911 ו-661 בצו הארנונה שהתקבלו בשנת 2003 בטלים, ונוסחם בשנת 2002 הוא הנוסח התקף לשומת הארנונה שהוטלה בשנים 2011 ו-2012. הסיווג המתאים לבית הקירור: 11. משזאת נקבע יש להמשיך ולברר מהו הסיווג המתאים תחתיו יש לסווג את בית הקירור של העותר, בהתאם לנוסח צו הארנונה החוקי התקף לשנים אלה, כפי שקבעתי לעיל. הכרעה בשאלה זו של סיווג נכס צריך שתהיה מבוססת על בדיקה פרטנית הקשורה במאפייניו של כל נכס הספציפי, ייעודו והשימוש בו בפועל, ואינה תלויה בכותרת השימוש בו בלבד כ"בית קירור לתוצרת חקלאית". לעניין זה יפים דברי השופטת שרה ברוש בעמ"נ לוטרינגר, לפיהם אין להיאחז במונח "בית אריזה" (הוא הנכס הנבחן שם) על מנת לקבוע את סיווג הנכס, אלא יש למצות את כלל האפשרויות הפרשניות המוצאות אחיזה בלשונה של הגדרת הסיווגים האפשריים (שם, בסעיף 26 בפסק הדין). כך, בבר"מ 1711/12, מנהלת הארנונה בעיריית חולון נ' תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ, מיום 12.5.13, קבעה השופטת דפנה ברק ארז כי אין לקבוע הלכה כללית בשאלה כיצד יש לסווג "מתקני קירור", אלא יש לעשות שימוש במבחנים הכלליים שנקבעו בפסיקה, הבוחנים כל נכס בחינה עובדתית קונקרטית (שם, בסעיף 12 לפסק הדין). יחד עם זאת, בנושא זה, דעתי כדעת המשיבה ואני סבורה כי המקום לברר את מאפייני הנכס כמו גם ייעודו והשימוש שנעשה בו, לצורך קביעת הסיווג שיוחל עליו, אינם במסגרת העתירה דנן, אלא במסגרת הדיונים התלויים ועומדים אצל ועדת הערר לשנים 2011-2012. בחינה זו תעשה, כאמור, בהתאם לסיווגים התקפים שלא בוטלו במסגרת עתירה זו, בבחינת הנתונים העובדתיים של היעוד והשימוש בנכס, ובהתחשב בכלל אפשרויות הפרשניות לכל אחד מהסיווגים בצו הארנונה. 12. מעבר לנדרש אוסיף גם זאת; כפי הנראה, צו הארנונה אצל המשיבה, נכון לשנת 2002, וסיווגים 661 ו- 911 הנזכרים בו, אינם מבטאים נכונה את מדיניות המיסוי הרצויה במועצה, ואינם מפרטים דיים את אפשרויות הסיווג והשומה באופן שיאפשר לכל תושב להסיק מראש תחת איזה סיווג עשוי הנכס שברשותו להיות מסווג, ולכלכל צעדיו בהתאם. ככל שחפצה המועצה להנהיג מדיניות כאמור, עליה לפעול לתיקון צו הארנונה באופן שיבהיר מהו מבנה חקלאי המשמש תוצרת חקלאית עצמית, מה דינו של מבנה המשמש כעסק, וכיצד ימוסה מבנה המשמש הן את התוצרת החקלאית של החקלאי והן תוצרת של אחרים. כל זאת, כמובן, לאחר אישור השרים תיקונים אלה. סוף דבר: 13. אשר על כן אני קובעת כי השינויים בצו המיסים (ארנונה) בסיווגים 911 ו- 661 לשנת 2003, והגדרת המונח "מבנה חקלאי", כאמור בעתירה זו, נעשו בחוסר סמכות ובניגוד לחוק ההקפאה ולפיכך הם בטלים. נוכח בטלות זו, הסיווגים החוקיים כיום הם סיווגים 911 ו-661 בנוסחם עד לשנת 2002. כך גם הגדרת המונח "מבנה חקלאי". לפיכך, שומת הארנונה שהוטלו על העותר לשנים 2011-2012 בטלות. ועדת הערר הדנה בערר שהגיש העותר בגין שומות אלה תבחן ותכריע מהו הסיווג המתאים לבית הקירור של העותר, לפי צו הארנונה החוקי, בהתאם לקביעות בפסק דין זה. המשיבה תישא בהוצאות העותר בסך 30.000₪.חקלאותהגדרות משפטיותמבנהארנונה