טען אין כל מגבלה בחוק לעיון וצילום התיק, מה עוד שבהליך אישור תובענה ייצוגית, יש אינטרס ציבורי לקיומה של פומביות. ג. בהחלטתי מיום 18.7.2013 אִפשרתי לב"כ המבקשים ולב"כ המשיבה להגיש התייחסותם ביחס לבקשת העיון וזאת עד לתאריך 25.7.2013. נכון לשעה זו הונחה בפניי התייחסותה של המשיבה בלבד, המתנגדת לבקשת העיון. ד. בהתייחסותה טוענת המשיבה, כי אין קשר בין תיק זה לבין הגשת בקשת אישור, ככל שתוגש, כנגד עיריית רחובות, שהיא רשות מקומית אחרת ונפרדת, ומטבע הדברים פועלת בהתאם לנהלים שקבעה לעצמה. עוד טוענת המשיבה, כי אם מבקש העיון זקוק לעיון בתיק לצורך שקילה האם יש מקום להגיש בקשת אישור דומה כנגד עיריית רחובות, הרי שדי למבקש העיון לעיין בהחלטת בית המשפט הדוחה את בקשת האישור, כאשר פרסום ההחלטה ממצה כל אינטרס ציבורי הקשור בהשלכותיה של התביעה על כלל הציבור. כמו כן, בקשת האישור אמורה להיות גלויה, שכן העתקה צריך להיות מצוי בפנקס התובענות הייצוגיות. מוסיפה וטוענת המשיבה, כי המבקש מנסה ליהנות מפירות עמלם של באי כוח הצדדים בתיק זה ומזכויות הקניין הרוחני של באי כוח המשיבה במסמכים שהוכנו על-ידם. זאת ועוד, אין בבקשת העיון כל הסבר מדוע יש צורך למבקש העיון בעיון ובצילום תגובת המשיבה, וכיצד עיון בתגובה זו משרת את המטרה המצוינת בבקשת העיון. עוד טוענת המשיבה, כי היא צירפה לטיעוניה שנטענו במסגרת הליך בקשת האישור, מסמכים הנוגעים לנכסים שונים שהוחזקו על-ידי המבקש מס' 1, והמדובר במידע פרטי של המשיבה ושל המבקשים, שאין כל הצדקה לחשוף אותו לצדדים שלישיים, ובוודאי לצדדים שאין להם כל נגיעה לעיר חיפה ולארנונה המשולמת לה. ה. לאחר שנתתי דעתי לנימוקי בקשת העיון ולטיעוניה של המשיבה, מסקנתי היא שיש להיעתר לבקשת העיון, בכפוף להגבלה כפי שיובהר להלן. ו. תקנה 4(א) של תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, קובעת: "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן: בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין." בעניין זה כתב כב' הרשם ג. שני בבג"ץ 10003/08 עו"ד תומר לוי ואח' נ' מדינת ישראל, בפיסקה 6 (לא פורסם, 5.4.2012), כי תקנה 4 הנ"ל קובעת מסלול תלת-שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק. בשלב הראשון נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיין בחומר המבוקש, ולענייננו, התשובה על כך שלילית. ז. בשלב השני נבחנת השאלה האם העיון מוצדק, ולעניין זה נאמר בהחלטה הנ"ל של כב' הרשם ג. שני: "בשלב זה נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעקרון פומביות הדיון... לפיכך, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל לשכנע כי אין להתירו". כמובן, שזכות העיון אינה מוחלטת: "ולעיתים יש מקום להגביל אותה לאור אינטרסים נוגדים כגון בטחון המדינה, הזכות לפרטיות של בעלי הדין, הגנה על סודות מסחריים ועוד כיוצ"ב". נאמר עוד באותה החלטה, שההכרעה בשאלת העיון מבוססת על איזון בין האינטרסים של מבקש העיון, של בעלי הדין, ושל הציבור בכללותו. ח. בשלב השלישי, ככל שקיימת הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. עיינו גם: בהחלטת כב' השופט ח. מלצר בבג"ץ 8621/12 ‏טיב תשלובת טכסטיל (1969) בע"מ ואח' נ' שר האוצר (לא פורסם, 3.1.2013); בהחלטת כב' השופטת א. חיות בע"א 3976/04 בורנשטיין נ' בנק דיסקונט (לא פורסם, 25.10.2004); וכן בהחלטת כב' הרשם (כתוארו אז) י. מרזל בע"א 8849/01 עו"ד צבי סבוב נ' פקיד השומה למפעלים גדולים ואח' (לא פורסם, 15.2.2005). ט. באשר לעיון בבקשת האישור, ובהחלטתי מיום 10.7.2013, הדוחה את בקשת האישור, הרי שאלה פורסמו בפנקס תובענות ייצוגיות (מס' הליך בפנקס: 1717), הפתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של בתי המשפט (). י. באשר לעיון בכתב התובענה ובתגובת המשיבה, סבורני שבענייננו עמד מבקש העיון בנטל, הקל יחסית, המוטל עליו. אני מפנה שוב להחלטתו של כב' הרשם ג. שני בבג"ץ 10003/08, לעיל, בפיסקה 7: "... נטל ההנמקה הרובץ לפתחו של מבקש העיון הינו קל יחסית, זאת לאור מעמדו וחשיבותו של עיקרון פומביות הדיון..." בענייננו, מציין מבקש העיון כי העיון דרוש לו על מנת לשקול פתיחת הליך משפטי כנגד עיריית רחובות, וכנגד חברות הגביה הפועלות מטעמה, בעילות דומות. גם אם ההנמקה המצוינת בבקשת העיון הינה לקונית, הרי שהיא עונה על הרף הנדרש לפי הפסיקה הרלוונטית, אליה הפניתי לעיל. יא. באשר לטענת המשיבה, לפיה מבקש העיון מנסה ליהנות מפירות עמלם של באי כוח הצדדים בתיק זה, אין לי אלא להפנות להחלטה של כב' הרשמת (כתוארה אז) ג. לוין בבג"ץ 7186/06 עו"ד אורן שבת נ' עיריית חולון, בפיסקה 8 (לא פורסם, 22.4.2009): "אשר לאינטרס העותרים, מעבר לטענה כי העיון בתיק יפגע בהם משום שהשקיעו מכספם, זמנם ועמלם בתיק, לא נטען לפניי כי העיון בתיק יביא לפגיעה באינטרסים לגיטימיים שלהם. יש לזכור כי העתירה עוסקת בעניין ציבורי מובהק, אין לה נגיעה לעניינים שבצנעת הפרט או לעניינים המצויים תחת הפרטיות העסקית של מאן דהוא. במצב דברים זה, עצם הטענה כי העיון בתיק יפגע בעותרים משום שהשקיעו מכספם, זמנם ועמלם בתיק, אינה מוכיחה פגיעה קונקרטית בעותרים ואין בה כדי להצדיק מניעת העיון בתיק." יב. הסוגיה שעליי להכריע בה, היא למעשה, כיצד לאזן בין זכות העיון של מבקש העיון, לבין ההגנה על פרטיות הנתונים המצויים בחלק מן המסמכים שצורפו לתגובתה של המשיבה ולכתב התובענה. יג. לפיכך אני מורה: 1. מבקש העיון רשאי לעיין ולצלם את בקשת האישור, כתב התובענה, תגובת המשיבה מיום 6.5.2012, וכן החלטתי מיום 10.7.2013 (כשאני מפנה את מבקש העיון לכך שבבקשת האישור ובהחלטתי מיום 10.7.2013, ניתן לעיין במסגרת פנקס התובענות הייצוגיות). 2. עם זאת, מבקש העיון לא יהא רשאי לעיין במסמכים המפורטים להלן: I. בחוזה השכירות שצורף כנספח א' של כתב התובענה. II. בפירוט מצב תשלום הארנונה של המבקש מס' 1, שצורף כנספחים ג' ו-ד' של כתב התובענה. III. העתק תדפיס יתרת חובו של המבקש מס' 1 בעסק נכון ליום 6.5.2012 (נספח 2 של תגובת המשיבה). IV. פלט ממערכת הארנונה של מצב חשבון המבקש מס' 1 נכון ליום 31 בדצמבר 2011 (נספח 3 של תגובת המשיבה). V. פלט ממערכת הארנונה של מצב חשבון המבקש מס' 1 נכון ליום 25 באפריל 2012 (נספח 4 של תגובת המשיבה). 3. כדי להקל על הטיפול בעיון, אני מציע שבאי כוחם של המבקשים ובאי כוחם של המשיבה, יתאמו ביניהם את המצאת המסמכים המפורטים בס"ק 1, למעט המסמכים המפורטים בס"ק 2, אל מבקש העיון, מר דן כוכבי. 4. המצאת מסמכים זו תהא כנגד כך שמבקש העיון יישא בעלות הסבירה הכרוכה בצילום המסמכים והמצאתם. אין צו להוצאות.מסמכיםשאלות משפטיותתביעה ייצוגית