עתירה לקבלת מקלט מדיני בישראל - נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני

בעתירה מבקש לדון מחדש בבקשתו למקלט מדיני בישראל ולהורות כי נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני מיום 2.1.11 (להלן: "הנוהל החדש") אינו יכול לחול בעניינו של העותר. עוד מבקשים העותרים להחיל את ההגנה גם על העותרות 2 ו- 3 (להלן: "העותרות") מכוח עקרון הגנת התא המשפחתי. העובדות: 1. העותר, אזרח ניגריה, יליד 1967, נכנס לישראל ביום 28.3.07 באשרת תייר מסוג ב/2 לתקופה של כ- 3 חודשים. 2. עותרת מס' 2, אזרחית ניגריה, היא אשתו של העותר (להלן: "העותרת"), נכנסה לישראל לראשונה ביום 31.3.06 באשרת תייר מסוג ב/2 ויצאה מישראל ביום 9.4.06. העותרת נכנסה בשנית לישראל ביום 13.3.07. לשניים ילדה משותפת, קטינה, אשר נולדה בישראל ביום 31.5.09, היא עותרת מס' 3. 3. ביום 19.4.07 הגיש העותר בקשה למקלט מדיני בישראל וביום 11.6.07 נערך לו ראיון במשרדי נציבות האו"ם לפליטים בירושלים. 4. ביום 7.11.07 המליצה נציבות האו"ם לפליטים לדחות את בקשת העותר לקבלת מקלט מדיני. בקשת העותר נבחנה על ידי חברי הועדה המייעצת לענייני פליטים בהליך המקוצר, וביום 30.1.08 (כך לטענת המשיבה) החליט ראש רשות האוכלוסין וההגירה לדחות את הבקשה. ההחלטה נשלחה לעותר ביום 28.2.08 ועל העותר היה לעזוב את ישראל עד ליום 13.3.08 (להלן: "ההחלטה הראשונה"). 5. ביום 12.3.08 הגיש העותר בקשה לעיון מחדש בהחלטה הראשונה. 6. ביום 29.7.09 עוכב העותר ונערך לו שימוע בפני הממונה על ביקורת הגבולות. באותו יום הוצאו כנגדו צווי הרחקה ומשמורת והוחלט כי הוא ישוחרר בכפוף לתנאים. 7. ביום 26.10.09 נערך לעותר הליך רישום וזיהוי ע"י יחידת המסתננים של המשיבה. לעותר הוענקה אשרת שהייה זמנית מכוח סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב- 1952, אשר חודשה מעת לעת עד ליום 27.6.11. 8. ביום 27.6.11 נדחתה בקשת העותר לעיון מחדש בנימוק לפיו לא הוצג מידע חדש ורלוונטי אשר יש בו כדי לשנות את ההחלטה הראשונה. 9. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה נשוא פסק דין זה. 10. במסגרת הדיון שנערך בעתירה ביום 1.3.12, ולאור בקשת העותרים לתקן את העתירה על בסיס תכתובות דואר אלקטרוני שהתגלו להם וצורפו כנספח מש/4 לתגובה המקורית לעתירה, נעתרתי לבקשה בתנאים, הכל כמפורט בהחלטה. 11. העותרים הגישו עתירה מתוקנת, המשיבה הגישה תגובה מתוקנת ופסק דין זה דן בכתבי טענות מתוקנים אלה. טענות העותרים: 12. העותר, לטענתו, הצטרף לארגון ה- Bakassi Boys (להלן: "הארגון") בשנת 2003 ושימש כמנהיג של קבוצה מס' 5 כשתחתיו שירתו פעילים רבים. עוד לטענת העותר, פנו אליו פוליטיקאים רבים וביקשו כי יפעל כנגד מתחריהם הפוליטיים בתמורה לכספים שישולמו לו. העותר סירב לשתף פעולה עם פוליטיקאים אלה. 13. בחודש דצמבר 2006, כך לטענת העותר, פוליטיקאי ששמו אינו ידוע לעותר, פנה אליו וביקש ממנו לרצוח את Ogo יו"ר המפלגה באורוקו בתמורה לכסף רב אולם העותר סירב גם לכך. העותר פנה למשרדי הארגון כדי לשוחח עם יו"ר הארגון על מעשי ההרג בהם נטל הארגון חלק. בסמוך לאחר מכן נרצח חברו של העותר, עמנואל, יחד עם שני בניו הקטינים של עמנואל. העותר הבין כי עמנואל ובניו נרצחו על רקע הדברים הנ"ל ופנה למשטרה בדיווח על קרות העניינים. חרף זאת, לטענת העותר, לא נעשה דבר ע"י המשטרה והעותר הוזהר ע"י השוטרים לבל יפצה את פיו, אחרת יענש על ידם. 14. נוכח נסיבות אלו, נוכח העובדה שהמשטרה לא סייעה לו ולנוכח העובדה כי חבריו בארגון היו גם הם בעקבותיו, עזב העותר את אנמברה וברח למדינת אנגו בניגריה, שם הסתתר אצל חבר עד לתקרית בה הגיעו מספר אנשים לבית חברו. ביום 23.1.07 הגיעו מספר אנשים לבית חברו, העותר זיהה אחד מהם והסיק כי אנשים אלה באו להורגו והוא נמלט מהמקום. 15. בשלב זה הבין העותר כי לא יהיה בטוח בארצו, הוא נמלט לצפון המדינה והחל לתכנן את בריחתו מניגריה. הוא זכה לסיוע בהשגת הויזה והצליח לצאת מניגריה ביחד עם קבוצת צליינים באמצעות אשרת תייר וכך הגיע לישראל. 16. העותר טוען כי הוא עומד בתנאי אמנת הפליטים משום שהוא נרדף בשל סירובו לבצע רצח על רקע פוליטי במסגרת הארגון אליו השתייך. עוד טוען העותר כי החלטת המשיבה לדחות את בקשתו על הסף לוקה בפגמים מהותיים כדלקמן: א. העותר היה זכאי כי בקשתו תטופל על פי הנוהל שהיה תקף בעת הגשת הבקשה ולא ניתן להחיל את הנוהל החדש בעניינו. ב. החלטת המשיבה נגועה בפגם של אי קיום חובת היוועצות. לא התקיימה התייעצות פנימית בין חברי הועדה ולא התקיימה התייעצות בין חברי הועדה לבין ראש הרשות אשר החליט לדחות את בקשת העותר. ג. המשיבה המתינה במכוון עד לכניסת הנוהל החדש לתוקפו כדי לדחות את הבקשה על הסף. ד. לעותר לא ניתן מידע מספיק לגבי ההחלטה הראשונה ומשום כך נשללה ממנו זכות הטיעון. בנוסף, הנוהל החדש אינו סביר משום שלא ניתן להעלות טענות משפטיות נגד ההחלטה. ה. החלטת המשיבה נשענת על מידע עובדתי חלקי והנחות שאינן מבוססות בכל הנוגע לארגון אליו השתייך העותר. ו. הראיון נערך בשפה האנגלית שאינה שפת אמו של העותר ושל עורך הראיון, וקיימות אי הבנות עובדתיות הנובעות מהעדר שליטה בשפה. ז. לא בוצע לעותר ראיון עומק והחלטת המשיבה מבוססת על ראיון שנערך לו 4 שנים קודם לכן. ח. החלטת הדחייה של המשיבה אינה מנמקת מדוע העותר אינו עומד בתנאי האמנה. 17. העותר טוען כי נשקפת לו סכנה אישית לחייו ולביטחונו מצד חברי הארגון, מצד הפוליטיקאים ומצד המשטרה, וקיים חשש מבוסס היטב כי יירצח ע"י חברי הארגון או המשטרה, אם יחזור לארצו, במיוחד לנוכח אופיו האלים של הארגון. גם מכוח עקרון אי ההחזרה אין לגרש אדם למקום בו יועמדו חייו או חירותו בסכנה. לטענתו, יש להסתמך על המדריך לקביעת מעמד פליט בהוצאת הנציב העליון של האו"ם. 18. העותר טוען כי סיפורו הוא קוהרנטי ואמין ולא התגלו בו סתירות מהותיות. אם סבר המראיין כי גרסתו של העותר לוקה בהעדר אמינות היה עליו לזמנו לראיון נוסף לבירור הטענות. בנוסף, היה מקום לפנות לעותר ולבדוק האם יש בידו ראיות או טענות חדשות בטרם ניתנה ההחלטה. 19. העותר מבקש מעמד לעותרות מכוח עקרון ההגנה על התא המשפחתי. עמדת האו"ם היא כי על פי המשפט הבינלאומי אחדות המשפחה היא חלק מהזכות לחיי משפחה והזכות לחיים כתא משפחתי שלם. טענות המשיבה: 20. לטענת המשיבה יש לדחות על הסף את העתירה. בקשת העותר למקלט נדחתה משום שהוא אינו עומד באחת העילות הקבועות באמנת הפליטים, ובקשתו לעיון מחדש נדחתה משום שלא השתנו הנסיבות הרלוונטיות ומשלא הציג העותר מסמכים או ממצאים חדשים. 21. לטענת המשיבה, על אף שבקשת העותר הוגשה בטרם נכנס לתוקפו הנוהל החדש, החלת הנוהל היא אקטיבית וחלה על בקשות תלויות ועומדות. שימוש בהליך המקוצר במקרים המתאימים אינו פוגע במבקשי המקלט והוא נועד לברור את בקשות הסרק מבין הבקשות האמיתיות. 22. גם אילו היה על המשיבה להחיל על העותר את הנוהל הישן, לא הוצג כל שינוי בנסיבות אשר היה מביא לבדיקה מעמיקה של בקשתו לעיון מחדש. בין אם היתה נבחנת בקשתו לפי הנוהל הישן ובין אם נבחנה לפי הנוהל החדש התוצאה היתה זהה. לפי שני הנהלים אין כל חובה לערוך לעותר ראיון עומק מקום בו הבקשה איננה מגלה נסיבות חדשות. 23. טענתו של העותר באשר לשפת הראיון מועלית לראשונה במסגרת העתירה ועומדת בניגוד להצהרתו כי תצהירו תורגם לו לשפה האנגלית. גם בקשותיו ותצהירו בתמיכה לצו הביניים הוגשו על ידו בשפה האנגלית. 24. העותר לא הוכיח כי קיימת סכנה ממשית לחייו אם יחזור לניגריה ולא הוכיח מדוע לא יוכל לעבור לאזור אחר במדינתו או ייעזר בגורמי האכיפה במדינתו. העותר בחר מרצונו החופשי ליטול חלק בפעילות הארגון אשר דרכיו האלימות היו ידועות לו, והוראות האמנה לא יחולו על אדם אשר חשוד כמי שביצע מעשה פשע או שהוא נאשם במעשים הנוגדים את עקרונות האו"ם. 25. המשיבה טוענת כי דין העתירה להידחות על הסף גם נוכח העדר ניקיון כפיים ואי אמירת האמת ע"י העותרים. העותרים לא פירטו את השתלשלות העניינים ביחס לעותרת ובקשותיה למקלט בישראל, לא ציינו כי העותרת שוהה בישראל במשך שנתיים שלא כדין ובחרו להעלים עובדות מהותיות מבית המשפט. 26. המשיבה טוענת כי יש לדחות את בקשתן של העותרות להסדרת מעמדן בישראל מכוח עקרון התא המשפחתי משום שכדי להגיש בקשה כזו על העותר להחזיק ברישיון ישיבה בישראל. 27. המשיבה טוענת כי העתירה המתוקנת לוקה בהרחבת חזית מעבר לרשות שניתנה לעותרים בהחלטת בית המשפט לתיקון העתירה, וכי דין כל הטענות כנגד ההחלטה הראשונה להידחות מחמת שיהוי. דיון: 28. עיון בעתירה המקורית שהגישו העותרים מגלה כי היא הוגשה כנגד ההחלטה מיום 27.6.11 שניתנה במסגרת הבקשה לעיון מחדש. בפתיח לעתירה המקורית ביקשו העותרים לבטל את החלטת המשיבה לדחות על הסף את ערעורו של העותר ובסעיף 24 נטען: "מכאן עתירה זו, המכוונת כנגד דחייתו על הסף של ערעורו של העותר על דחיית בקשתו למקלט". גם בעתירה המתוקנת הבהירו העותרים כי זו מוגשת כנגד ההחלטה הדוחה את ערעור העותר. בעמ' 2 לעתירה מציינים העותרים כי "במקרה זה, מכוונת העתירה כלפי החלטתו של המשיב לדחות על הסף את הערעור שהגיש העותר על ההחלטה המקורית שלא להכיר בו כפליט, ...". גם בסיומה של העתירה, בסעיף 116, מתייחסים העותרים לזכות הערעור שעמדה לעותרים אשר לא מוצתה באופן מלא על ידם. ראוי להדגיש כי ב"כ העותרים נוקט במונח "ערעור" בניסוח העתירה והעתירה המתוקנת אולם אין מדובר בערעור אלא ב"עיון מחדש". 29. העותרים הגישו בקשה לתיקון העתירה כדי להוסיף טיעונים המתייחסים למסמכים שהתגלו להם בשלב מאוחר יותר. המשיבה התנגדה לתיקון וטענה, בין היתר, כי תיקון העתירה יאפשר לעותרים להתגבר על טענת השיהוי כשהם תוקפים החלטות ישנות. בהחלטה מיום 1.3.12 נעתרתי לבקשת התיקון אולם קבעתי במפורש בסעיפים 5 ו- 6 כדלקמן: "5. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לאפשר לעותרים לתקן את העתירה. תיקון העתירה לא ימנע מהמשיב לטעון כל טענת שיהוי ו/או טענה אחרת כנגד העתירה המתוקנת. 6. למען הבהר - החלטה זו משמעותה היתר להגיש עתירה מתוקנת אולם אין בכך, בשום פנים, כדי לאפשר לעותרים להתגבר על טענות שיהוי ואחרות. כל טענה שתהא למשיב הוא יהיה רשאי להעלותה בתגובתו לעתירה המתוקנת." ובסעיף 7 להחלטה נקבע כי "העתירה המתוקנת תכלול אך ורק טיעונים הנובעים מהמסמכים החדשים שהובאו לידיעת העותרים... אולם לא תכלול אף טיעון ואף עובדה שאיננה נובעת מהמסמכים החדשים שהתגלו לעותרים". 30. עיון בעתירה המתוקנת מעיד כי העותרים חרגו מהעתירה המקורית, הם הרחיבו את חזית המחלוקת ואין מקום לדון באף טענה אשר מהווה הרחבת חזית. 31. יתירה מכך. בעתירה המתוקנת תקפו העותרים את ההחלטה מיום 27.6.11, הדוחה את הבקשה לעיון מחדש, והוסיפו טיעונים נוספים בהם נתקפת גם ההחלטה הראשונה מיום 30.1.08, אשר דחתה את בקשת העותר לקבלת מעמד של פליט. העתירה המתוקנת הוגשה ביום 13.6.12 כשההחלטה הראשונה ניתנה ביום 30.1.08 ונמסרה לעותר ביום 28.2.08. לא רק שתקיפת ההחלטה הראשונה מהווה הרחבת חזית אלא שהיא לוקה בשיהוי של ארבע שנים ממועד קבלת ההחלטה הראשונה. ראוי לציין כי העתירה המקורית הוגשה ביום 24.7.11, כשלוש וחצי שנים לאחר מתן ההחלטה הדוחה את בקשת העותר, וגם העתירה המקורית לוקה בשיהוי כבד. אי לכך כל טענה של העותרים התוקפת את ההחלטה הראשונה דינה להידחות מחמת שיהוי כבד. 32. דין העתירה להידחות גם מחמת חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים. א. במסגרת העתירה המקורית והמתוקנת לא גילו העותרים כי העותרת פנתה בעבר לנציבות האו"ם ביום 25.3.07 והגישה בקשה למקלט מדיני. ביום 9.7.07 נערך לעותרת ראיון וביום 27.8.07 המליצה נציבות האו"ם לפליטים לדחות את בקשתה למקלט מדיני. ביום 23.10.07 נדחתה הבקשה למקלט מדיני ע"י ראש רשות האוכלוסין וההגירה וביום 5.11.07 נשלחה לעותרת הודעה הדוחה את בקשתה והיא התבקשה לעזוב את ישראל תוך 30 ימים. ב. ביום 2.4.08 הגישה העותרת בקשה לעיון מחדש בהחלטה וביום 17.5.07 נדחתה בקשתה והיא התבקשה לעזוב את ישראל עד ליום 31.5.09. ג. העותרת לא עזבה את ישראל והמשיכה לשהות בישראל והיא שוהה בישראל שלא כדין תקופה של ארבע שנים עד היום. 33. עובדות אלו שצויינו לעיל הן עובדות מהותיות אשר היה על העותרים לגלותן במסגרת העתירה. העלמת עובדות אלה מהווה חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים במידה אשר מצדיקה את דחיית העתירה על הסף. 34. העותרים טענו, כאמור, כנגד ההחלטה מיום 27.6.11 שדחתה את בקשתם לעיון מחדש. בקשה זו נדחתה על הסף מאחר והעותרים לא הציגו שינוי נסיבות לרבות מסמכים או ממצאים חדשים. גם בעתירה המקורית וגם בעתירה המתוקנת לא הוכח כי העותרים הציגו נסיבות חדשות או מסמכים חדשים אשר יש בהם כדי לשנות את ההחלטה. 35. העותרים טוענים כי היה על המשיבה לבחון את בקשתם לעיון מחדש על פי הנוהל הישן ולא על פי הנוהל החדש שכן בעת הבקשה לעיון מחדש חל הנוהל הישן. דין טענה זו להידחות. בית המשפט העליון בעע"מ 2431/12 משרד הפנים נ' ג'סטינה אמארש אקוו, מיום 9.5.12 [מאגר בנבו] (להלן: "פס"ד ג'סטינה") קבע כדלקמן: "אנו סבורים כי על עניינה של המשיבה חל נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, שנכנס לתוקף ביום 02.01.2011, שכן תחולתו אקטיבית". לשון פסק הדין היא ברורה ונוהל הטיפול החדש חל באופן אקטיבי על בקשות תלויות ועומדות של מבקשי המקלט. כאשר עמדה בפני המשיבה בקשת העותר לעיון מחדש היה עליה לבחון את הבקשה בהתאם לנוהל החדש. אי לכך צדקה המשיבה כאשר החילה את הנוהל החדש על בקשתו לעיון מחדש של העותר ודין טענת העותר להידחות. ראוי לציין כי גם על פי הנוהל הישן וגם על פי הנוהל החדש ועל מנת להצליח בבקשה לעיון מחדש יש צורך להציג מסמכים או ממצאים חדשים. 36. די באמור לעיל כדי לדחות את העתירה ולסיים את הדיון. יחד עם זה מצאתי להתייחס בקצרה לטענת העותרים לפיה נערך לעותר ראיון בשפה האנגלית, שפה שהוא אינו דובר ואיננה שפת אימו. אין בטיעון זה כדי לתמוך בעמדת העותרים. העותר לא העלה טענה זו במהלך הראיונות שנערכו לו, לא טען זאת בפני המשיבה וטענה זו הועלתה לראשונה בעתירה. יתירה מכך, בקשותיו של העותר הוגשו בשפה האנגלית, תצהירו תורגם לו לשפה האנגלית ומעיון בראיון שנערך לו עולה כי הבין את השאלות והשיב להן כראוי. 37. עוד מצאתי להוסיף, מבלי שיש בכך צורך, כי גם לגופו של עניין העותרים לא הוכיחו כי יש להימנע מגירושם הן משום שעמדו בתנאי האמנה והן מכוח עקרון אי ההחזרה, לאור הנסיבות והאמור בהחלטה הראשונה של המשיבה. 38. ועוד. אין העותרות יכולות לזכות במעמד משום שרק מי שהוכר כפליט ואוחז ברישיון ישיבה מסוג א/5 רשאי להגיש בקשה לקבלת רישיון ישיבה עבור בן/בת הזוג וילדיו הקטינים. בענייננו בקשת העותר סורבה ומשום כך אין העותרות זכאיות לקבלת מעמד ודין בקשתן להידחות. 39. אשר על כן ולסיכום העתירה נדחית. 40. עם סיום פסק דין זה מצאתי לציין כי עתירה זו הוגשה ע"י עו"ד תומר ורשה ביום 24.7.11 ובספטמבר 2011 הוגשה ע"י עו"ד תומר ורשה עתירה אחרת (עת"מ 10727-09-11 סאנדיי אוגמדי נאנה נ' מדינת ישראל) שחלקים ממנה דומים לעתירה שבפנינו למעט שמות ותאריכים שצוינו שם. ראוי לעיין בעתירה זו (עת"מ 10727-09-11) ובפסק הדין שניתן על ידי שם ביום 6.10.13 כמו גם בעתירה נשוא פסק דין זה וכל המוסיף גורע. 41. העותרים 1 ו- 2 שוהים בישראל מאז שנת 2007. מצאתי לחייב את העותרים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה הוצאות בסכום של 3,000 ₪. משרד הפניםמבקשי מקלט מדיני