ניכוי אגרה בשיעור 1% מהתשלומים המתקבלים מהחייבים בתיקי מזונות הנגבים באמצעות הליכי הוצל"פ. המבקשת טענה, כי מדובר בגבייה המנוגדת לדין ואילו המשיבה טענה, כי גביית האגרה נעשית בהתאם להוראות הדין. בהחלטה נקבע, כי המשיבה תשלם למבקשים הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל. התיק הועבר לטיפולי ובשל העובדה שהמשיבה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת כב' השופטת ברוש, עוכב בפועל ניהול ההליך. 2. ביום 11/12/13 התקיים דיון בבית המשפט העליון שלאחריו ניתן פסק דין אשר קבע כדלקמן: "1. לאחר שיג ושיח עם הצדדים ולאחר שהבהרנו את עמדתנו, לפיה קיים כשל בטפסים אך עם זאת אין גביה שלא כחוק המצדיקה תביעה ייצוגית, הסכים בא כוח המשיבה לקבלת הערעור במובן זה שההחלטה מושא הערעור תבוטל, ואישור ניהול התובענה כייצוגית יתבטל אף הוא. המדינה מצידה הסכימה, בשים לב לכך שהמשיבה הציפה בעיה שראוי היה להציפה בדבר כשל בטפסים, כי ההוראות בענין הוצאות ושכר טרחת עו"ד - יעמדו בעינן. 2. רשמנו בפנינו כי בינתיים השתנו הטפסים וגם התקבל חוק חדש. 3. בכך מסתיים הליך זה בלא צו להוצאות בערכאתנו". 3. ב"כ המבקשת הגיש הודעה בדבר תוצאות הליך בר"מ 9119/11 ובקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה. בהודעה צוין, כי בבית המשפט העליון התקבל ערעור המדינה כנגד אישור התובענה כייצוגית אך בית המשפט העליון העיר במהלך הדיון, כי על המשיבה לבדוק ולעשות מאמץ למצוא פתרון ראוי לבעיית גביית אגרות הוצל"פ בתיקי מזונות. התובענה הציפה לדיון נושא בעל חשיבות ועל כן, יש לפסוק גמול ראוי למבקשת ושכר טרחה לבאי כוחה כפי שנעשה בתיקים מעין אלו. בבקשה נטען, כי יש לפסוק גמול בסך 20,000 ₪ ושכר טרחה בסך של 100,000 ₪. כפוף לכך, ניתן למחוק את התובענה ולהורות על סגירת התיק וביטול הדיון שנקבע. 4. ב"כ המשיבה טענה בתגובתה, כי הופתעה לקבל את הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה. בית המשפט העליון הבהיר למבקשת ולבא כוחה, כי על אף שהיו כשלים מסוימים בטפסים של לשכת ההוצל"פ, לא התקיימה גבייה שלא כחוק המצדיקה תביעה ייצוגית. על כן הציעו להסכים לקבל את הערעור וכי ההוצאות שנפסקו במסגרת החלטתה של כב' השופטת ברוש, תעמודנה בעינן, למרות שהערעור התקבל. ב"כ המבקשת אף קיבל את ההצעה של בית המשפט העליון, ועל יסוד ההסכמה, הסתיים למעשה ההליך דנן כבר בפסק דינו של בית המשפט העליון ולא ברור, מכוח מה ובמסגרת איזה הליך מבקשת המבקשת שבית משפט זה יפסוק לה גמול ושכר טרחה. שכר הטרחה כבר נפסק בהחלטה מיום 23/10/11 והמשיבה הסכימה לפנים משורת הדין, שסכום זה יישאר בעינו למרות שההחלטה בוטלה. עוד צוין, כי אם משווים את הסכום שנפסק כשכר טרחה (25,000 ₪ + מע"מ) לסכומים שנפסקים במקרים של דחיית בקשת אישור עקב הגשת הודעת חדילה, ניתן לראות כי מדובר בסכום הולם לחלוטין. (וראה לעניין זה: עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 27/12/10). 5. ב"כ המבקשת בתשובה לתגובה טען, כי אלמלא היה מסכים לקבל את הערעור כבר בדיון המקדמי, אזי בית המשפט העליון היה צריך להכריע בשאלה, האם יש מקום לתת לה רשות ערעור כבר בשלב זה. הציטוטים שציטטה ב"כ המשיבה מתוך פרוטוקול הדיון מבית המשפט העליון משקפים רק חלקית את עיקרי הדברים אך אינם מגלים את מלוא התמונה. במתן הסכמתו לקבלת ערעור סייע ב"כ המבקשת וחסך זמן ומאמץ בעיקר לנציגי המשיבה ולבתי המשפט העליון והמחוזי ובשל העובדה שהבקשה לאישור הביאה תועלת לציבור, יש לפסוק גמול ושכר טרחה בין אם צלחה התובענה הייצוגית ובין אם לאו. 6. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, ניתן לקבוע, כי ההליך שבפני הסתיים עם מתן פסק דינו של בית המשפט העליון ביום 11/12/13 ואין מקום לפסוק גמול ושכר טרחה בנסיבות המקרה דנן. א) בבית משפט זה אושרה הבקשה לניהול התובענה כייצוגית. בית המשפט העליון קיבל את הערעור במובן זה שההחלטה תבוטל וכי אישור ניהול התובענה כייצוגית יתבטל אף הוא. כלומר, התביעה נדחתה ואין צורך שבית משפט זה יקבע פעם נוספת כי יש לדחות את התביעה. ב) במקרה דנן, לא היה מדובר במצב שבו מוגשת בקשה לניהול תובענה כייצוגית והמדינה מגישה הודעת חדילה, אז נהוג לפסוק גמול ושכ"ט, למרות שלא מתנהל הליך לגופו של עניין אלא בענייננו, התנהל הליך לגופו, כאשר המדינה טענה, כי אין עילת תביעה נגדה וכב' השופטת ברוש לא קיבלה את טענות המדינה. ג) בעקבות הגשת בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון, ניתן פסק דין ובמסגרתו בוטלה החלטתה של כב' השופטת ברוש, כלומר נקבע, כי אין אישור לנהל את התובענה כייצוגית. ד) כיוון שהערעור התקבל וההחלטה נשוא הערעור בוטלה, ממילא באופן רגיל היה צריך להתבטל החיוב בהוצאות ושכר טרחה אשר נקבע בהחלטה מיום 23/10/11. בשל העובדה שהתובענה הציפה בעיה שראוי היה להציפה בדבר כשל בטפסים, נקבע בהסכמת המדינה, כי ההוראות בעניין הוצאות ושכ"ט עו"ד יעמדו בעינן. לא נקבע כי המבקשת זכאית להגיש בקשה לגמול ושכר טרחה לבית המשפט המחוזי, ולמעשה בית המשפט העליון קבע, כי ההליך מסתיים בפניו מבלי שייפסקו הוצאות ההליך בבית המשפט העליון. ציטוטים מתוך פרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון אינם יכולים לשנות בענייננו. פסק הדין של בית המשפט העליון ברור ולא נזקקים לפנות לפרוטוקול על מנת להבין מה כתוב בו ומה היתה כוונת השופטים. אך אם בכל זאת מפנה ב"כ המבקשת לפרוטוקול שהתנהל בבית המשפט העליון (ראה למשל סעיפים 3 ו-5 להודעה אשר הוגשה), הרי ניתן לצטט מתוך עמוד 3 לפרוטוקול כדלקמן: "כב' השופט ח' מלצר: האם לאור זה שאדוני קיבל גם את ההוצאות וגם מרשתו וגם הוא הציפו את הבעיה, האם אדוני מסכים לקבלת הערעור בכפוף לכך שההוצאות שנפסקו לכם יוותרו אצלכם כי הצפתם את הבעיה שמצאה את פתרונה הטוב. עו"ד הלוי: אני מסכים להצעה כי אני לא מנוטה לדחות דעת הרכב שלושה שופטים מכובדים אבל אני חשוב שתשמעו קולות מצד המדינה שבשוברים שמופקים כל מה שהמדינה צריכה לעשות זה לכתוב שורה נוספת שאומרת שהסכום לתשלום והאגרה 1% ויש גם קבלה כי עד היום לא קיבלתי קבלות על סכום האגרה" כאשר לאחר מכן נכתב בפרוטוקול מפי כב' המשנה לנשיא השופטת מרים נאור כי נדמה כי אחרי כל ההסברים אי אפשר לומר, שהגבייה היתה שלא כדין וכב' השופט זילברטל מציין אף הוא, כי הבקשה - התובענה לא מצביעה על התנהלות שאינה כדין. עיננו הרואות כי בית המשפט העליון כבר הכריע בסוגיה במלואה. קבע, כי אין אישור לנהל את התובענה כייצוגית. קבע, כי למרות קבלת הערעור, תישאר פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה כפי שנקבע בהחלטה מיום 23/10/11 ובזאת בא ההליך על סיומו. לפיכך אין מקום לפסוק גמול ושכר טרחה, מעבר לסכום אשר נקבע בהחלטה מיום 23/10/11. 7. לסיכום: א) לאור פסק דינו של בית המשפט העליון, הסתיים ההליך שבפני.אגרההוצאה לפועלמזונות