בקשה להגשת טיעונים בעניין שכר טרחה. 1. משיבה 2 (להלן גם: "התובעת") הגישה תובענה מנהלית כנגד משיבה 1 (להלן גם: "הנתבעת") ובקשה לאישור התובענה כייצוגית. ב"כ התובעת במועד הגשת התובענה והבקשה היו: "עו"ד מיוחס ו/או א. כץ ו/או א. גבע ו/או ש. סלע ו/או מ. איצקוביץ ו/או נ. אלסברג". 2. לאחר מספר הליכים שהתנהלו בתיק זה ובבית המשפט העליון עזבו עוה"ד כץ, גבע ואיצקוביץ את משרדו של עו"ד מיוחס ופתחו משרד בשם "כץ, גבע, איצקוביץ (KGI)". 3. משלב זה התגלעה מחלוקת בין משרד עו"ד מיוחס (להלן: "משרד עו"ד מיוחס") לבין משרד עוה"ד כץ, גבע, איצקוביץ (להלן: "משרד עו"ד כץ") וביום 12.12.10 הגיש משרד עו"ד כץ הודעה על החלפת ייצוג. 4. ביום 16.12.10 הגיש משרד עו"ד מיוחס תגובה להודעה וביום 19.4.12 ניתנה על ידי החלטה לפיה אושרה החלפת ייצוג של התובעת ומשרד עוה"ד המייצג את התובעת הינו משרד עו"ד כץ כשמשרד עו"ד מיוחס איננו מייצג עוד את התובעת בתיק. 5. ביום 29.4.12 הגיש עו"ד יצחק מיוחס "בקשה דחופה בעניין פסיקת שכר טרחת המבקש" ובאותו יום ניתנה על ידי החלטה כי מדובר בבקשה מוקדמת ומשום כך לא נידונה הבקשה. 6. ביום 9.4.13 הגישו התובעת והנתבעת בקשה מתוקנת של הסכם פשרה ביניהם ונוסח ההודעה לפרסום. בהחלטה מיום 26.5.13 ניתנה על ידי החלטה לפיה יפורסם הסכם הפשרה כשלאחר מכן תידונה ההתנגדויות, הכל כמפורט בהחלטה מיום 26.5.13. 7. ביום 12.6.13 הגיש עו"ד מיוחס בקשה להגשת טיעונים בעניין שכר טרחה, היא ההחלטה נשוא בקשה זו. טענות המבקש: 8. עו"ד מיוחס מבקש כי "ככל שבית המשפט הנכבד יחליט בסופו של הליך לאשר את הסדר הפשרה שהוגש על ידי המשיבים, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע את שכר טרחתו של המבקש, ובהקשר לכך מתבקש ביהמ"ש הנכבד לאפשר למבקש להשמיע טענותיו בעניין שכר הטרחה המגיע לו". 8. לטענת עו"ד מיוחס, שכר טרחתו צריך להלום את נסיבות המקרה ואינו יכול להיקבע על ידי התובעת והנתבעת משום שלאור השקעותיו הרבות בתיק עד למועד החלטת בית המשפט בקשר לייצוג, מגיע לו את כל ו/או לפחות את חלקו הארי של שכר הטרחה שייקבע לעורך הדין המייצג. על בסיס ההטבה לקבוצה ועל בסיס השקעתו בתיק, שכר הטרחה לו זכאי עו"ד מיוחס צריך להיות לפחות 650,000 ₪ כשסכום זה אינו כולל את שכר הטרחה המומלץ בסך 100,000 ₪ בהסדר הפשרה. 9. עוד טוען עו"ד מיוחס כי פשרה הוגנת בהליך צריכה לשקף הטבה לקבוצה בסכום שלא יפחת מ- 10 מיליון ₪. היחס בין שכר הטרחה המומלץ על ידי התובעת והנתבעת לבין שווי ההטבה עליה הצהירו הצדדים מלמד כי ההטבה לקבוצה כלל לא כומתה כראוי על ידי הצדדים. לפי חישובי המבקש, הסכום המגיע לקבוצה הוא בסך נומינאלי של 7 מיליון ₪ ובערכים ריאליים יגיע לכ- 13 מיליון ₪. 10. המבקש מוסיף כי שיעור שכר הטרחה שהתובעת והנתבעת המליצו עליו נמוך באופן משמעותי מהמקובל והוא סבור, לאור הפסיקה, כי ראוי ששכר הטרחה ייקבע לפחות על 10% מערכה של "ההטבה לקבוצה". 11. המבקש מדגיש כי בית המשפט איננו כפוף להסכמת הצדדים בעניין שכר הטרחה ואין מניעה כי ייקבע שיעור שכר טרחה אחר מהסכום שהצדדים הסכימו עליו. 12. המבקש מוסיף כי "ההטבה" לקבוצה היא מלאכותית מאחר ומדובר בפרוייקט שאושר ע"י מועצת העיר חולון כבר בישיבה מספר 53 מיום 1.1.12 ללא קשר לתובענה זו. 13. בסופה של הבקשה עותר המבקש לאפשר לו להשמיע טענותיו בעניין שכר הטרחה המגיע לו. טענות המשיבות: 14. משיבה 1 מבקשת לדחות את הבקשה. לטענתה, נכללו בבקשה גם טיעונים לגופו של עניין שעה שהבקשה מתייחסת להגשת טיעונים בעניין שכר טרחה ומשום כך בחרה משיבה 1 שלא להשיב לגופו של עניין. משיבה 1 טוענת כי המבקש לא הסביר מהו מקור זכותו להגיש טיעונים בעניין שכר טרחה והעובדה לפיה שימש בעבר (לפני למעלה משנתיים וחצי) כבא-כוח מייצג של משיבה 2, אין בה כדי להקנות לו זכות עמידה לעניין שכר טרחה. עוד מציינת משיבה 1 כי חוק תובענות ייצוגיות איננו כולל כל הוראה שעניינה שכר טרחה של ב"כ מייצג אשר הוחלף ואין כל עיגון לזכותו לטעון טענות בקשר לשכר טרחתו. אי לכך מבקשת משיבה 1 לדחות את הבקשה. 15. משיבה 2 אף היא סבורה כי אין לעו"ד מיוחס כל מעמד לעניין הסדר הפשרה ו/או שכר הטרחה המוצע, הסדר הפשרה הוא הוגן וראוי לרבות בעניין שכר הטרחה. עוד מציינת משיבה 2 כי החליטה לתרום אחוז נכבד משכר הטרחה שייפסק למוסד המסייע לילדים בסיכון. דיון: 16. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. 17. בהחלטתי מיום 19.4.12 קבעתי כי המייצג של התובעת הוא משרד עו"ד כץ ומשרד עו"ד מיוחס איננו מייצג עוד את התובעת בתיק. משום כך הסכם הפשרה הכולל שכ"ט של התובעת ושל עוה"ד המייצג מתייחס לעוה"ד המייצג את התובעת בהסכם הפשרה. 18. היחסים בין עו"ד יצחק מיוחס, אשר ייצג בעבר את התובעת, לבין משרד עו"ד כץ המייצג עתה את התובעת אינם מעניינו של ביהמ"ש במסגרת התובענה הייצוגית והסדר הפשרה. בית המשפט יקבע את שיעור שכר הטרחה שייפסק לתובעת ולעוה"ד המייצג והחלוקה בין שני משרדי עוה"ד, אם קיימת כזו חלוקה, איננה מעניינו של ביהמ"ש. 19. אשר על כן הבקשה נדחית ולא מצאתי גם לאפשר למבקש לטעון טעונים נוספים בענין שכר טרחתו. 20. המשיבות לא ביקשו לחייב את המבקש בהוצאות הבקשה ומשום כך אין צו להוצאות. שכר טרחה