איך בודקים סימן מסחרי ? כשרות לרישום סימן מסחר -כללי הוראות פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "פקודת סימני המסחר" או "הפקודה" בהתאמה) נועדו להגן על שם מסחרי שרשם אדם (או חברה), שהפך לקניינו, והוא רכש לעצמו מוניטין באמצעות השימוש בו. לצד ההגנה על קניינו של הפרט, מגנות הוראות הפקודה גם על האינטרס הציבורי על שני פניו: הפן האחד אינטרס הציבור שלא להיות מוטעה עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר הרשום. הפן השני הינו אינטרס הציבור לחופש עיסוק ולחופש ביטוי, אשר עלולים להיפגע אם תיווצר הפקעת יתר של סימנים בהקשר המסחרי, מנחלת הכלל. איזון כל האינטרסים הללו מחייב נקיטת מידה רבה של זהירות בתהליך אישור סימני מסחר כראויים לרישום (ראו ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, נט(1), 873, בעמ' 887-888 (להלן: "פרשת טוטו זהב")). בסעיפים 8, 9, 11 ו- 12 לפקודה מוגדרים סימנים שאינם כשרים לרישום. הסעיף המרכזי מבין הסעיפים הללו הוא סעיף 11, המונה 14 חלופות, כל חלופה מגדירה סוג מסוים של סימנים שאינם כשרים לרישום. החלופות הרלוונטיות לענייננו, הן החלופות המצויות בסעיף 11(10) ובסעיף 11(11) לפקודה, וזו לשונן: סימנים שאינם כשרים לרישום 11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום: ... (10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מילים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9; (11) סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית או שם משפחה, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9; הפסיקה הכירה בארבע קטגוריות של שמות או סימנים המשמשים במסחר, לפי מידת ההגנה הניתנת להם. בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3), 933 (להלן: "ע"א משפחה"), נאמר כדלקמן (בעמ' 944-945): "בהקשר זה יש הנוהגים להבחין בין ארבע קטיגוריות של שמות או של מונחים המשמשים במסחר, לפי מידת ההגנה הניתנת להם: שמות גנריים, שמות תיאוריים, שמות מרמזים (suggestive) ושמות "שרירותיים" או דמיוניים. ראו: Abercrombie & Fitch Co. v. Hunting World, Inc. 537 F. 2d 4, 9-11 (2 Cir. 1976); Surgicenters of America v. Medical Dental Surgeries, 601 F. 2d 1011, 1014-1015 (9th Cir. 1979)) בני הקטיגוריה הראשונה - שמות גנריים - לא יזכו כלל להגנה; בני הקטיגוריה השניה - שמות תיאוריים - יזכו להגנה מעטה ביותר ובמקרים נדירים; בני הקטיגוריה השלישית - שמות מרמזים - יזכו להגנה מוגברת; ובני הקטיגוריה הרביעית - שמות "שרירותיים" או שמות דמיוניים - יזכו להגנה הרבה ביותר. ארבע קטיגוריות אלו יסודן הוא בהלכות שנארגו משך השנים ליריעה אחת. מיבחנים אובייקטיביים עושים אותן, והמכנה המשותף לכולן הוא הרצון למנוע הקניית מונופולין בשמותיהם של טובין מסויימים, מקום שהמונופולין יסתור את אינטרס הציבור או את טובת הציבור. ונזכור: ענייננו עתה אינו אלא בשאלה אימתי נכיר לראובן כי זכה למוניטין בשמם של טובין מסויימים, מוניטין העשויים להוליכנו למסקנה כי ראובן קנה מונופולין בשמם של אותם טובין". מבין הקטגוריות שהוגדרו, רלוונטיים לענייננו השמות הגנריים והשמות התיאוריים. בהקשר זה נאמר: "שמות גנריים; קרא: הסוג או הזן אליו משתייך הנכס או השירות שבהם מדובר... אין אדם זכאי להשתלט על שם גנרי שכן זכותם של כל העוסקים במקצוע לתאר מוצריהם בשמם הגנרי. עורך-דין לא יוכל להשתלט על "עריכת דין" ומוכר מנועים לא יקנה מונופולין ב"מנועי דיזל" (ע"א משפחה, בעמ' 945). (ההדגשה שלי-נ"מ). יפים בהקשר זה גם דבריו של המלומד א.ח.זליגסון, בספרו דיני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן (תשל"ג - 1973), לפיהם: "בראש ובראשונה הכוונה היא לכינוי הסחורה או לשמה ולדוגמא: חמאה, שמן, גרב. השם המקובל של הטובין חייב להישאר חופשי לשימוש הציבור. הלכה זו חלה לא רק לגבי השם בעברית, אלא אף לגבי שם הסחורה בכל שפה אחרת, המובנת לפחות לחלק ניכר של האוכלוסייה" (שם, בעמ' 20). וגם באשר לשם מתאר צומצמה ההגנה: "צמצומה והגבלתה של הגנה הניתנת למילת תיאור או לשם שגור בשפה, נועדו, כמובן, למניעת הקנייתו של מונופולין לבעל עסק ולעידוד התחרות החופשית באורח המשרת למרב את קהל הצרכנים. המשפט לא יתיר לפלוני להפקיע מילה מן השפה לטובת עסקו, ומכאן זהירות-היתר שאנו מחויבים בה" (ע"א משפחה, בעמ' 947). עוד נאמר כי מידת "תיאוריותה" של מילה תבחן בהקשר הרלוונטי, לאמור: "למותר לומר כי התשובה לשאלה אם מילה מסוימת מילה תיאורית היא, אם לאו" תלויה בהקשר הדברים. כך, למשל, השם Aviation כשמה של חנות לרהיטי-בית, אני מניח שלא יראו בה מילה תיאורית; הוא הדין במילה College כשמה של חנות ירקות או המלים Leisure News כשמה של סוכנות למקומות עבודה" (ע"א משפחה, בעמ' 949). שאלות משפטיותסימן מסחרי