שם גיאוגרפי לא יוכר כסימן מסחר רק אם "משמעותו הרגילה גיאוגרפית"

שם גיאוגרפי לא יוכר כסימן מסחר רק אם "משמעותו הרגילה גיאוגרפית" נדרש כי משמעותו הרגילה תהיה גיאוגרפית כדי לפוסלו מהיות סימן מסחר. בפסיקה ובספרות הובהר כי רק אם "המקום הגיאוגרפי הוא בעל האופי המבחין, דהיינו, המקום שממנו מגיעות הסחורות נושאות הסימן רכש מוניטין בשל תכונה המיוחסת לו, הרי שסימן המבקש לאמץ לעצמו את שם המקום בכדי להיבנות ממוניטין זה לא יהיה כשר לרישום ולא יוכל לזכות את בעליו במונופולין לו זכאי בעל סימן רשום" (ראה ספרו של המלומד עמיר פרידמן, סימני מסחר, דין פסיקה ומשפט משווה, מהדורה שלישית, כרך ראשון, בעמ' 324 (להלן: "פרידמן מהדורה שלישית")). בת"א (י-ם) 9091/07 אמריקן קולוני אוף ג'רוזלם בע"מ נ' הקולוני ירושלים בע"מ, (להלן: "פרשת אמריקן קולוני") נאמר בהקשר זה: "הגיון הדברים ברור. אם המקום הגיאוגרפי הוא הוא האופי המבחין, הרי שאין ניתן לשלול מיצרנים אחרים מלציין את תכונתו זו של המוצר על מוצריהם". בהמשך פרשת אמריקן קולוני התייחס בית המשפט לשאלת מיקומה של המילה על ציר התיאוריות, על מנת לקבוע את מידת ההגנה שיש ליתן לה, ואלה דבריו: "השאלה לדעתו [לדעת רשם סימני המסחר] היא שאלה של מידה: "ככל ש"מידת הגנריות" של הסימן גדולה יותר, כך נטל ההוכחה בדבר רכישת משמעות שניה כבד יותר. לעיתים, מידת הגנריות תהיה כמעט מוחלטת, עד אשר נטל ההוכחה שיידרש להוכחת אופי מבחין ישאף לאין סוף...". החשיבות לפיכך - אינה אבחנה בין שם גנרי לשם תיאורי אלא במיקומו של השם הנדון על "ציר התיאוריות", כפי שהוגדר ע"י הרשם. כדי למקם מילה על ציר התיאוריות "כל שעלינו לעשות הוא לבדוק ולדעת אם זו מילה בעלת משמעות בשפה הנדונה" (עמ' 18-19 להחלטה). מילה שאינה נמצאת במקום גבוה על אותו ציר תיאוריות (כמו "קודק" למשל, שאינה בעלת משמעות) תזכה להגנה רחבה. מילה הנמצאת במיקום גבוה באותו ציר תזכה להגנה נמוכה יותר". המיקום בציר התיאוריות יסייע גם בשאלת מידתו של האופי המבחין הנדרש כדי להעניק משמעות שנייה לשם שמדובר בו, אותה משמעות המבחינה בין מוצר פלוני למוצר אלמוני באותו תחום. כך למשל בפרשת טוטו זהב נאמר: "... ככל שהייחודיות העובדתית של שם מסחר קטנה יותר - היינו ככל ששם המסחר דומה לשם השגור בתחום - כך גדל משקל הראיות הנדרשות לשם ביסוס המובחנות לצורך רישומו כסימן מסחר (ראו: עניין עיתון משפחה, בע' 946)" (שם, בעמ' 890). וכן; "ככל שהסימן מתאר את הטובין בצורה ישירה וממשית יותר, כך יידרש המבקש להוכיח ברמה גבוהה יותר שהשימוש שנעשה בסימן בצינורות המסחר, הקנה לסימן סגולת אבחנה נרכשת ביחס למקור הטובין נושאי הסימן לצורך רישומו בפנקס הזכויות" (פרידמן מהדורה שלישית, בעמ' 317).סימן מסחרי