מי ייחשב "צד" באופן אשר יקים לו את זכות הערעור

מי ייחשב "צד" באופן אשר יקים לו את זכות הערעור

1.     מי רשאי לערער על פסק דין או על החלטה אחרת שניתנה בערכאה הראשונה, ולענייננו רשות הפטנטים? קולמוסים רבים נשברו בסוגיה זו, וההלכה המנחה בעניין זה עוגנה בפרשת חסן, בפסק דינו של השופט ברק (כתוארו דאז) (עמוד 694), וכלשונו:

האין לומר כי רק "צד" יכול - בזכות או ברשות - לערער על-פי הדין הכללי על קביעה שיפוטית בעניינו? אכן, זו עמדתו של חברי, השופט בך. על-פי השקפתו "בדרך כלל, זכות הערעור נתונה רק לצדדים בהליך לפני בית המשפט קמא".
...
הגישה המסורתית רואה כ"צד" אותו גורם שהוא מתדיין על-פי "מסמכי היסוד" הפותחים בהליך המשפטי. אלה הם, למשל, התובע והנתבע במשפט אזרחי, או המדינה והנאשם במשפט פלילי. גישה זו מעוררת קשיים חמורים. היא גורמת עוול לאנשים או לגופים שהכרעות שיפוטיות פוגעות בהם ושהפכו, הלכה למעשה, לצדדים במשפט בלא שהדבר משתקף במסמכי היסוד ואשר אינם יכולים לערער על ההחלטה.
...
מכאן הנטייה, בארץ ומחוצה לה, להגדיר באופן רחב את מהותו של ה"צד", אשר לו נתונה אפשרות הערעור. הגדרה זו זונחת את המבחן הפורמאלי ומתמקדת במבחן פונקציונאלי. צד אינו רק מי שעל-פי המסמכים הפורמאליים הוא בעל דין. צד הוא גם מי שנתקיים בעניינו הליך אשר הכריע בדבר זכותו "ההופלדיאנית" (בין זכותו במובן "הצר", בין חירות, בין כוח ובין חסינות). גישה זו מתיישבת עם לשונו של הדין הכללי המעניק את זכות הערעור. בצדק ציין חברי, השופט ש' לוין, כי "סעיף 41(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] לא הגביל את הדיבור 'פסק דין' רק להחלטה שניתנה במסגרת פורמאלית של כתבי-טענות או של כתב האישום". גישה זו ראויה היא מבחינת המדיניות המשפטית, שכן היא מאפשרת למי שזכותו נפגעה בהיותו צד להליך שנוהל בעניינו, גם אם אינו צד פורמאלי, לערער על הפגיעה בו. אין בגישה זו פריצת גדר, שכן היא תוחמת עצמה אך למי שהיה צד להליך שנוהל בעניינו - בעל דין 'בפועל', במינוחו של חברי, השופט ש' לוין - ולא לכל אדם שנפגע כתוצאה מהליך שנוהל בעניינו של אחר.


     עינינו הרואות כי "הגישה המסורתית", לפיה "צד" אשר לו מוקנית זכות הערעור ייחשב מי שהתדיין על פי "מסמכי היסוד" המוגשים לבית המשפט, הורחבה ל"מבחן פונקציונאלי", לפיו "צד" ייחשב אף מי שלא היה בעל דין פורמאלי להליך שנוהל בענייננו, אלא שבמסגרת ההליך הוכרעה זכותו ההופלדיאנית. ואולם, על מנת שלא "לפרוץ את הגדר", סייג השופט ברק את דבריו והבהיר, כי אף שהמבחן הפונקציונאלי אכן מרחיב בהשוואה לגישה המסורתית, הוא עודנו מתוחם למי שהיה בעל דין בפועל בהליכים שהתקיימו בעניינו, ולא כל אדם שנפגע כתוצאה מהליך שהתקיים בעניינו של אחר. על מנת להבהיר את דבריו מביא השופט ברק שתי דוגמאות, שיסייעו בהבנת מיהו בעל דין בפועל ומי אינו (עמודים 694-695):
כך, למשל, כאשר שופט קובע בפסק-דין פלילי, כי הנאשם לא ביצע את העבירה המיוחסת לו וכי העבירה בוצעה על-ידי פלוני, אותו פלוני אינו צד להליך הפלילי. לא קיים סכסוך בינו לבין המדינה. אין הוא יכול לערער על פסק-דינו של השופט ביחס אליו.

...
שונה הדבר אם בית המשפט סגר את הדלתות לבקשתו של צד, ועיתונאי מבקש לפתוח הדלתות; אז הופך העיתונאי להיות צד בהליך מיוחד שעניינו פתיחת הדלתות. אם בהליך זה נפסק הדין נגד העיתונאי, עניין לנו בפסק-דין בעניינו, ונתונה לו זכות הערעור.

     בפרשת צירינסקי, המאוחרת לפרשת חסן, מי שהיה עד בבית המשפט המחוזי, ביקש לערער לבית המשפט העליון על פסק הדין שניתן, באופן שיימחקו ממנו האמירות הפוגעניות שנכתבו בו כלפיו. בית המשפט העליון הכריע כי על פי המבחנים שנקבעו בפרשת חסן, אין מקום להתיר ערעור במקרה כזה, משאותו עד אינו נחשב "צד" להליך בעניינו, ובלשון בית המשפט (עמוד 729):

שניים הם אפוא התנאים לקיומה של זכות ערעור למי שנפגע מהחלטה שיפוטית גם אם אין הוא "צד פורמאלי" להליך שבמסגרתו נעשתה ההחלטה, ואלה הם: ראשית - צריך שיתקיים בעניינו "הליך", ושנית - צריך שהליך זה יסתיים בהכרעה שיפוטית הפוגעת בזכות ההופלדיאנית שלו.

לשון אחר: מקום שבמסגרתם של הליכים המתנהלים על-פי כתבי-הטענות הפורמאליים - לרבות כתב-אישום - מתנהל "הליך נוסף", המהווה, למעשה, "משפט נלווה", ובמסגרתו של הליך כזה מוכרעות זכויותיו של מי שאינו צד ל"משפט העיקרי", רואים את ההכרעה בעניינו של האחרון כ"פסק-דין" שניתן במשפט שהוא "צד" לו. בתור שכזה, קנויה למי שעניינו הוכרע ב"משפט נלווה" זכות ערעור מכוח ההוראה הכללית שבחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, המקנה זכות ערעור לכל מי שניתן בעניינו פסק-דין.


     נמצאנו למדים, כי על מנת שתקום זכות ערעור למי שנפגע מהחלטה שיפוטית גם אם לא היה "צד פורמאלי" על פי מסמכי היסוד, עליו להצביע על הליך נוסף, נלווה, שהתנהל במקביל למשפט העיקרי, כאשר במסגרת אותו הליך נלווה הוכרעו זכויותיו של מי שאינו נמנה על המשפט העיקרי. במקרה כזה, יוכל אותו נפגע להגיש ערעור על פסק דין, חרף כי לא היה צד למשפט העיקרי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סיכויי ערעור אזרחי

  2. צירוף בעל דין בערעור

  3. הגשת ערעור באיחור קל

  4. התערבות ערכאת הערעור

  5. ערעור על תקנה 15

  6. הגשת ערעור מס באיחור

  7. דוגמא לדחיית ערעור

  8. סיכויי ערעור נמוכים

  9. חזרה מערעור מצד המדינה

  10. ערעור בגלל טעות סופר

  11. ערעור מס - אולם אירועים

  12. ערעור מס בדלתיים סגורות

  13. התערבות בממצאים עובדתיים

  14. הגשת ערעור מינהלי באיחור

  15. מחיקת ערעור שהוגש באיחור

  16. התערבות בית משפט של ערעור

  17. ערעור על החלטה להרוס מבנים

  18. צילום חומר חקירה בערעור מס

  19. קבלת ערעור לפנים משורת הדין

  20. ערעור על העברת עובד מתפקידו

  21. ממתי סופרים מועד הגשת ערעור

  22. ערעור על תוצאות בחינות בגרות

  23. איחור של יום אחד בהגשת ערעור

  24. רווח גולמי לא סביר - ערעור מס

  25. ערעור על החלטה אחרת תוך 7 ימים

  26. בית הדין לביקורת משמורת - ערעור

  27. ערעור על אישור לפטר עובדת בהיריון

  28. סיווג הליך - ערעור בזכות או ברשות

  29. ערעור בגין אי מתן זכות לטעון טענות

  30. ערעור על כישלון במבחן הסמכה ברפואה

  31. התערבות ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות

  32. התערבות ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים

  33. האם ניתן להגיש ערעור מס בהליך אזרחי רגיל

  34. ערעור על החלטת רשמת להורות על דחיית התנגדות

  35. מי ייחשב "צד" באופן אשר יקים לו את זכות הערעור

  36. כתב ערעור שהוגש לא יוכל להפוך לבקשה לרשות לערער

  37. תקנות מס הבולים על מסמכים (ערעורים), תשכ''א-1961

  38. תקנות מניעת היצף (סדרי הדין בערעור), תשל''ט-1979

  39. ערעור במסגרתו נדחתה בקשה להמרת התנאי בדבר העמדת ערבים

  40. תקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), תשל''ט-1978

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון