1.החייב, יליד 29.8.1964, נשוי, ואב לשני ילדים. החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל ביום 5.9.2011. 2.ביום 29.11.2011 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 598,316 ₪ ל – 11 נושים. 3.בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 700 ₪ החל מיום 1.2.2012 ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו. 4.נכון למועד עריכת חוות דעת המנהל המיוחד ביום 18.12.2012, הוגשו כנגד החייב 13 תביעות חוב בסך 742,007 ₪. לא הוגשו תביעות חוב בדין קדימה. נכון למועד כתיבת פסק דין זה, החייב מובטל ומתקיים מקצבת נכות. לטענתו, מצבו הרפואי אינו מאפשר לו לשוב למעגל העבודה. גם אשת החייב אינה עובדת ולא ברור מדוע. כאמור, לטענת החייב, בשל היותו מרותק לכסא גלגלים מטעמי בריאות ולאור תאונות שעבר הוא מתקשה במציאת עבודה. 5.החייב נחקר ביום 7.11.2012. ב.גרסת החייב בנוגע להיווצרות חובותיו 1.לטענת החייב כל חובותיו נוצרו החל משנת 2009, עת בחר לנהל אתר אינטרנט בנושא אקטואליה. לטענתו, האתר כשל בשל ריבוי מתחרים והתחייבויות שנטל על עצמו לצורך ניהול אתר זה. יאמר כבר עתה, כי לחייב אין הסברים סבירים מדוע היה צורך בהוצאת הוצאות כה רבות לצורך הקמת ואחזקת עסק של אתר אינטרנט בנושא חדשות אשר פעל במשך פחות משנה. 2. לטענת החייב, עד לשנת 2009 עבד כשכיר והסתפק במועט ולמרות שנפגע במספר תאונות עבודה לא יצר חובות וידע לכלכל עצמו ומשפחתו באופן שהתאים להכנסותיו. 3. לטענת החייב, הוא נפצע בתאונת עבודה שאירעה בחודש פברואר 2011 ובגין פציעתו נותר מרותק לכסא גלגלים. תביעה לתשלום פיצוי בגין נכות זו נמחקה משום שהחייב לא המציא חוות דעת רפואית לתמוך בה , לטענתו בשל חסרון כיס. במהלך הדיון בבקשה זו נטען כי הדיון בתביעה הנ"ל חודש. לטענת בעלי התפקיד אם יזכה החייב בתביעתו קיים סיכוי כי סכום הפיצוי בו יזכה יספיק לסילוק כל חובותיו. החייב לא קיבל אישור בית משפט זה או אישור בעלי התפקיד לנהל התביעה. 4. החייב אינו עובד, לטענתו מטעמי בריאות, ומתקיים מקצבת נכות משום שהתאונה בה נפצע הוכרה כתאונת עבודה. אשת החייב אף היא אינה עובדת, לא ברור מדוע. הכנסות התא המשפחתי הינם כ - 6,700 ₪ לחודש. 5. החייב לא המציא מסמכים רלוונטים בנוגע להפעלת עסקו (אתר האינטרנט), או בנוגע לפעילותו בבנקים שונים אגב הפעלת אתר זה או פעילותו במסגרת חברות האשראי השונות. החייב הודה כי הוציא הוצאות רבות לצורך פרסומו של האתר ושיווקו לרבות עריכת חאפלות, מתן חסות כספית לגופים ומתן הלוואות. 6. החייב לא המציא מסמכים רלוונטים לרבות דוחות עסקיים, מסמכי בנק, אסמכתאות על משלוח הודעות לנושים על ההליך וכיוצא באלה. הדבר מפורט בסעיף 20 לתסקיר המנהל המיוחד מיום 18.12.20121. 7. גם לתגובת החייב, לדוחות בעלי התפקד בעניינו, שוב לא צורפו מסמכים ובפועל עד מועד כתיבת פסק דין זה לא ביצע החייב הנדרש ממנו ולא המציא מסמכים נדרשים לתמיכה בטענתו בעניין אופן יצירת חובותיו. החייב התחייב לעשות כן בסעיף 21 לתגובה מיום 17.3.2013 אך לא עשה כן. 8. בתגובת החייב לדוחות בעלי התפקיד בעניינו. טען, כי אכן חובותיו נוצרו רק משנת 2009 בשל הקמת וניהול אתר האינטרנט. החייב טען כי בתחילה שגשג העסק ואולם לא המציא כל ראיה התומכת בטענה זו. כן לא הוברר מדוע נאלץ החייב ליטול התחייבויות והלוואות ולשם מה. כן לא הוברר מה הקשר בין מצבו הרפואי של החייב והידרדרות עסקו, שהרי לא נטען ולא הוכח כי בשל ריתוקו של החייב לכסא גלגלים לא יכול היה להמשיך להפעיל עסקו. 9. בסיכום תגובתו, טען החייב כי הכרזתו פושט רגל תחסוך תביעות ותאפשר סילוק חובותיו לאחר סיום ההליכים בתביעת הנזיקין שהגיש. 10. אין מחלוקת כי החייב מילא אחר חובותיו בהליך, למעט חובותו להמציא מסמכים נדרשים. דהיינו שילם תשלומים חודשיים והגיש דוחות על הכנסות והוצאות. ג. עמדות בעלי התפקיד 1. בעלי התפקיד מתנגדים נמרצות למתן הכרזה בתיק זה וכך גם הנושה, בנק לאומי לישראל. נטען כי החייב יצר חובות שלא בתום לב תוך התנהלות פזרנית ובלתי מבוקרת כגון: נטילות הלוואות ללא צורך ועשיית שימוש מרובה ומיותר במספר רב של כרטיסי אשראי, ניהול מספר רב ומיותר של חשבונות בנק בכולם נקלע ליתרות חובה בלתי מוסברות. עוד נטען כי החייב, עד שנת 2010, נטל מספר גבוה של הלוואות בלתי מוסברות שלא היה בהם צורך בהתחשב בטיב העסק שניהל. 2. נטען כי החייב לא סיפק ולא בדל ראיה לתמוך בטענותיו ולא המציא מסמכים רלוונטים כנדרש על ידי בעלי התפקיד אשר יכלו לשפוך אור על התנהלותו עובר ליצירת חובותיו. 3. נטען כי גם בתגובה שהמציא החייב לאחר שהתקיים דיון בעניינו והוסבר לו הצורך בפתרון הסתירות והתהיות בנוגע לאופן היווצרות חובותיו, לא סיפק החייב מידע ומסמכים והסתפק באמירות כלליות שאין בהם דבר. 4. נטען כי עסקו של החייב נקלע לקשיים בשל התנהלות כספית לא מוסברת ובזבזנות ללא קשר לתאונה שחווה החייב. נטען עוד, כי החייב לא התנהל כראוי בהליך, לא הגיש בקשה המתירה לו לחדש ההליך בתביעה הנזיקית שהגיש, שעה שבעת חידוש ההליכים היה כבר בהליך פש"ר. נטען, כי החייב לא המציא אישורים על מסירת הודעות לנושים בדבר קיומו של ההליך ולא המציא מסמכים נוספים שנדרשו. 5. עוד נטען, כי התא המשפחתי אינו עושה די למקסום הכנסותיו ואין הסבר מדוע אשת החייב נמנעת מלהשתלב במעגל העבודה. 6. עוד נטען, כי אין צורך בהליך יקר זה של הכרזת החייב פושט רגל בהתחשב בעובדה כי היה ויזכה החייב בתביעתו הנזיקית יש סיכוי כי יוותר בידו סכום כסף מספיק לפירעון כל חובותיו. ד. המסקנה 1. לאחר שבחנתי כל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. אופן היווצרות חובותיו זאת בהתחשב בטיב עסקו של החייב ובמשך הזמן הקצר בו פעל אל מול גובה החובות שנוצרו וטיבן, אשר כנטען כל ידי בעלי התפקיד, לא הוכח כי היה צורך בלקיחת התחייבויות כספיות לצורך הפעלת העסק. 2. לטעמי, אין די בעובדה שהחייב מתנהל כראוי בהליך או כי הוא עתיד לקבל סכום פיצוי שיספיק לפירעון חובותיו כדי להצדיק ניהול הליך זה בעניינו. החייב לא הוכיח יצירת חובות בתום לב או צורך בניהול הליך זה כדי להגשים מטרתו השנייה של הליך זה. החייב אינו מלמד גם בהתנהלותו בהליך בעובדה כי הוא ואשתו נמנעים מהשתלבות במגעל העבודה, בהמנעותו מהמצאת מסמכים ובהמנעותו מלדווח על ניהול התביעה הנזיקית כי הוא ראוי, יכול ורוצה לנצל הגנת ההליך כדי לפתוח דף חדש בחייו. ה. דיון המצב המשפטי 1. סעיף 18 ה' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובע: " (א) בית משפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו;..." 2. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת החייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהיעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. ראה לעניין זה: שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173 ע"א 5503/92 עדה קריצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1) עמ' 749 בעמ' 756 ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' - על 2009 (3) 1913 (2009) שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת, לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. 3. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. 4. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התשם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי שפיטת הרגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת רגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה , משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. יש לציין עם זאת כי האמור לעיל רלוונטי, מאידך, רק לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו. כאשר עסקינן בחייב אשר הוא ואשתו אינם עובדים והוא אינו ממציא מסמכים נדרשים ואינו משתף בעלי התפקיד בהחלטתו לנהל הליך תביעה משפטית לקבלת פיצוי נזיקי. אין בפנינו חייב שמוצדק להעדיף בעניינו התכלית השנייה של הליכי פשיטת רגל. 5. בחינת תום ליבו של החייב תיערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב של חייב לרבות מועד היווצרות חובותיו ומועד הליכי הפש"ר יכול לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב ביצירת חובות. ראה לעניין זה: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09. מאידך, כאשר מדובר בחייב אשר יצר חובות משנת 2009 ואילך באופן תמוה ובגובה חובות גובה ובלתי מוסבר, אין מקום לטעון כי זהו חייב המתאים להליך. 6. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהגות החייב בעניינו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייב את הגנת הפקודה ולהכריז עליו פושט רגל. יש לבדוק האם מדובר בחייב אשר למרות התנהלותו בעבר הוא כן עתיד ויכול לנצל הליכים אלו בפעם הזו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה. 7. יש לזכור כי קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט ובכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסוימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט,בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך. ראה לעניין זה : ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09. ומולו ראה גם: ע"א 7113/6 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 30.4.04. וגם ההיפך הוא נכון באם מדובר בחייב המתנהל כראוי בהילך ואולם אופן יצירת חובותיו תמוה ובלתי מוסבר והוא אינו ממציא ממסמכים נדרשים לאימות טענותיו הרי שלא יהיה די בהתנהלותו התקינה כדי להכריז עליו פושט רגל. ו. המקרה הספציפי 1. כאמור, במקרה הספציפי עסקינן בחייב אשר לא הוכיח כי יצר חובותיו בתום לב ולא הוכיח מדוע בכלל היה צורך ביצירת חובותיו בזמן כה קצר של הפעלת עסקו ובאופן בו אלו נוצרו. 2. החייב לא סתר טענת בעלי התפקיד בנוגע להתנהלותו הבזבזנית וחסרת אחריות ותום הלב, שהובילה ליצירת חובותיו בזמן קצר. החייב גם לא המציא מסמכים נדרשים לאמת טענותיו או להפיג התהיות של בעלי התפקיד. 3. בנוסף, אשת החייב והחייב עצמו אינם עובדים ומסתפקים בקבלת קצבאות. כמו כן, החייב לא שיתף פעולה באופן מלא עם בעלי התפקידים ולא ביקש אישורם לנהל או לחדש ההליכים בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שהגיש. 4. מכל האמור לעיל ולאור עמדת בעלי התפקיד והנושה אין מקום לקבל הבקשה ודינה להידחות. ז. סיכום לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב לפני ההליך ובהליך, אני מורה על דחיית הבקשה. בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד מתן פסק הדין כדי לאפשר היערכות מתאימה. בנוסף, אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב. הוצאות ההליך ישולמו מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, לרבות שכ"ט המנהל המיוחד והוצאותיו ישולמו על פי התקנות, ויתרת הכספים תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים. פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת.מחשבים ואינטרנטחובפשיטת רגלדיני אינטרנט