סיוע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל

להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם; ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו. ראה לעניין זה: ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' 2009 (3) 1913 (2009). ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פס"ד מיום 20.11.08. רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 814, 810; ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית 2010), עמ' 23-24. 2. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב. בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה. זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר. האמור לעיל רלוונטי, מאידך, רק לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו. החייבים במקרה דנן לא הרימו נטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי הם מתאימים להליך. 3. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל הינה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב. בבחרנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי. 4. בחינת תום לבו של החייב תיערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב ומועד הליכי פש"ר יכול לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב. ראה לעניין זה: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פס"ד מיום 3.5.09. 5. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון אם התנהגות החייבים בענייננו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייבים את הגנת הפקודה ולהכריז עליהם פושטי רגל. יש לבדוק האם מדובר בחייבים אשר עתידים ויכולים לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיהם ולצאת לדרך חדשה. 6. קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסוימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך. ראה לעניין זה: ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי פסק דין מיום 3.5.09. ומולו ראה גם: ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי פסק דין מיום 30.4.04. 7. באשר לשלב יצירת החובות, בית המשפט העליון קבע, לדוגמא, כי קיים חוסר תום לב במצב שבו חובות החייב נוצרו תוך זלזול בנושים או אדישות למצבם. ראה לעניין זה: ע"א 143/90 קלאר נ' הכונ"ר, פ"ד מה (3) 261 פש"ר (חי) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכונ"ר, תק' מח 2004 (3) 2871. כמו כן באם ימצא בית המשפט במהלך בדיקתו כי חובות החייב נוצרו כתוצאה ממעשים בלתי חוקיים וכי חובותיו הם תוצאה ישירה של מעשים בלתי חוקיים אלו לא יעתר בית המשפט לבקשת החייב. ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 4.5.03. II המקרה הספציפי 1. במקרה הספציפי שוכנעתי כי החייבים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי חובותיהם נוצרו בתום לב. בוודאי לא עמדו בנטל להוכיח כי הם מתנהלים בתוך לב בהליך. לפיכך גם לא ניתן לטעון כי במקרה דנן מתקיימים יחסי גומלין המאפשרים לבית משפט זה לפגמים שנפלו באופן הווצרות החובות של החייבים לאור התנהלותם בהליך. 2. במקרה דנן עסקינן בחייבים אשר בוחרים ללא סיבה סבירה או מוסברת להמנע בשיטתיות מלהשתלב במעגל העבודה והמנעות זו לטענתם הביאה אותם גם ליצירת חובותיהם, בשל קשיי מחיה. לא ניתן הסבר סביר להתנהגות החייב, לא הוכח כי בעיות רפואיות מונעות ממנו להשתלב בעבודה או כי מפאת גילו או בשל מקצועו הוא אינו מוצא תעסוקה מתאימה. לא תוארו ניסיונות שעשה החייב להשתלב במעגל העבודה ותוצאותיהם. הדבר נכון במשנה תוקף לגבי החייבת לגביה לא נטען דבר לעניין מצבה הרפואי. התמונה המוצגת על ידי החייבים הינה של אנשים המסתפקים בקבלת קצבאות מן המוסד לביטוח לאומי ובהתייצבות חסרת תועלת בלשכת העבודה ומבקשים לפטור אותם מחובותיהם לפרוע חובות שיצרו, גם לאחר שהבינו כי הכנסותיהם אינן מספיקות לצורך הוצאותיהם, שהם רואים אותם כסבירות. אין הסבר לחוסר העשייה של החייבים המביא אותם להמנעות שיטתית מעבודה. 3. זאת ועוד עסקינן בחייבים אשר יצרו חובות תוך שהם מבצעים מעשה אסור - פלישה לדירה שאינה שלהם מבלי שניתן הסבר סביר מדוע בחרו החייבים לעשות כן ומהם האילוצים שהביאו אותם לבחור בנקיטת מעשה זה. לא זו אף זו החייבים בוחרים שלא לשלם עבור מגוריהם ומנגד מוציאים כספים רבים לשיפוץ דירה שאינה שלהם. מדובר אפוא בחוב שנוצר כתוצאה ישירה מביצוע מעשה אסור ולא שוכנעתי כי יש מקום להעתר לבקשת החייבים ולקבוע כי עסקינן ביצירת חובות בתום לב. 4. אשר להתנהלות החייבים בהליך מדובר בחייבים אשר לאורך תקופה ממושכת בהליך לא מילאו חובותיהם ולא הגישו דוחות. גם דוחות שכן הוגשו באיחור והינם דוחות חסרים ללא אסמכתאות מספקות בהם הכנסות כל התא המשפחתי. 5. מכל האמור לעיל ולאור טענת ב"כ הכונ"ר אשר הינן סבירות בעיני, אני קובעת כי אין די בטענת החייבים לפיה יצרו חובותיהם בשל קשיי מחיה ובתום לב. עסקינן במקרה דנן בחייבים אשר לא הרימו נטל ההוכחה להוכיח שחובותיהם נוצרו בתום לב או שהם מתנהלים בתום לב בהליך ודין בקשתם להדחות. ד. סיכום לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלותם של החייבים בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה. בהתאמה, אני מבטלת את צווי הכינוס שניתנו בעניינם של החייבים, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתם, לרבות ביטול צווי עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטלו, בתוך 90 יום ממועד פסק הדין עדי לאפשר הערכות מתאימה. בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייבים. הוצאות ההליכים ישולמו מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים. נושההוצאה לפועל